ישראל לוין (שופט)
ישראל לוין (1 בדצמבר 1904 - 28 בדצמבר 1997) היה מראשוני השופטים במדינת ישראל.
ביוגרפיה
נולד בירושלים, נכדו של יואל משה סלומון. בתום לימודיו התיכוניים, בבית הספר הריאלי בחיפה, הוא למד לימודי משפטים באוניברסיטת ליברפול שבאנגליה והוסמך לעריכת דין.
לאחר קום המדינה נבחר לוין לכהן כשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בו כיהן עד 1952. בשנים 1951–1952 היה שופט בפועל בבית המשפט העליון. לאחר מכן הוא פנה לעסוק בעריכת דין באופן פרטי, עד מינויו בשנת 1969 לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. בתפקיד זה נותר עד לפרישתו, בשנת 1975.
לאורך השנים היה לוין פעיל במוסדות וארגונים מקצועיים וציבוריים. בין תפקידיו נמנים: נשיא בני ברית ישראל ומפקח הלשכה הגדולה, חבר המועצה לעניינים בינלאומיים בארגון בני ברית העולמי, יושב ראש האגודה הישראלית לטרשת נפוצה, יושב ראש כבוד של בית הדין המפלגתי במפלגה הליברלית, יושב ראש סניף תל אביב של הסתדרות עורכי הדין בישראל, וכן נשיא המועדון המסחרי והתעשייתי.
מנישואיו של לוין עם ונדה לבית לבקוביץ נולדו שלושה ילדים. לימים הוא נישא בשנית.
קישורים חיצוניים
- ישראל לוין(הקישור אינו פעיל) באתר משפחת סלומון
