שפי פז
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. שפי פז (נולדה ב-18 ביוני 1952) היא פעילה חברתית ישראלית, המתגוררת בשכונת שפירא בדרום תל אביב. בעברה הייתה פעילה במרצ, אך שינתה את דעותיה והתפקדה לליכוד ובהמשך לעוצמה יהודית.[1] החל מ-2013 היא נמנית עם מובילי המאבק נגד אוכלוסיית המסתננים מאפריקה לישראל ומהגרים בלתי חוקיים אחרים בשכונות דרום תל אביב.
קורות חייה
פז נולדה בלודז' שבפולין להורים ניצולי השואה. ב-1956 בגיל 4 עלתה לארץ עם משפחתה שהתיישבה תחילה במעברה בקריית אתא. אביה, שהיה מנהל חשבונות, החליף מקומות עבודה והמשפחה עברה דירה כמה פעמים. בצבא שרתה בחיל החימוש ולדבריה "עשיתי קצת שטויות, קצת נפקדויות ובסוף הוצאתי אישור לימודים ונרשמתי לאוניברסיטה". אמה נהרגה בתאונת דרכים כשפז הייתה בת 21. לפז תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. במקצועה היא מתרגמת, עורכת לשון ומעמדת.[2][3]
בצעירותה היא התגוררה בתל אביב והקימה עסק לעימוד וטיפוגרפיה. בהיותה בת 38 אובחנה כחולת סרטן.
פעילות חברתית ופוליטית
בנעוריה הייתה חברה בשומר הצעיר, אחר כך היו דעותיה ימניות ולאחר מכן הייתה חברת מרצ עשרות שנים. מאוחר יותר, על רקע פעילותה כנגד מגורי מסתננים שינתה את דעותיה וחברה לימין (בהמשך בהרחבה). גיבורות נעוריה הן שולמית אלוני וגאולה כהן.
ב-1993 בחרה פז לעבור להתגורר בשכונת שפירא בדרום תל אביב, בין היתר בשל הרב־תרבותיות והגיוון האנושי בשכונה (אז כבר היו שם קהילות קטנות של אנשים ממגוון מוצאים).[3][4] על פי תיאורה ניהלה קשרי שכנות וחברות קרובים גם עם קהילת המהגרים בשכונתה ובפרט בבניין מגוריה, בה התגוררו שתי משפחות של ניגרים שהפכו לחבריה הטובים.[3] בשנת 2002, במהלך תקופת הגירושים הגדולים שיזם אריק שרון, היא אף הסתירה בביתה שכן מהגר עבודה מניגריה בעת פשיטה של יחידת עוז. אך עם הגידול העצום במספר המסתננים, בעיקר מאריתריאה, היא החלה להתנגד לשהייתם בשכונות דרום תל אביב.
בקיץ 2011 הייתה פעילה במחאה החברתית.[1] בבחירות המוניציפליות למועצת העיר תל אביב שנערכו בשנת 2013, דורגה פז במקום שישי ברשימת "סיעת דרום העיר".[5] הרשימה זכתה במושב אחד במועצה והיא לא נכנסה למועצת העיר.
