מרים נאור
| לידה |
 ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 בינואר 2022 ירושלים, ישראל | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה, ירושלים | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
מרים (מירה) נאור (26 באוקטובר 1947 – 24 בינואר 2022) הייתה שופטת ישראלית. כיהנה כנשיאה ה-11 של בית המשפט העליון, מינואר 2015 עד אוקטובר 2017, כמשנה לנשיא בית המשפט העליון ממאי 2012 עד ינואר 2015, וכשופטת בית המשפט העליון משנת 2003. שימשה יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית מדצמבר 2011 עד יוני 2012 ויו"ר ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון מאוגוסט 2021 ועד לפטירתה.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים, בתם של בתיה קרקלינסקי ונפתלי לרנר. אביה היה לוחם "ההגנה", ואמה לוחמת אצ"ל[1]. בשנת 1965 סיימה את לימודיה התיכוניים בגימנסיה העברית רחביה. שירתה בצה"ל כמורה חיילת בקריית גת והשתחררה ב-1967. בשנת 1971 סיימה בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. התמחתה בעריכת דין אצל שופט בית המשפט העליון, משה לנדוי. במהלך הלימודים, הצטרפה לתנועה למען ארץ ישראל השלמה, והשתתפה עם הרב משה לוינגר בניסיון לחידוש היישוב היהודי בחברון, אך פרשה מפעילות בתנועה בשל התנגדותה לשימוש באמצעים לא-חוקיים בהקמת ההתנחלויות ובשל תפיסתה כי הפעילות בנושא צריכה להיות בשיתוף פעולה עם הממשלה[2].
ב-1972 החלה לעבוד בפרקליטות המדינה במחלקת הבג"צים והתמחתה אצל מנהל המחלקה מישאל חשין[3]. במהלך השנים התקדמה לתפקיד סגן בכיר לפרקליט המדינה[4]. במקביל שימשה כמורה ומתרגלת בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בין היתר כעוזרת הוראה של פרופ' אליהו הרנון[5].
שיפוט
בשנת 1980 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים[6]. ביום הראשון לכהונתה כשופטת פסלה את עצמה מלדון במשפט של תושבי ימית שהפגינו מול בית ראש הממשלה, לאור האפשרות שבעלה, אריה נאור, שכיהן אז כמזכיר הממשלה, יוזמן להעיד במשפט[7]. באפריל 1988 מונתה לשופטת בפועל בבית המשפט המחוזי בירושלים ובמאי 1989 מונתה לשופטת בבית משפט זה. בתפקידה זה הייתה בהרכב השופטים (יחד עם השופטים: יעקב צמח שכיהן כאב בית הדין, ומוסיה ארד) שהרשיע את אריה דרעי[8]. בשנות ה-90 ישבה כדן יחיד ב"משפט הבנקאים" בו הרשיעה בנקים ובנקאים מרכזיים במדינה שהיו אחראים ל"ויסות מניות הבנקים" עד שנת 1983[9]. במקביל שימשה כאב בית הדין להגבלים עסקיים, והחל בשנת 2000 שימשה סגן נשיא בית המשפט לעניינים מנהליים.
משנת 2001 כיהנה כשופטת בבית המשפט העליון בפועל עד למינוי הקבע ב-16 ביוני 2003[10].
באפריל 2012 בחרה בה הוועדה לבחירת שופטים לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט, מינוי שנכנס לתוקף עם פרישתו של המשנה הקודם, השופט אליעזר ריבלין. לפי הנוהג למינוי נשיא בית המשפט העליון (מינוי השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון לנשיא - שיטת הסניוריטי), החליפה נאור בינואר 2015 את אשר גרוניס כנשיאת בית המשפט העליון, ונשארה בתפקיד זה עד לפרישתה בשנת 2017.
בנובמבר 2016 התפרסם מכתב שכתבה נאור, לנוכח הפרסומים על כוונת שרת המשפטים, איילת שקד, לבטל את התיקון לחוק שקבע כי בחירתו של שופט לבית המשפט העליון דורשת רוב של 7 מתוך 9 בוועדה למינוי שופטים, ובכך לשלול את כוח הווטו של השופטים, להם 3 נציגים בוועדה. נאור כינתה את ההצעה "הצבת אקדח על השולחן"[11].
בסוף אוגוסט 2017, בעקבות פסק דין שבו התיר בית המשפט העליון לגרש מסתננים מאפריקה למדינה שלישית המסכימה לכך, אך אסר על החזקתם במאסר לשם כך במשך יותר מחודשיים[12], החלו הפגנות במוצאי שבת מול ביתה ברחביה. ההפגנות אורגנו על ידי הפעילה החברתית שפי פז מדרום תל אביב ומנו כ-200 מפגינים[13].
