עין דור
 מגדל המים בקיבוץ עין דור
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע[1] | 124 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,168 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 10.6% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   עין דור | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| אתר האינטרנט של הקיבוץ | |
עֵין דּוֹר הוא קיבוץ במזרח בקעת כסולות, במורדות הגליל התחתון, כ-10 ק"מ צפונית מזרחית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הקיבוץ הוקם בשנת 1947 על ידי חניכי תנועת הנוער השומר הצעיר מגרמניה, הונגריה, ארצות הברית ותושבי הארץ, אליהם הצטרפו בשנות ה-50 עולים מדרום אמריקה. הוא משתייך לתנועה הקיבוצית.
היסטוריה
מייסדי הקיבוץ התגבשו כקיבוץ ו' של השומר הצעיר בנחלת יהודה בשנת 1940. בשנת 1943 הועברו לעיבוד חקלאי על ידם 930 דונם מקרקעות בית דג'אן שנרכשו על ידי הקרן הקיימת. בעבודתם הם סבלו מהתנכלויות רבות של ערבים בסביבה שהייתה מוקפת בכפרים הערביים: בית דג'אן, יאזור, אל-ח'ירייה וסאקיה. ב-5 באוגוסט 1944, ערכה משטרת המנדט פשיטה על הקיבוץ ועצרה את דוד אפשטיין ודוד סלומון באשמת אחזקת נשק בלתי חוקית. חבריהם לקיבוץ מנעו את הובלת העצורים אל מחוץ לאזור, והם שוחררו. לאחר שהגיעו להבנה עם השלטונות שישאו עונשים קלים בלבד הסגירו את עצמם השניים לידי השלטונות[3]. קו ההגנה שלהם במשפט היה שמשטרת המנדט לא סייעה להם להגן על רכושם מפני ההתנכלויות של ערביי הסביבה; ולכן לא הייתה להם ברירה אלא להיעזר בנשק בלתי חוקי, ששימש להגנה בלבד[4]. השניים נדונו לשבע שנות מאסר[5], אך אפשטיין שוחרר במאי במסגרת חנינה שניתנה למאות אסירים לציון הניצחון על גרמניה הנאצית[6].
בסוף שנת 1947 עברו חברי הקיבוץ לאזור עמק יזרעאל, והתיישבו באופן ארעי בחושות ערביות בקרבת כפר קיש, עד שבמהלך מלחמת העצמאות הקימו את קיבוץ עין דור, בקרקעות נקודת הקבע[7]. שם הקיבוץ הוא כשמה של עין דור המקראית[8], הנזכרת בין היתר כמקום מושבה של בעלת האוב, אליה הגיע שאול המלך ערב מלחמתו עם הפלשתים. שמה של עין דור מתקופת המקרא ומתקופת בית שני, המשנה והתלמוד השתמר בשם הכפר הערבי "אינדור" ששכן כ-3.5 ק"מ מדרום מערב לקיבוץ. כשני ק"מ ממערב לקיבוץ נמצא תל קישיון ("ח'רבת קיסון"), עיר הנזכרת אף היא בנחלת שבט יששכר.
ענפי הקיבוץ
- גידולי שדה - גידולים חקלאיים שונים.
- לול - פטם.
- רפת
- "אירוח תבור" - בתי אירוח לקבוצות.
- "טלדור כבלים ומערכות בע"מ" - מפעל לייצור כבלים למטרות טלקומוניקציה, אלקטרוניקה וחשמל.
- "דורלי" - מפעל לייצור בובות.
- "גרפ-דור" - עיצוב גרפי.
- "המדפיס" - שירותי הדפסה.
- בית-ספר לרכיבה
- מוזיאון ארכאולוגי
- עץ-דור- ייצור תופי עץ לכבלים.
- ענפי שירות של הקיבוץ - כל-בו, מרפאה, הנהלת חשבונות וכו'.
במאה ה-21
עין דור הוא קיבוץ משתנה (מופרט) שחבריו מקבלים שכר דיפרנציאלי (לא שוויוני) ומשלמים עבור חלק מהשירותים שמספק הקיבוץ לחבריו. כלכלתו מבוססת על מפעל "טלדור" לייצור כבלי תקשורת וכן על ענפי חקלאות (גידולי-שדה, רפת לחלב, לול פטם).
ילדי הקיבוץ לומדים בבית-ספר היסודי האזורי "אופקים" הנמצא בקיבוץ מרחביה. תלמידי העל-יסודי לומדים בבית הספר "עמקים-תבור" אשר בקיבוץ מזרע.
ב-6 בנובמבר 2009, נחנכה השכונה הקהילתית "עמק הגפנים", הממוקמת בסמוך לקיבוץ. תושביה לוקחים חלק פעיל בחיי הקהילה אולם הם אינם חברי הקיבוץ. בניית השכונה עודנה בעיצומה, והיא צפויה לאכלס תושבים נוספים.
בקיבוץ מוזיאון ארכאולוגי עשיר המכיל פריטים אשר נמצאו באזור מתקופות שונות, החל בפרה-היסטוריה. המוזיאון מקיים גם פעילות חינוכית לטיפוח דו-קיום יהודי-ערבי.
-
חזית בניין חדר האוכל בתכנון האדריכל שמואל מסטצ'קין -
מראה כללי של אזור האכילה בחדר האוכל -
נוף בקיבוץ -
מראה כללי של התצוגה במוזיאון הארכיאולוגי בעין דור
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עין דור |
- אתר האינטרנט של הקיבוץ
- אתר המוזיאון הארכאולוגי בקיבוץ
- עין דור באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על חדר האוכל ומבני ציבור נוספים בקיבוץ, באתר 'חלון אחורי', 25 באוגוסט 2014
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ דני הדרי, אל מול האתגר הערבי, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 2004, עמ' 233
- ^ משפט הנאשמים בהחזקת נשק, דבר, 28 בנובמבר 1944
- ^ מאסר 7 שנים לדויד סלומון ולדויד אפשטיין, דבר, 28 בנובמבר 1944
- ^ שוחררו 138 ערבים ו-55 יהודים, דבר, 13 במאי 1945
- ^ עין דור העברית קמה לתחייה, דבר, 20 באוקטובר 1948
- ^ שמואל א' כ"ח/ז'
| ||||||||||||||||||
