אנופלס

אנופלס
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	זבובאים
משפחה:	כולכיתיים
סוג:	אנופלס
שם מדעי
	Anopheles
תחום תפוצה
	מפת תפוצה של מיני האונפלס השונים

אנופלס (שם מדעי: Anopheles), סוג במשפחת הכולכיתיים. המין הידוע ביותר מסוג זה הוא Anopheles gambiae, עקב תפקידו בהעברת טפילי מלריה באזורים אנדמיים. מתוך כ-430 מינים השייכים לסוג זה, רק 40-30 מעבירים מלריה בטבע.

שלבי החיים

יתושי אנופלס הם חרקים בעלי גלגול מלא הכולל ארבע דרגות: ביצה, זחל, גולם ובוגר. שלושת השלבים הראשונים הם מימיים ונמשכים 5-14 ימים, תלוי במין ובטמפרטורת הסביבה. הנקבות חיות עד חודש (או יותר מכך בשבי), אך ברוב המקרים לא חיות למעלה משבוע-שבועיים בטבע.

ביצה

נקבות בוגרות מטילות 50-200 ביצים בכל הטלה. בניגוד לביצי יתושים מסוגים אחרים כדוגמת היתוש המצוי (Culex) הביצים מוטלות בנפרד ולא בצברים הישר אל המים. ברוב מיני האנופלס הביצים מצוידות במנגנון ציפה (מצופי אויר); הביצים אינן חסינות להתייבשות והבקיעה מהביצה מתרחשת לאחר 2-3 ימים, על אף שהבקיעה עשויה לקחת עד 2-3 שבועות באקלים קרים.

זחל

זחל היתוש בעל צורה מקלונית וראש מפותח בו קבועות מברשות פה להזנה. הזחל בעל בית חזה גדול, בטן מקוטעת וחסר רגליים. בניגוד ליתושים אחרים, זחלי האנופלס חסרי סיפון נשימה, ובשל כך הם מעמידים את עצמם כך שגופם מקביל לפני המים (בניגוד לזחלי יתושים אחרים הנושמים כשגופם מוטה באלכסון ורק סיפון הנשימה נוגע בפני המים).

נשימת הזחל היא באמצעות פתח נשימה המצוי במקטע השמיני של הבטן ולכן הוא חייב להגיע לפני השטח תכופות. הזחלים מבלים את מרבית זמנם בתזונת אצות, בקטריות ומיקרואורגניזמים אחרים. הם צוללים תחת פני השטח רק כשהם מופרעים. הזחל נע או על ידי תנועות היטלטלות של גופו או על ידי הנעה באמצעות מברשות הפה.

לזחל 4 דרגות נשל, שלאחריהן הוא הופך לגולם. בסיומו של כל שלב, הזחל משיר את שלדו החיצוני או את עורו על מנת לאפשר גדילה נוספת.

הזחל נפוץ בתחום רחב של בתי גידול אך רוב המינים מעדיפים מים נקיים ולא מזוהמים. זחלים של יתושי אנופלס נמצאו בביצות מים מתוקים או מלוחים, בביצות מנגרובה, בשדות אורז, בתעלות מכוסות עשב, בשפת נחלים ונהרות, ומעט בשלוליות גשם. מינים רבים מעדיפים בתי גידול עם צמחייה ומינים אחרים מעדיפים בתי גידול בלי כלום. אחדים גדלים בבריכות פתוחות ומוארות בעוד שאחרים מצויים רק באתרי גדילה חשוכים ביערות. מינים מעטים גדלים בחורים בעצים ובחיקי עלים של כמה צמחים.

גולם

הגולם הוא בצורת פסיק כאשר נראה מהצד. הראש ובית החזה מתמזגים בחלק שנקרא ראש־חזה. לאחר כמה ימים כגולם, פני השטח של הגב של הראש־חזה מתבקעים ויתוש בוגר מופיע.