נאור פרשה מכס השיפוט והנשיאות ב-26 באוקטובר 2017[14], אז מונתה במקומה אסתר חיות.
פסקי דין
משפט אזרחי
באחד מפסקי הדין שלה המתייחס לפסק דין אפרופים הייתה בדעת הרוב שיש לפרש כתב ערבות על פי אומד דעת הצדדים שהערבות כוונה רק לעסקאות מסוימות, אף על פי שלשון כתב הערבות לא כלל מגבלה כזאת[15].
משפט פלילי
בשנת 2011 ישבה בהרכב שדחה פה אחד את ערעורו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, על הרשעתו[16].
בערעור לבית המשפט העליון על הרשעתו של שמעון שבס סברה נאור בדעת מיעוט שיש להרשיע את שבס בעבירה של מרמה והפרת אמונים, ושבס זוכה[17]. בדיון נוסף התקבלה עמדתה, ושבס הורשע ברוב של שמונה לעומת אחד[18].
משפט מנהלי
בספטמבר 2017 פסל הרכב תשעה שופטים בראשות נאור את ההסדר לגיוס בני ישיבות המבוסס על התיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון (פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים לחוק), וקבע שבטלות הפרק תיכנס לתוקף כעבור שנה ממתן פסק הדין (זמן המאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן)[19].
בפרשת ראשי הערים הובילה את דעת הרוב לפיה נפסק שראשי ערים שהועמדו לדין בעבירות חמורות אינם רשאים להמשיך ולכהן בתפקידם[20].
בשנת 2016 הובילה את דעת הרוב לפיה נפסק שלעניין חוק השבות יש לראות כיהודי גם מי שעבר בישראל גיור בקהילה אורתודוקסית שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי[21].
בשנת 2016 כתבה את חוות הדעת העיקרית בבג"ץ גביש נגד הכנסת שבו דחה בג"ץ, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, את עתירתם של אנשי אקדמיה בכירים להורות על בטלותו של סעיף 4 לחוק גיל פרישה, הקובע גיל פרישת חובה. נאור קיבלה את טענתם של העותרים כי חוק גיל הפרישה פוגע בזכות לשוויון, אך קבעה שפגיעה זו עומדת בתנאי פסקת ההגבלה, כלומר היא נעשתה לתכלית ראויה ועומדת בתנאי המידתיות[22].
ענייני ביטחון
נאור הייתה בעמדת הרוב שאין לשר הפנים סמכות לשלול מעמד של תושב קבע מתושבי מזרח ירושלים בגלל השתתפותם בבחירות של הרשות הפלסטינית מטעם רשימה המזוהה עם החמאס[23].
לאחר פרישתה מבית המשפט העליון
מאוקטובר 2018 כיהנה נאור כנשיאת בית הדין הציוני העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.
ביוני 2021 מונתה על ידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לעמוד בראשות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, וכיהנה בתפקיד עד לפטירתה[24].
לאחר פטירתה יצא לאור "ספר מרים נאור" - ספר מאמרים לכבודה בעריכת אהרן ברק, דפנה ברק-ארז, מיכל גל, רונן פולק, אבישלום וסטרייך וסתיו כהן.
חיים אישיים
נאור הייתה נשואה לפרופסור אריה נאור, שהיה מזכיר הממשלה בתקופתו של מנחם בגין, ולהם שני בנים תאומים. התגוררה בירושלים עד לפטירתה ב-24 בינואר 2022, בגיל 74 מדום לב[24][25]. היא נקברה בבית הקברות סנהדריה בירושלים[26].
הוקרה
- נאור היא זוכת אות אביר איכות השלטון לשנת 2018, לצד תשעה נוספים[27].
- ביוני 2018 הוענק לנאור תואר עמית כבוד מטעם המרכז האקדמי רופין[28].
- ביוני 2019 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים[29].
