היוגב
| |
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע[1] | 86 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,036 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 24.4% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   היוגב | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
הַיּוֹגֵב הוא מושב עובדים בעמק יזרעאל, השוכן לצד כביש מגידו-יקנעם, כ-7 ק"מ ממערב לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. שם היישוב נגזר מהמילה "יוגב" שפירושה עובד אדמה.
היסטוריה
המושב נוסד באוגוסט 1949 על אדמות חירבת ליד[3] על ידי גרעין של יוצאי חברות נוער מאוסטריה, מגרמניה ומרומניה ומילידי הארץ שהתארגנו בשנת 1941, עברו הכשרה בכפר ויתקין ובאר טוביה ואיישו את בית אשל שליד באר שבע, משנת 1943 עד לאחר מלחמת העצמאות. לאחר שבית אשל נהרסה במלחמת העצמאות הם עברו לעמק יזרעאל והתמקמו באופן זמני במבנים של מנחת מגידו, שדה תעופה בריטי קטן שננטש. בעת ייסודו מנה המושב 70 משפחות, אך הוא תוכנן לכלול 120 משקים[4] וכ-30 משפחות נוספות של בעלי מקצוע. באפריל 1950 הונחה אבן פינה לבתי הקבע של המושב[5], אותם בנו אנשי המושב בעצמם. ביוני 1951 כבר עמדו 60 הבתים הראשונים על כנם והמושב כלל 110 משפחות לאחר שקלט עולים חדשים, עוזבי קיבוצים ובני מושבים[6]. בהמשך, עזבו רבים מהמייסדים את המושב ובמקומם באו אחרים[7]. מספר המשפחות במושב ירד ל-88 בתחילת 1957[8] ובשנת 1957 הגיע לכ-80 משפחות[9].
כביש הגישה למושב באורך כ-3.5 קילומטר נסלל בשנת 1951 אולם רק חלק זופת, דבר שהקשה על תושבי המושב במשך שנים[10], עד סיום סלילת הכביש בסוף 1956[11]. במושב הוקצו לכל משק בין 65 ל-70 דונם, חציו לפלחה וחציו למטעים משותפים, אולם התפתחות המושב נבלמה בתחילתה בגלל מחסור במים[12]. בעיה זו נפתרה ב-1955 עת חובר המושב לבארות של מקורות באזור מגידו[13]. בעיה נוספת איתה התמודדו במושב הייתה גנבות של פרות בידי מסתננים[14]. בסוף שנת 1958 חובר המושב לרשת החשמל[15] ובשנת 1960 נפתח במושב סניף דואר[16].
המושב סבל מקשיים כלכליים רבים. חלק מהאדמות שהוקצו למושב היו אדמות ציבוריות שלא התאימו לייעודן. מטעים שניטעו הכזיבו והמשבר בענף הלול בסוף שנות ה-50 הביא על אנשי המושב חובות[17]. בעקבות הבעיות הכלכליות עבר המושב בשנת 1963 לטיפול מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית[18] ובמסגרת השיקום הוקצו למושב 400 דונם במקום האדמות הירודות[19]. מצב המושב לא שפר ובשנת 1976 נחתמה איגרת חוב שלפיה מקרקעי המשבצת החקלאית של המושב, לרבות מקרקעי הנחלות הבלתי-מאוישות, שועבדו לבנק החקלאות לישראל[20]. משנת 1988 מצוי המושב בכינוס נכסים[21] שהומרה בשנת 1992 לטיפול משקם בעקבות הסדר חובות המושבים.
כלכלת חברי המושב מבוססת על ענפים חקלאיים - גידולי שדה, רפת, דיר, לול וחממות פרחים, על עסקים קטנים בתחומים שונים - חנויות פרחים, מחלבת גבינות, צרכנייה, מוסכים בעלי התמחויות שונות (אופנועים ומכוניות שטח), חוות סוסים, הדרכות לבניית קומפוסטרים ובנייה ירוקה, צימרים, וכן על עבודה מחוץ למושב.