בגרות

משך הזמן מביצה לבוגר משתנה במידה ניכרת בין מינים ומושפע מאד מטמפרטורת הסביבה. יתוש יכול להתפתח מביצה לבוגר ב-5 ימים, אך לרוב לוקח לכך 10-14 ימים בתנאים טרופיים. סימן היכר אופייני ליתושי אנופלס בוגרים הוא שגופם בזווית חדה כלפי המצע עליו הם עומדים.

ככל היתושים, ליתוש האנופלס גוף רזה עם 3 חלקים: ראש, בית החזה ובטן.

הראש מותאם במיוחד להשגת מידע ותזונה. הראש כולל עיניים, חדק ארוך המשמש להזנה וצמד מחושים ארוכים לאיתור ריחות מארחים כמו גם ריחות של אתרי התרבות בהם נקבות מטילות את ביציהן.

בית החזה מותאם במיוחד לתנועה. שלושה זוגות רגליים וזוג כנפיים מחוברים לבית החזה.

הבטן מותאמת במיוחד לעיכול מזון והתפתחות ביצים. חלק זה מתרחב במידה ניכרת כאשר הנקבה לוקחת ארוחת דם. הדם מתעכל עם הזמן ומשמש כמקור לחלבון לייצור ביצים, שבהדרגתיות ממלאות את הבטן.

זכרים חיים במשך כשבוע, ניזונים מצוף וממקורות סוכר אחרים. נקבות גם כן ניזונות ממקורות סוכר לאנרגיה אך בדרך כלל זקוקות לארוחות דם להתפתחות הביצים. לאחר השגת ארוחת דם מלאה, הנקבה תנוח לכמה ימים בעת שהדם מעוכל וביצים מתפתחות. התהליך תלוי בטמפרטורה אך בדרך כלל לוקח 2-3 ימים בתנאים טרופיים. כאשר הביצים מפותחות לגמרי, הנקבה מטילה אותן ומחדשת את חיפושה אחר מארח.

המחזור חוזר על עצמו עד שהנקבה מתה.

אנופלס בארץ

16 מיני אנופלס נמצאו בארץ: algeriensis, claviger, coustani, hyrcanus, marteri, sacharovi, dthali, hispaniola, multicolor, pharoensis, pulcherrimus, rhodesiensis, sergentii, superpictus, turkhudi, telamali. מתוכם 6 מינים נחשבים כמעבירים פוטנציאליים של מחלת המלריה. עד אמצע המאה ה-20 המין sacharovi היה המעביר העיקרי של המלריה בארץ.

אנופלס סחרובי Anopheles Sacharovi

יתוש חום כולו שהיה נפוץ בעמק בית שאן ובעמק הירדן ונחשב למפיץ עיקרי של מלריה באזורים אלו. הביצים מוטלות במים הזורמים לאיטם והמכוסים צמחייה. לשם הדברת מין זה יובשו מקורות מים עומדים על ידי חלוצי ההתיישבות היהודית באזורים אלו ובשל פעילות זו נכחד בשנות החמישים. בתחילת שנות ה-70 נמצאה דגירה של היתוש באזור הבטיחה בקרבת הכנרת. בשונה ממיני אנופלס אחרים אין לביצי אנופלס סחרובי מצופי אויר. פרופסור גדעון מר חקר את רביית היתוש הזה ומצא כי בתנאי קור הנקבה מטילה ביצים המצוידות במצופים והביצה האופיינית נטולת המצופים מוטלת בקיץ.

אנופלס קלביג'ר Anopheles Claviger

שם נוסף Anopheles bifurcatus Meigen, 1818

מין זה הנבדל מאנופלס סחרובי בהמצאות פס בהיר לאורך הגב דוגר בבארות ובבורות מים. היה מעביר מלריה עיקרי באזור ירושלים שם שימשו בורות מים לאגירת מי גשם כמקום דגירה. הזחל חי בבארות במשך החורף ובקע בימי הקיץ החמים. הוכחד מירושלים בתקופת המנדט הבריטי. באופן דומה היה מין זה מעביר מלריה בכפרי הגליל.

