שמשית
| |
 שמשית, מבט מבית הספר היסודי
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע[1] | 222 מטר |
| תאריך ייסוד | 2000 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,257 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -7.9% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   שמשית | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.shimshit.org.il | |
שִׁמְשִׁית הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב נמצא בסמוך לנחל ציפורי וכשלושה קילומטרים דרומית-מזרחית למחלף המוביל.
שם היישוב נגזר מהאתר הארכאולוגי "חורבת שמשית" הסמוך לו.
רחובות היישוב תוכננו כך שבמבט-על ייצרו צורה של יונה.[3]
היסטוריה
היישוב קרוי על שם אתר ארכאולוגי בשם חורבת שמשית שנמצא ביער הסמוך ליישוב. האתר הארכאולוגי מופיע כבר במפות מתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל בשם Kh. Shumshiya.[4] קיימות מספר השערות בנוגע למקור שמו של האתר.[5]
בשנת 2001 נערכה באתר חפירת הצלה בה נתגלו ממצאים שזמנם החל בתקופת הברזל בארץ ישראל וכלה בתקופה הממלוכית בארץ ישראל. בין הממצאים שנחשפו היו קנקנים מהתקופה הפרסית בארץ ישראל, סירי בישול וקדרות מהתקופה הרומית בארץ ישראל ומהתקופה הביזנטית בארץ ישראל, מטבע ברונזה שהוטבע בקיזיקוס שבאסיה הקטנה וכלי חרס מן התקופה הממלוכית.[6]
הקמת היישוב המודרני, הייתה חלק מתוכנית "קדמת הגליל" שמטרתה הייתה ליצור רצף יישובים קהילתיים יהודיים שיהוו יחידת שכנות המתפקדת ופועלת במסגרת אחת.[7]
החברה להגנת הטבע התנגדה להקמת היישוב בטענה כי הדבר יפגע בערכי טבע מקומיים. המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקה שמצאה כי היישוב המתוכנן לא צפוי לפגוע בשמורות הטבע או בסביבה ומשתלב עם התוכניות הקיימות, לרבות תמ"א 22. הנושא הגיע לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבניה, שאישרה את הקמת היישוב.
בתחילה היישוב תוכנן כהרחבה של היישוב הסמוך מדרום גבעת אלה. ביוני 1996 פורסם ברשומות כי הופקדה תוכנית מתאר מחוזית הכוללת תכנון ל"גבעת שמשית (גבעת אלה ב')".[8] ביוני 1997 נערך במעמד שרים טקס הנחת אבן הפינה ליישוב, ששמו צפוי היה להיקרא "גבעת שמשית".[9] כיום אבן הפינה נמצאת בראש "פארק היונה" שבמרכז היישוב.
לצורך הרחבת גבעת אלה הקצה מינהל מקרקעי ישראל לסוכנות היהודית בלא מכרז, קרקע בשטח 700 דונם.[10]
לאחר שההרחבה לא יצאה אל הפועל, פנה האדריכל צבי (ציבי) שפרינגר לסוכנות במטרה להקים יישוב חדש על השטח.[11] הסוכנות נתנה לשפרינגר את הסכמתה בשני תנאים: לא תינתן כל עזרה כספית מצידה להקמת היישוב, ותוקם אגודה שיתופית שתעסוק בהקמת היישוב, כאשר אותה אגודה תקבל את חבריה לפי הכללים הנהוגים בסוכנות, כגון ועדת קבלה. שפרינגר הקים אגודה שיתופית וערך עמה הסכמים, לפיהם הוא יבצע את התכנון הכולל, התכנון האדריכלי, שירותי ניהול, תיאום ופיקוח בכל פעולות הבנייה, ויקבל עמלת ייזום של 2% מכל ההכנסות.[11] כ-550 משפחות רכשו קרקעות ביישוב. תהליך האכלוס של היישוב החל בספטמבר 2000, כשחלק מהבתים ביישוב נמצאים עדיין בתהליך בנייה.[12] ביישוב פעלה ועדת קבלה שדחתה בקשות של אזרחים ערבים לקנות בתים במקום.[13]
זמן קצר לאחר הקמת היישוב התושבים והיזם שפרינגר נקלעו לסכסוך משפטי. בקיץ 2001 הגיש שפרינגר בקשה לרשם האגודות השיתופיות למנות ועד ממונה חדש ליישוב, על אף העובדה, כי עם אכלוס היישוב הוקם ועד נבחר שהחליף את הוועד הממונה הראשון, שעסק בהקמת היישוב.[14] מהלך זה התבצע מספר ימים אחרי שהוגשה תביעה בסך 15 מיליון שקל נגד שפרינגר, על ידי חברי הוועד הממונה הראשון, בראשות עורכת דין אביגיל בהט, ששימשה כיועצת משפטית של האגודה והסוכנות היהודית, שלקחה חלק בהקמת היישוב.[15] בנוסף תבע שפרינגר 7 מיליון שקל מהאגודה.[16] ועד היישוב העלה טענות כלפי פעילותו של שפרינגר במסגרת הקמת היישוב, בעיקר על כך שהתושבים הראשונים לא ידעו על ההסכמים על פיהם יקבל עמלת ייזום של 2%, ועל כך שמחירי הבתים ביישוב היו גבוהים מהמחירים שהובטחו מלכתחילה.[12][17] כמה חודשים אחר כך הגיש אחד הרוכשים, תביעה בסך 26 מיליון שקל נגד האגודה השיתופית, בטענה שגבתה דמי הצטרפות פסולים ממאות המשתכנים על קרקע השייכת למינהל מקרקעי ישראל.[18] עיכוב נוסף בפיתוח היישוב נגרם לאחר שקבלן התשתיות של היישוב, חברת הבנייה דן רולידר, נקלעה לקשיים כספיים.[19]
המאבקים המשפטיים נמשכו עוד מספר שנים, כשחלק מהתביעות נדחו, וחלק הסתיימו בפשרה.[20][21] הקמת היישוב הסתיימה בשנת 2006.[22]
אופי היישוב
סמל היישוב מבטא את שמו את של היישוב ואת העובדה שממבט על צורתו כצורת ציפור, שכן הוא משלב צלליות ציפור, בתים ועצים, על רקע השמש.