בשנת 2007, לכבוד חג השבועות, הושק אתר אינטרנט ובו מידע ותמונות אודות המושב[22].
ביולי 2011 נערכה מחאת אוהלים על מדשאת בית העם, במטרה למחות על מדיניות המזכירות בנושא הרחבת היישוב[דרוש מקור].
בשנת 2019 נחגג חג ה-70 למושב ברצף פעילויות בכל החגים ובהוצאת ספר על המושב.
בשנת 2020 הצטרף המושב לתנועת הנוער השומר הצעיר והפך למושב הראשון המצטרף לתנועה שעד אז זוהתה עם התנועה הקיבוצית.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של היוגב- היוגב באתר הרשות לפיתוח הגליל
- היוגב, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- שמואל דיין, עשר שנים למושב היוגב, דבר, 24 ביוני 1960
היוגב (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
איתן לשם, שקדיות לבנות, כלניות צבעוניות, מעיין קריר ונחל שוצף, באתר הארץ, 23 בפברואר 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ עולים חדשים מקימים נקודות חדשות, דבר, 22 באוגוסט 1949
- ^ היוגב בעמק יזרעאל, דבר, 1 בדצמבר 1949
- ^ מושב היוגב עלה על אדמתו בעמק, דבר, 28 באפריל 1950
- ^ מושב היוגב בגידולו, דבר, 14 ביוני 1951
- ^ פני המושב לעיבוד אדמתם או לאיבודה, דבר, 14 ביוני 1963
- ^ נציגי תנועת המושבים מתריעים על משבר הצפוי לחקלאות, דבר, 31 בינואר 1957
- ^ יוסף וקסמן, פעולות ושירותים ברוכים ו...רישומים בלתי מדויקים, מעריב, 9 בנובמבר 1970
- ^ מ. אברהם, בשולי דברים - יזופת הכביש, דבר, 23 במרץ 1952
מהנעשה באזור יזרעאל - כבישים ליישובים, על המשמר, 12 באוגוסט 1952
מ. אברהם, מכתבים למערכת - מעשה בתיקון כביש, דבר, 6 במרץ 1956 - ^ מתקדם קו המים למשקי העמק המרכזי, דבר, 26 בנובמבר 1956
- ^ יוחש סדור המים למושב היוגב, דבר, 27 באפריל 1953
- ^ מי קידוח מגידו לארבעה יישובים חדשים, דבר, 22 בפברואר 1954
בארות מגידו הועמדו לרשות משקי הסביבה, דבר, 23 באפריל 1956 - ^ נגנבו פרות ממושב היוגב, דבר, 9 בספטמבר 1953
- ^ מפה ומפה, דבר, 11 בנובמבר 1958
מושב היוגב, לחברת החשמל ולסניפה בעפולה, דבר, 14 בדצמבר 1958 - ^ סוכנות דואר במושב היוגב, מעריב, 18 במאי 1960
- ^ א. מש, במושב היוגב שואלים: מדוע לא ישבתו גם החקלאים, דבר, 29 במאי 1959
תנועת המושבים מתריעה על מצוקה ועזיבות, דבר, 26 בינואר 1960
יובל אליצור, מה קרה, מדוע איננו יכולים להתקיים בכבוד?, מעריב, 28 בינואר 1960
מנחם תלמי, סיפור המשברים של אנשי אדמה, מעריב, 24 בפברואר 1961 - ^ א. מש, מושב וצרור דאגותיו, דבר, 27 במרץ 1964
א. מש, מושב היוגב - בדרך לביסוס, דבר, 29 בספטמבר 1967 - ^ הוסדרה תוספת קרקעות לישובים בעמק יזרעאל, דבר, 25 באוקטובר 1963
- ^ בג"ץ 7464/08 חיים קרת נ' שר החקלאות, ניתן ב־8 ביולי 2009
- ^ ה"פ (נצרת) 6/08; בש"א (נצרת) 1162/07
- ^ מושב היוגב, עמק יזרעאל
| ||||||||||||||||||
38829880היוגב