משה עציוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה עציוני
לידה 28 באוגוסט 1908
גליציה (אוסטריה/פולין)
פטירה 1998 (בגיל 89 בערך)
תאריך עלייה 1936
השכלה אוניברסיטת קרקוב
השתייכות
תקופת כהונה 19481978 (כ־30 שנה)
תפקידים בולטים

ד"ר משה עציוני (קלַפּהולץ) (28 באוגוסט 19081998) היה שופט בית המשפט העליון בישראל.

ביוגרפיה

עציוני נולד בביבּנוֹ שבגליציה, אוסטריה (לאחר המלחמה בפולין), לשיינדל לבית גרוסברד ויעקב קלפהולץ. בשנת 1932 סיים תואר מוסמך במשפטים באוניברסיטת קרקוב וב-1935 קיבל בה תואר דוקטור למשפטים. בנעוריו החל לפעול בתנועת השומר הצעיר. בשנים 1932-6 ערך בקרקוב את "נאשה ואלקה" (Nasza Walka, 'מאבקנו'). ב-1936, בסיום לימודיו, עלה לארץ ישראל. תחילה עבד כפועל בתל אביב ולאחר מכן עבר לירושלים, שימש מזכיר ועד רחביה ולמד בבית הספר המנדטורי למשפטים. בשנים 19421945 עבד בעריכת דין באופן פרטי. הוא התמחה אצל מרדכי עליאש.

עציוני היה יועץ משפטי של המחלקה לתעשיות כבדות בממשלת המנדט הבריטי. בשנת 1945 מונה לשופט שלום בתל אביב[1]. עם קום המדינה בשנת 1948 התמנה לשופט ראשי בבית משפט השלום בחיפה[2]. מאוחר יותר הוא שימש נשיא בית משפט השלום בחיפה, שופט ונשיא בבית המשפט המחוזי בחיפה ומשנת 1971 שופט בית המשפט העליון, עד פרישתו לגמלאות בהגיעו לגיל שבעים. בעת פרישתו עמד עציוני בראש ועדת הבחירות המרכזית.

עציוני עמד בראשותן של מספר ועדות ציבוריות:

לאחר פרישתו מכס השיפוט היה עציוני נשיא בית הדין הציוני העליון.

ביוני 1943 נשא את יהודית שפָּאן. היה אב לשניים: יעקב ועמוס.
בנו הצעיר הוא פרופ' עמוס עציוני, מנהל בית החולים מאייר לילדים שליד בית חולים רמב"ם בחיפה. על שמו רחוב בחיפה.

לקריאה נוספת

  • 'Etzioni, Moshe,' in: Harry Schneiderman, Itzhak J. Carmin, Who's who in world Jewry, 1978, p. 229.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שופט שלום חדש - ד"ר מ. עציוני, הצופה, 6 במאי 1945
  2. ^ מינויים, העיתון הרשמי 18, עמ' 106