אנופלס סרגנטי Anopheles Sergenti

ליתוש זה כתמים שחורים ובהירים על כנפיו, היה נפוץ באזור בית שאן עמק החולה ועמק הירדן שם היה מעביר מלריה בחודשים ספטמבר- נובמבר. בשונה ממיני האנופלס האחרים רוב העקיצות מתרחשות מחוץ לבית ולכן נפגע פחות משימוש באמצעי הגנה ביתיים כקוטלי חרקים וכילות. מסיבה זו היה מין זה מעביר המלריה (בעיקר לשומרים ועובדי לילה) האחרון שהמשיך להוות בעיה. דוגר במים הזורמים באיטיות.

אנופלס מקושט Anopheles Superpictus

מאופיין בכתמים שחורים ולבנים על הכנפיים וקשקשים רחבים על הגב. דוגר באזורי ההר במקווי מים צלולים, ליד נביעות ובזרימה מהירה. היה מעביר מלריה בעיקר ביולי - אוקטובר. בניגוד לאנופלס סרגנטי היה נכנס לבתים כדי לעקוץ: בשל כך היה מסוכן יותר ממנו אך נכחד במהירות עם תחילת השימוש בחומרי הדברה בבתים.

אנופלס תל-עמל Anopheles Tel-amali

מין יתוש זה נקרא כך עקב זיהויו על ידי חוקרת חברת קיבוץ תל-עמל (ניר דוד) בשלהי שנות השלושים של המאה ה-20. מין זה זוהה גם בעיראק ובצפון איראן, אך למרות הפער לא זוהה בירדן.

יתושי אנופלס היו נפוצים בכל רחבי הארץ עד אמצע המאה ה-20. בעקבות זיהום הנחלים, שימוש באמצעי הדברה שונים (כולל דגי גמבוזיה שיובאו מאמריקה), ניקוז המים העומדים, ייבוש ביצות ובפרט ייבוש החולה (שהייתה בית הגידול העיקרי של יתושי האנופלס), ירדה באופן ניכר כמות יתושי האנופלס. ב-1956 ארגון הבריאות העולמי הכיר בישראל כמדינה שהוכחדה בה המלריה.

המשרד להגנת הסביבה דואג למניעת התרבות יתושים על ידי ניטור אתרי גידול פוטנציאליים. בעת שמתגלים זחלי יתושים, נלקחת דגימה שמועברת למעבדה האנטמולוגית של משרד הבריאות לצורך הגדרה מדויקת. כאשר מוגדר אחד ממיני האנופלס המהווים מעבירים פוטנציאליים של מלריה, או כשקיימות אוכלוסיות גדולות העשויות להיות מטרד לבני האדם, על הרשות המחזיקה בשטח מוטלת אחריות ההדברה.

כדי לצמצם עד כמה שאפשר את השימוש בתכשירי הדברה, נדרשות הרשויות האחריות לבצע פעולות להקטנת מספר המקומות המתאימים לדגירת יתושים, פעולות כגון ניקוז, הסדרת זרימה והכנסת דגים טורפי יתושים. כאשר לא ניתן להשתמש באמצעים אלו ההדברה נעשית באמצעות בצילוס ישראלי (Bacillus thuringiensis israelensis) - חיידק ידידותי לסביבה היוצר רעלן שפוגע במערכת העיכול של זחלי היתושים ועל ידי כך ממית אותם.

כיום עדיין קיימות בארץ אוכלוסיות קטנות של יתושי אנופלס של מינים שמעבירים מלריה, אולם מחמת מספרם המצומצם ומחמת העדרם של נושאי טפילים אין סכנה להתפרצות מגפות מלריה מרובות ממדים כבעבר.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אנופלס

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22639058אנופלס