אליהו מני (שופט)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליהו מני
שופט בית המשפט העליון
7 בפברואר 1962 – 23 בדצמבר 1977
(15 שנים)
נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים
1 בדצמבר 1952 – 15 בפברואר 1962
(9 שנים ו־10 שבועות)
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים
15 ביולי 1948 – 15 בפברואר 1962
(13 שנים)
תפקידים בולטים
  • קונסול של מקסיקו לארץ ישראל, עבר הירדן, סוריה ולבנון
  • מרצה בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים

אליהו משה מני (ה'תרס"ז, 23 בדצמבר 1907 - כ"ה בטבת תשנ"ג, 18 בינואר 1993) היה שופט בית המשפט העליון.

ביוגרפיה

מני נולד ב-23 בדצמבר 1907[1] בחברון למשה מני וללאה בת אדוארד אשכנזי. אביו נמנה עם משפחת מני, מהוותיקות בעיר חברון, נכד לרב אליהו מני. סיים לימודיו בבית המדרש העברי למורים בירושלים ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת ליברפול. בשנת 1932 הוסמך באנגליה לעריכת דין וכנוטריון. בשבע שנות שהותו באנגליה שימש מורה בתלמוד תורה, ועמו גם הרב איסר יהודה אונטרמן.

בשובו לארץ ישראל (1933) עסק בהוראת משפט אנגלי בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים.[2] בסוף שנת 1933 הומלץ לקבל רישיון עריכת דין על ידי המועצה המשפטית הממשלתית.[3] הקים משרד פרטי לעריכת דין, בשותפות עם גיסו צבי עלי בקר, ופעל גם לגאולת שטח בהר טוב עליו הוקמה תעשיית המלט "שמשון". בשנים 1942–1948 שימש קונסול בפועל של מקסיקו לארץ ישראל, עבר הירדן, סוריה ולבנון. בתקופת המצור על ירושלים שירת במשמר העם.

ב-15 ביולי 1948 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים.[4][5] ב-1 בדצמבר 1952 מונה לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, וכן השופט המוסמך היחיד בארץ לדיון בערעורים בנושאי מס הכנסה ותביעות כנגד משרד הביטחון.[6] מועמדותו לבית המשפט העליון נידונה כבר בשנת 1953, אך נפסלה עקב גילו הצעיר וניסיונו המועט. בשנת 1959 סירב מני שתוצג מועמדותו לשם מינוי שופט ממוצא ספרדי לבית המשפט. ב-7 בפברואר 1962 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון[7] והיה לשופט הראשון ממוצא ספרדי בבית משפט זה.[8] בבחירות 1968 לנשיאות ישראל ובבחירות 1973 לנשיאות ישראל הוצע כמועמד לתפקיד נשיא ישראל על ידי אריה (לובה) אליאב.[9] ב-23 בדצמבר 1977 סיים את כהונתו כשופט בית המשפט העליון עם הגיעו לגיל פרישה.[10] באותה שנה שימש יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשיעית.

בראשית שנות הארבעים נישא מני לצפורה גמזו (אחותו של מבקר הספרות חיים גמזו), ילידת רוסיה שעלתה ארצה בילדותה, בשנת 1924. שתי בנותיהם הן השופטת מוסיה ארד (נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים) ורעיה, אשתו של ישראל טילן.

עיריית ירושלים קראה רחוב על שם סבו הרב אליהו מני בשכונת נחלאות.

לקריאה נוספת

  • רון חריס, המשפט הישראלי – השנים המעצבות: 1948–1977, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014, פרק חמישי: המתח העדתי: על מינויו והשתקתו של השופט הספרדי הראשון, עמ' 170–199

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ מרצים בשיעורי המשפט, דואר היום, 8 במאי 1933
  3. ^ 27 עו"ד חדשים, דבר, 22 בדצמבר 1933
  4. ^ עיתון רשמי מס' 11, 28 ביולי 1948, עמ' 61
  5. ^ באותה תקופה החל לפעול במערכת המשפט הישראלית בן דודו, אליהו מני, בנו של יוסף מני. אליהו יוסף מני החל דרכו המקצועית כשופט שלום, מונה לרשם בית המשפט המחוזי בתל אביב וב-1952 מונה לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בו כיהן עד צאתו לגמלאות ב-11 בפברואר 1980
  6. ^ מינוי, ילקוט הפרסומים 262, התשי"ג, 19 בנובמבר, עמ' 273
  7. ^ הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 912, התשכ"ב, 13 בפברואר 1962, עמ' 938
  8. ^ ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (תשס"ג), עמ' 515–534
  9. ^ המשפט הישראלי – השנים המעצבות: 1948–1977, עמ' 175
  10. ^ הודעה על גמר כהונתו של שופט, ילקוט הפרסומים 2403, התשל"ח, 28 בדצמבר 1977, עמ' 856


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30373361אליהו מני (שופט)