דבורה ברלינר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דבורה ברלינר
לידה 15 ביוני 1947 (גיל: 76)
פלשתינה (א"י)
השכלה אוניברסיטת תל אביב
השתייכות
תפקידים בולטים

דבורה ברלינר (נולדה ב-15 ביוני 1947) היא שופטת בדימוס, העומדת בראשות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון. בעברה כיהנה כנשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ובשנים 2006–2007 כיהנה במשך תשעה חודשים כשופטת בפועל בבית המשפט העליון.

ביוגרפיה

ברלינר נולדה בישראל בשנת 1947. בשנת 1965 היא סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר "צייטלין" בתל אביב. עם סיום לימודיה התיכוניים שירתה כמורה ביישובי ספר במסגרת שירות לאומי עד לשנת 1966. בעלת תואר שני מאוניברסיטת תל אביב לימדה שנים באוניברסיטה ובמכללות.

עם סיום שירותה במסגרת השירות הלאומי החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב, אותם סיימה בשנת 1971, והחלה להתמחות בבית משפט השלום בפתח תקווה ובפרקליטות מחוז תל אביב.

בפרקליטות המדינה

בשנת 1972 הוסמכה כעורכת-דין והחלה לעבוד בפרקליטות מחוז תל אביב כתובעת. בשנת 1975 הייתה שותפה בצוות התביעה במשפטו של מיכאל צור[1]. בשנת 1978 כיהנה כסגן בכיר לפרקליט מחוז תל אביב[2].

במערכת השיפוט

בספטמבר 1984 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב[3], ו-19 שנים לאחר מכן, בספטמבר 2003 מונתה לתפקיד סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.

ביוני 2006 מונתה, יחד עם השופט דוד חשין, לכהן כשופטת בפועל בבית המשפט העליון לתקופה של חצי שנה. בדצמבר 2006 הוארכה הכהונה הזמנית בשלושה חודשים נוספים. באוגוסט 2014 נכלל שמה ברשימת המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון. חבר הכנסת שאול יהלום, חבר בוועדה לבחירת שופטים, פעל למינויה לכהונת קבע ובתמורה הצטרף לתומכים במינוי השופטת עדנה ארבל לעליון, אולם הסיכומים שהשיג בנושא זה לא החזיקו מעמד כשהתחלפו שרי המשפטים.

בין מאי 2009 למאי 2016 כיהנה כנשיאת בית המשפט המחוזי תל אביב יפו.

לאחר פרישתה מכס השיפוט

בפברואר 2022 מונתה בידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, במקומה של נשיאת העליון מרים נאור שנפטרה במהלך עבודת הוועדה[4].

פועלה השיפוטי

במהלך כהונתה כשופטת הכריעה ברלינר במשפטים מתוקשרים של אישי ציבור וכן במשפטי צווארון לבן. היא דחתה את ערעורו של השר לשעבר סאלח טריף שהורשע במתן שוחד, במרמה ובהפרת אמונים, ובהחלטתה ציינה כי "צר לי כי מי שהיה שר במדינת ישראל, נכשל בביצוע עבירות מכוערות אלה". היא פסקה כי איומים שנשלחו בדואר האלקטרוני לחבר הכנסת טומי לפיד אינם מהווים הטרדה לפי חוק הבזק. משפט מתוקשר נוסף בו שפטה הוא המשפט בו דחתה בקשה לחלופת מעצר לטלי פחימה, שהורשעה בין השאר בסיוע לאויב בשעת מלחמה, וקבעה שהיא מהווה "גורם סיכון". ברלינר ישבה בהרכב הערעור של מרגלית הר-שפי וגרסה בדעת מיעוט שיש לזכותה מאי מניעת פשע.

ברלינר ישבה בהרכב שדן בערעור של הפרקליט הצבאי הראשי נגד ההחלטה שלא לשלול את דרגותיו של האלוף במיל' יצחק מרדכי, ולצורך כך קבלה דרגת אלוף זמנית, והייתה לאשה הראשונה בתולדות צה"ל שקבלה דרגת אלוף, למרות שמעולם לא שרתה בצה"ל.

חיים אישיים

בתה, דפנה ברלינר, עובדת במחלקה הפלילית של פרקליטות המדינה. ברלינר מקיימת אורח חיים דתי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0