פעילותה ב"חזית לשחרור דרום תל אביב"
משנת 2013 פז לוקחת חלק משמעותי במאבק נגד מגוריהם של מסתננים בשכונות דרום תל אביב, במסגרת עמותת "עוטף תחנה מרכזית". פז מובילה את האגף המיליטנטי בעמותה, הקורא לעצמו "החזית לשחרור דרום תל אביב". היא מתעדת בווידאו את הנעשה בשכונות, מעשי ונדליזם תופעות של הומלסים ועבירות בענייני צניעות ורכוש.[6] שפי פז מתראיינת בתקשורת, מארגנת הפגנות ותולה כרזות במטרה להגביר את מודעות הציבור לקשיים שחווים תושבי שכונות דרום תל אביב בגלל ריכוז השוהים הבלתי-חוקיים בהן. היא מוחה על השימוש במשאבים העירוניים כגינות, מבני ציבור ובתי ספר לטובת אוכלוסיות המהגרים, ומרבה להתעמת עם פעילי זכויות אדם, המסייעים למסתננים, בטענה כי הם פוגעים בזכויות האדם והאזרח של תושבי השכונות הוותיקים, תושבים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שנזנחו על ידי הממשלה והעירייה. הפעילות הראשונה שהובילה פז, הייתה נגד טקסי אבלות שהתקיימו בגינה הציבורית בשכונה.[4]
בעקבות העימותים הרבים עם אנשי השמאל הישראלי היא שינתה את דעותיה הפוליטיות.[7] התפקדה לליכוד[1] ובהמשך לעוצמה יהודית. פז מעידה על עצמה כמי שרותמת את זיהויה בעבר עם השמאל לטובת המאבק הנוכחי שהיא מובילה. לדבריה "יש קבוצה הולכת וגדלה של שמאלנים לשעבר שמביאים רוח חדשה לימין. יכול להיות שנבנה פה גרעין של ימין חדש, שיחזיר לתודעה את הימין החילוני".[8]
החל מאוגוסט 2017 עמדה פז בראש הפגנות המחאה השבועיות כנגד נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, מול ביתה בשכונת רחביה שבירושלים, ומול בית נשיאת העליון הנוכחית אסתר חיות בשכונת צהלה בצפון תל אביב.[9][10][11] בנובמבר 2017 נעצרה פז פעמיים במהלך הפגנות שהובילה מול ביתה של נשיאת בית המשפט העליון.[12] לדברי פז, בעולם אידיאלי היא בעד ביטול גבולות, לאומים ודתות, אך לדבריה "זה בלתי אפשרי, צריך לשרוד, ואני ציונית במובן הבסיסי של המילה. חייבים מדינה משלנו וברגע שלא תהיה, זה נגמר. יש פה מיעוטים, אז שנייצר עוד?".[13]
באוקטובר 2017 גייסה פז כ-500 אלף ש"ח בקמפיין מימון המונים לצורך הפעילות כנגד מסתננים.[14][15]
פז נבחרה על ידי מגזין "פורבס" כאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל לשנת 2018.[16]
מנובמבר 2017 עד דצמבר 2018 נעצרה שפי פז תשע פעמים על ידי שוטרים בתל אביב במהלך פעולות מחאה, כמו הפגנות, חסימת כבישים, ריסוס גרפיטי ופיצוץ כנסים. ב-24 בדצמבר באותה שנה, בעקבות סירובה לחתום על תנאים מגבילים לשם שחרורה על ידי שופט מעצרים, זומנה לדיון בבית המשפט המחוזי. השופטת שרית זמיר קבעה שאין להשתמש בשחרור בתנאים מגבילים לצורך דיכוי הפגנות.
באוגוסט 2017 עמדה לצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כאשר הגיע לביקור בדרום תל אביב והצהיר על כוונתו לטפל בבעיית המסתננים. בעקבות הביקור הודיעה הממשלה על תוכנית ההרחקה למדינות שלישיות וארגוני זכויות אדם יצאו במאבק נגד הגירוש. פז הצהירה על תמיכה בתוכנית ויזמה סדרה של הפגנות ומחאות בעד הגירוש. באפריל 2018 קרסה תוכנית הגירוש וממשלת ישראל הציגה מתווה חדש שגובש עם נציבות הפליטים של האו"ם ולפיו חלק מהמסתננים ייצאו מישראל והנותרים יישארו במעמד של תושבים ארעיים. פז התנגדה נחרצות למתווה והוא בוטל לבסוף.[17]
במרץ 2019, כחודש לפני הבחירות, חשפה פז באתר ynet את המגעים שניהלו עימה משרד ראש הממשלה ומנכ"ל רשות ההגירה, במטרה לשכנע אותה לקבל את מתווה האו"ם המשופר, וסיפרה איך הצליחה למנוע בשנית את אישורו של המתווה.[18] החשיפה כללה הדלפת שיחות והקלטות, שלטענתה נעשו מתוך חשש שהמתווה יאושר מיד לאחר הבחירות. בספטמבר 2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, חתמה "החזית לשחרור דרום תל אביב" הסכם עם רשימת ימינה, שלפיו הרשימה תתחייב לשנות את חוק הכניסה לישראל, כך שתיחסם אפשרות של מתן מעמד למסתננים ולשוהים בלתי חוקיים שלא מכוח החלטה מפורשת של הממשלה או של בית המשפט לעניינים מנהליים.[19]
בספטמבר הוגש נגדה כתב אישום על השחתת פני מקרקעין בשל ריסוס המילים "גירוש" ו"חולדאי טרוריסט" על עמודים ומתקנים בגינת לווינסקי בנווה שאנן.
