שולמית ולנשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שולמית ולנשטיין (1925 - 12 במרץ 2017) הייתה משפטנית ישראלית, שכיהנה כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב וכשופטת בפועל בבית המשפט העליון.

ביוגרפיה

שולמית לבית פיילכנפלד נולדה בעיר ברלין שבגרמניה וגדלה בנירנברג. עלתה לארץ ישראל עם משפחתה זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון. המשפחה גרה בירושלים והיא למדה בגימנסיה העברית רחביה. באמצע שנות הארבעים עבדה בכמזכירה במחלקת היועץ המשפטי של ממשלת המנדט. תוך כדי כך העבירה חומר סודי לידי שירות הידיעות של ההגנה. נעדרה במקרה ממשרדה במלון המלך דוד בעת שהונח בו מטען חבלה ב-1946 וכך ניצלה מפגיעה.

לאחר קום המדינה עבדה בתל אביב כמזכירתו של היועץ המשפטי לממשלה יעקב שמשון שפירא.

נישאה ב-1948 לעיתונאי אריה ולנשטיין. לא היו להם ילדים. בעלה נפטר בשנת 1975.

קריירה משפטית

ולנשטיין למדה משפטים בבית הספר למשפט של ממשלת המנדט וקיבלה תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת לונדון. ב-1951 הוסמכה כעורכת דין. עבדה כפרקליטה פלילית בפרקליטות מחוז תל אביב. בשנת 1964 מונתה לפרקליטת מחוז תל אביב לעניינים אזרחיים. בשנת 1965 מונתה עוזרת בכירה במחלקת הייעוץ אצל היועץ המשפטי לממשלה[1] בשנת 1970 מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, בו כיהנה עד צאתה לגמלאות ב-1991. בשנת 1984 מונתה לסגנית נשיא בית המשפט.

אחד התיקים שבהם ישבה בדין במהלך כהונתה היה תביעת לשון הרע שהגיש הקבלן בצלאל מזרחי נגד עיתון הארץ, אחד ממשפטי לשון הרע הידועים של שנות השבעים. התביעה הוגשה בעקבות תחקיר נרחב מאת העיתונאי אבי ולנטין ומסמך משטרתי שהודלף, שפורסמו בו ב-1977 אודות הפשע המאורגן בישראל. בתחקיר זה תואר מזרחי כאחד מאנשי הפשע המאורגן. בסיומו של דיון ממושך פסקה ולנשטיין שהעיתון לא הוכיח שהתובע הוא מאנשי הפשע המאורגן. היא פסקה שהעיתון ישלם לו פיצויים בסכום של 300 אלף לירות.

בשנת 1988 מונתה ולנשטיין לשופטת בפועל של בית המשפט העליון לתקופה של שנה אחת.

לאחר פרישתה מכס השיפוט פעלה כבוררת. כמו כן כיהנה כיושבת ראש המנהלה להסדרים במגזר החקלאי-משפחתי וכראש הוועד הציבורי למינוי דירקטורים בבנקים שבהסדר (לפי חוק מניות הבנקים שבהסדר, תשנ"ב-1992).

שולמית ולנשטיין נפטרה ב-12 במרץ 2017.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שנתון הממשלה" תשכ"ה עמוד 268
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0