- בינואר 2022 הוחלט להעניק לה את אות יקיר ירושלים, "על פעילותה בתחום המשפט, על קידום דיאלוג חוקתי עם הכנסת תוך שמירה על איזונים ראויים בין הרשויות"[30]. גם לאחר פטירתה, תיחשב נאור יקירת ירושלים, כאשר על פי תקנון ה"אות", שמה הוגש לוועדה בעודה בחיים[25].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: מרים נאור |
- קורות חיים, באתר הרשות השופטת
- גליה אליהו, מרים נאור, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- יובל יועז, מרים נאור: אב טיפוס לשופט שמרן, באתר הארץ, 16 ביוני 2006
דליה קרפל, איך תיראה כהונת מרים נאור כנשיאת בית המשפט העליון? דיוקן, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2014- אביאל מגנזי, כיבוש נאור: הכירו את נשיאת העליון, באתר ynet, 2 בינואר 2015
- רויטל חובל, לשון החוק, ובלי כל אג'נדה: פסיקותיה של מרים נאור שתמונה לנשיאת העליון בשבוע הבא, באתר הארץ, 8 בינואר 2015
- קלמן ליבסקינד, השבוע שבו התרסקה שארית הכבוד שנותרה בבית המשפט העליון בסיום כהונת נאור, באתר מעריב אונליין, 30 בספטמבר 2017
- טובה צימוקי, שופטת, שלום, באתר "ידיעות אחרונות", 24 באוקטובר 2017
- ליאור שדמי שפיצר, מפרשת הבנקאים ועד לערעור קצב – סיכום כהונתה של הנשיאה מרים נאור, באתר תקדין, 26 באוקטובר 2017
- שחר שחר, "בית המשפט העליון היה בית משפט חזק, הוא עדיין חזק והוא יהיה חזק. הוא בית משפט שלא ניתן לאיים עליו ולא ניתן להפחיד אותו", באתר לשכת עורכי הדין, אוקטובר 2017, עמ' 6–15
ליאת רגב משוחחת עם מרים נאור בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018, חלק א'- ליאת רגב משוחחת עם מרים נאור בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018, חלק ב'
- טובה צימוקי לוין, "העליון מעולם לא היה סניף של מרצ, וגם לאחר המינויים של השרה שקד הוא לא סניף של מפלגה שמרנית", באתר "ידיעות אחרונות", 20 בספטמבר 2018
עם מותה
- טובה צימוקי, גלעד מורג, ירון דרוקמן, עינב חלבי וקובי נחשוני, נשיאת העליון לשעבר מרים נאור הלכה לעולמה בגיל 74, באתר ynet, 24 בינואר 2022
- יאיר אלטמן, "הכל שפיט, אבל לא כל דבר מצדיק התערבות": הקריירה המשפטית של מרים נאור, באתר ישראל היום, 24 בינואר 2022
- יובל יועז, פרידה מהנשיאה מרים נאור - "לאיש אין מונופול על האמת", באתר "זמן ישראל", 25 בינואר 2022
- טובה צימוקי, ליברלית, חומלת - ומפוכחת מאוד: השופטת שאיש לא הצליח לתמרן, באתר ynet, 24 בינואר 2022
- מרדכי קרמניצר, מקצועית, עצמאית ומחויבת לזכויות אדם: מרים נאור הותירה אחריה מסר ברור, באתר הארץ, 24 בינואר 2022
- חן מענית, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור, מתה בגיל 74, באתר הארץ, 24 בינואר 2022
- חן מענית, בנט ספד לנאור: "משפטנית מוערכת", הרצוג: "תיזכר בקורות ישראל כמלכת הצדק", באתר הארץ, 24 בינואר 2022
- חן מענית, תיקי דרעי וקצב, העימות עם שקד ונאום הפרידה: מרים נאור, 2022-1947, באתר הארץ, 24 בינואר 2022
- מרים נאור ז"ל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 24 בינואר 2022
- אליקים רובינשטיין, חיילת של המשפט: דברים לזכרה של הנשיאה מרים נאור ע"ה, משפטים נ"ג
מכּתביה
- התמחות במשרד המשפטים בסימן בחירת הרבנים הראשיים, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 20 במרץ 2019
- ארבעים שנה לסדר־הדין ודיני הראיות במשפטים פליליים (תגובה להרצאתו של פרופסור הרנון), משפטים י"ט, תש"ן
- הפרקליט בשירות המדינה, משפטים כ"ד, תשנ"ה
הערות שוליים
- ^ על פי הספד שנשא שר המשפטים גדעון סער בלווייתה
- ^ כך סיפר בעלה אריה נאור: הקשר לחברון, למתנחלים ולרב צבי יהודה, באתר ערוץ 7, 19 בפברואר 2022.