מרבית רחובות היישוב שמשית קרויים על שם אבנים טובות או על שם מקורות מים.
ביישוב בית ספר יסודי בשם "רעים"[23] וכן גני ילדים, צהרונים, חוגים ופעילות של תנועת נוער. בוגרי בית הספר היסודי ממשיכים לרוב ללמוד בבית הספר השש-שנתי העמק המערבי אשר בקיבוץ יפעת.
שמשית בולטת בתחומי הספורט והפנאי. ביישוב פועלת קבוצת רכיבה ורבים מתושבי היישוב משתתפים דרך קבע במרוצים ובאירועי ריצה. מרכז הספורט ביישוב כולל אולם מקורה, מגרשי כדורסל, מגרש טניס, חדר כושר, חדרי חוגים, סטודיו למחול, בריכת שחייה מקורה ומגרש כדורעף חופים.
את היישוב מקיפה רשת שבילי הולכי רגל ורשת שבילי רכיבה באופניים (סינגלים). שביל האופניים שיוצא מאחורי בית הספר בשמשית הוא סינגל באורך של 12 ק"מ. הכשרתו התאפשרה בזכות שיתוף פעולה של יערני קרן קיימת לישראל, קהילת רוכבי האופניים המקומית "אריות שמשית", המועצה האזורית עמק יזרעאל ורשות ניקוז ונחלים קישון.[24] שביל הליכה מונגש יוצא ממרכז היישוב ומתחבר לשביל נחל ציפורי.[25]
ארכיון מקוון מתעד את האירועים המשמעותיים בחיי היישוב.[26]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שמשית- שמשית - סיפור מקומי - תיעוד התפתחות המקום בארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן
- שמשית באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אתר בית הספר הניסויי רעים
- אבי שמול, שמשית: משרד העבודה מינה חוקר לבדיקת הטענות נגד אגודת היישוב, באתר הארץ, 14 ביולי 2002
- שי שלו, "אל תחפשו כאן ציונות גדולה, בסה"כ חיפשנו צמוד קרקע במחיר סביר", באתר גלובס, 11 בדצמבר 2011
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 1997 - שמשית - סיפורו של מקום, באתר שמשית - סיפור מקומי
- ^ מפת המרכז למיפוי ארץ ישראל, אזור נצרת
- ^ שמשית, באתר מועצה אזורית עמק יזרעאל
- ^ חיים ברבה, חורבת שמשית, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 118, 6 באוגוסט 2006
- ^ אודות, באתר שמשית
- ^ ילקוט הפרסומים 4414
- ^ 1997 - טקס הנחת אבן הפינה 29.6.1997 כ"ד סיון התשנ"ז, באתר שמשית - סיפור מקומי
- ^ דוח מבקר המדינה (51ב, פורסם ב-29.4.01) בנושא הקצאת קרקע לסוכנות היהודית להקמת יישובים קהילתיים ולהרחבתם, באתר גלובס
- ^ 11.0 11.1 שרון קדמי, שמשית: גילוי נאות, זה הכל, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2001
- ^ 12.0 12.1 אבי שמול, יישוב עם בעיות אישיות, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2001
- ^ שרה ליבוביץ-דר, לא קיבלו אותם, באתר TheMarker, 28 ביוני 2001
- ^ שרון קדמי, שמשית: רשם האגודות השיתופיות ביקש את תגובת הוועד בטרם יפעל, באתר גלובס, 13 בינואר 2002
- ^ שרון קדמי, מתכנן היישוב שמשית דורש למנות בורר בינו לאגודה השיתופית של היישוב, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2001
- ^ שרון קדמי, צבי שפרינגר, היזם והמתכנן של הישוב שמשית, תובע 7 מיליון שקל מהאגודה, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2001
- ^ שרון קדמי, שמשית: הקרב על הכסף הגדול רק מתחיל, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2001
- ^ אבי שמול, משרד תירוש, אטיאס, מאיר ופרוכטר תובע ומייצג את אגודת שמשית במקביל, באתר הארץ, 6 במרץ 2002
- ^ אבי שמול, נאמן חברת הבנייה דן רולידר מבקש למכור החברה כעסק חי ב-20 מיליון שקל לפחות, באתר TheMarker, 7 במרץ 2002
- ^ שרון קדמי, שמשית: ממשיכים להיאבק במלוא המרץ, באתר גלובס, 16 במרץ 2003
- ^ שרון קדמי, שמשית: ההליכים נגד הייזם לא יעוכבו, באתר גלובס, 4 במאי 2003
- ^ אריק מירובסקי, עמק יזרעאל: איפה עוד אפשר למצוא מגרש של חצי דונם ב-115 אלף דולר?, באתר TheMarker, 17 בנובמבר 2006
- ^ בית ספר רעים שמשית האתר החדש
- ^ שביל אופניים שמשית, באתר מסלולי אופניים בשטח עם קק"ל
- ^ טיול נגיש: שביל נחל ציפורי, באתר נגישות ישראל
- ^ שמשית - סיפור מקומי
| ||||||||||||||||||
33687696שמשית