ב-15 בספטמבר 2019 ריססה, יחד עם מירב חג'אג', אם שבתה נרצחה בפיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב, כתובות גרפיטי בכניסה לשגרירות האיחוד האירופי ברמת גן, כמחאה לדבריה כנגד התערבותו של האיחוד בענייניה הפנימיים של ישראל. הכתובות קראו "German money kill Jews" ו-"EU GET OUT". ההשחתה גונתה על ידי שר החוץ ישראל כץ.[20] נגד פז וחג'אג' הוגש כתב אישום על קשירת קשר, השחתת פני מקרקעין והיזק לרכוש בשל מעשיהן אלה.[21]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2
הילו גלזר, שפי פז, גזענית גאה, באתר הארץ, 7 באפריל 2016
- ^ רשימת power women-2018 באתר פורבס
- ^ 3.0 3.1 3.2 יותם זמרי, מקור ראשון, "קוראים לנו גזענים, אבל האמת היא שאנחנו סובלניים מדי", באתר nrg, 17 בנובמבר 2017
- ^ 4.0 4.1 חיים הר-זהב ועינת פישביין, כך הפכתי לשפי פז, באתר המקום הכי חם בגיהנום, 3 באפריל 2018
- ^ סיעת 'דרום העיר' חנכה את מטה הסיעה ברחוב מסילת ישרים בדרום תל אביב, באתר האתר הקהילתי של שכונות דרום תל–אביב, 02 בספטמבר 2013
- ^ שפי פז, השקרים של עיישה, הסודנית עם המקל, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2017
- ^
"המערכת: בחירות" – על הדרך ימינה, באתר 12tribefilmstv.com, 12 במרץ 2015
- ^ גלעד צוויק, שפי פז מריחה ניצחון: "אנחנו בונים מחדש את הימין", באתר מידה, 2 בינואר 2018
- ^ חזקי ברוך, "אסתר חיות - תחזירי את השפיות", באתר ערוץ 7, 26 באוקטובר 2017
- ^ אלירן אהרון, "העם דורש בג"ץ ישראלי", באתר ערוץ 7, 14 באוקטובר 2017
- ^ נטעאל בנדל, תושבי דרום ת"א מפגינים מול ביתה של נשיאת ביהמ"ש העליון, באתר nrg, 26 באוגוסט 2007
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, קיש למפכ"ל: מדוע נעצרה שפי פז?, באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2017
- ^ אייל לוי, "אין מצב שגנב גבול יעיף אותי": שפי פז ממשיכה להילחם על הבית, באתר מעריב אונליין, 8 בספטמבר 2017
- ^ החזית לשחרור דרום ת"א, מצילים את המדינה!, באתר Giveback, 9 באוקטובר 2017
- ^ סוניה מרמרי, כמה שותפים לדרך יש לך? "מאות חיילים. מאות אלפי תומכים", באתר גלובס, 8 ביוני 2018
- ^ שנה שנייה ברציפות: שרת המשפטים שקד היא האישה המשפיעה בישראל, באתר פורבס, 5 ביולי 2018
- ^ דרמת מתווה המסתננים: נתניהו ודרעי ייפגשו עם תושבי דרום תל אביב
- ^ המגעים הסודיים נחשפים: הפרטים מפגישות רה"מ עם אנשי מאבק דרום ת"א, באתר ynet, 2019-03-16
- ^ משה כהן, "ימינה" ושפי פז בשיתוף פעולה: הציגו תוכנית פעולה להוצאת המסתננים, באתר מעריב אונליין, 12 בספטמבר 2019
- ^ נעה לנדאו ובר פלג, פעילת הימין שפי פז תועדה מרססת כתובות נאצה בשגרירות האיחוד האירופי, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2019
- ^ איתי בלומנטל, משחיתי משרדי האיחוד האירופי נאשמים: "מערכת החוק לא תשפוט", באתר ynet, 2 בפברואר 2020
27772506שפי פז