- ^ מרים נאור, 1972 - התמחות במשרד המשפטים בסימן בחירת הרבנים הראשיים, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 20 במרץ 2019
- ^ נדחתה עתירת סוחרי ירושלים, דבר, 29 בנובמבר 1976
- ^ השופט רון סוקול "דברים לזכרו של השופט מוקי לנדמן ז"ל ומובאות מהחלטותיו" הסניגור 203, 4 (2014)
- ^ מרים נאור מונתה אתמול לשופטת שלום בירושלים, מעריב, 29 בינואר 1980
- ^ צבי זינגר, השופטת פסלה עצמה לדיון בתיק ביום הראשון לכהונתה, מעריב, 30 בינואר 1980
נאור יעיד על קריאות גנאי נגד בגין, מעריב, 17 באפריל 1980 - ^ ת"פ (י-ם) 305/93 מדינת ישראל נגד אריה דרעי
- ^ ת"פ 524/90 מדינת ישראל נגד בנק לאומי ואחרים.
- ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 5205, התשס"ג, 22 ביוני 2003, עמ' 3410
- ^ גלי גינת, נשיאת העליון נגד שקד: הצעתך בנוגע למינוי שופטים - "אקדח על השולחן", באתר וואלה!, 3 בנובמבר 2016
- ^ עע"מ 8101/15 אלמסגד גריוסוס צגטה נ' שר הפנים, ניתן ב־28 באוגוסט 2017
- ^ אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, מובילת המחאה מול בית השופטת נאור: "אנחנו מיעוט אתני בדרום תל אביב", באתר ynet, 27 באוגוסט 2017
- ^ יעל פרידסון ותלם יהב, "תקפו אותך אישית": נשיאת העליון נאור פרשה בדמעות, באתר ynet, 26 באוקטובר 2017
- ^ ע"א 3894/11 דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום
- ^ ע"פ 3372/11 משה קצב נ' מדינת ישראל, ניתן ב־10 בנובמבר 2011
- ^ ע"פ 332/01 מדינת ישראל נ' שמעון שבס, ניתן ב־30 בינואר 2003
- ^ דנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שמעון שבס, ניתן ב־30 בנובמבר 2004
- ^ בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־12 בספטמבר 2017
- ^ בג"ץ 4921/13 אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ואחרים נ' ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר ואחרים, ניתן ב־14 באוקטובר 2013
- ^ בג"ץ 7625/06 מרטינה רגצ'ובה נ' משרד הפנים ואחרים, ניתן ב־31 במרץ 2016
- ^ בג"ץ 9134/12 פרופ' משה גביש ואחרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־21 באפריל 2016
- ^ בג"ץ 7803/06 ח'אלד אבו ערפה נ' שר הפנים, ניתן ב־13 בספטמבר 2017
- ^ 24.0 24.1 בגיל 74: השופטת מרים נאור הלכה לעולמה, באתר "סרוגים", 24 בינואר 2022
שירות כלכליסט, נפטרה נשיאת העליון בדימוס מרים נאור, באתר כלכליסט, 24 בינואר 2022 - ^ 25.0 25.1 טובה צימוקי, גלעד מורג, ירון דרוקמן, עינב חלבי וקובי נחשוני, נשיאת העליון לשעבר מרים נאור הלכה לעולמה בגיל 74, באתר ynet, 24 בינואר 2022
- ^ נינה פוקס, "המגדלור של מערכת המשפט": מרים נאור הובאה למנוחות, באתר ynet, 25 בינואר 2022
- ^ התנועה לאיכות השלטון, זוכי אות אביר איכות השלטון 2018, באתר התנועה לאיכות השלטון, 17-9-2018
- ^ תעודת עמית כבוד לשופטת מרים נאור, 2018, באתר המרכז האקדמי רופין, 2018
- ^ האוניברסיטה העברית בירושלים: תואר דוקטור לשם כבוד למרים נאור. Scooper.co.il. 5 ביוני 2019
- ^ יקירי ויקירות ירושלים 2022: בין מקבלי האות השופטת מרים נאור, הסופרת גלילה רון פדר והקבלן חיים זקן, באתר כל העיר, 22 בינואר 2022
38281641מרים נאור
- נשיאי בית המשפט העליון
- שופטי בית המשפט העליון
- שופטות בית המשפט העליון
- שופטות בית המשפט המחוזי בירושלים
- שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים
- שופטות בית משפט השלום בירושלים
- שופטי בית משפט השלום בירושלים
- יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית
- יושבי ראש ועדות חקירה ממלכתיות
- משפחת רזיאל-נאור
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- יקירי ירושלים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- יהודים הקבורים בבית הקברות סנהדריה
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- נשות היישוב ילידות הארץ
- ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון
- ישראליות שנולדו ב-1947
- ישראלים שנולדו ב-1947
- ישראליות שנפטרו ב-2022
- ישראלים שנפטרו ב-2022