מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי |
 | |
| התאגדות | משפחות חטופים לעזה והנעדרים בעקבות מתקפת הפתע על ישראל |
|---|---|
| מטה הארגון | לאונרדו דה וינצ'י 13, תל אביב |
| תקופת הפעילות | 8 באוקטובר 2023 – הווה (שנה ו־12 שבועות) |
.jpg)
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים הוא ארגון המייצג חלק מהקרובים של החטופים הישראלים שנחטפו בידי החמאס וארגונים נוספים במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 ועודם מוחזקים ברצועת עזה, במלחמת חרבות ברזל.
המטה עוסק בהסברה והפעלת לחצים בישראל ומחוצה לה מטעם משפחות החטופים והנעדרים, ומארגן מיצגים, עצרות מאבק ותמיכה במשפחות, משלחות הסברה ופעולות מחאה לשחרורם של החטופים. בהן, הוא מבטא את הדרישה להשבתם בשלום ללא שיהוי, ואת הצורך בהצבת שיבתם בראש סדר העדיפויות של קבינט המלחמה, ושיממשה באמצעות כל עסקה שתביא לכך.[1][2]
הקמה וניהול
ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בבוקר שמחת תורה ה'תשפ"ד, יום שבת, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,500 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו 779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה 253 אנשים (נותרה בנוסף נעדרת אחת, שלא נקבע עד כה כי היא/גופתה נחטפו).
המטה הוקם על בסיס שלושה מיזמים שהחלו בבוקרו של ה־8 באוקטובר והתמזגו למיזם אחד באותו יום. מיזם אחד נוצר על ידי יועץ התקשורת אסף פוזניאק יחד עם מעסיקו רונן צור, שנוצר בעקבות הגדרתן של שתי אחיות של גיסתו של פוזניאק כנעדרות מפסטיבל נובה שנערך על יד קיבוץ רעים. יוזמה נוספת נוצרה על ידי עו"ד דודי זלמנוביץ ב־7 באוקטובר בצהריים, ששניים מבני משפחתו נפגעו במתקפה ואחד מהם עדיין חטוף. זלמנוביץ אף אירח את המטה בחודש הראשון לפעילותו במשרדי Partners & Co. מיזם אימפקט קהילתי בראשו הוא עומד. יוזמה שלישית הוקמה על ידי האסטרטג ויועץ התקשורת חיים רובינשטיין. בערב ה־8 באוקטובר הכריזו הארבעה במסיבת עיתונאים בכפר המכביה על הקמת מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים.[3]
תחילה החל המטה באיסוף כל פיסת מידע אודות זהותם של החטופים והנעדרים, ופרטים נוספים אודותיהם. ב-15 באוקטובר נרשם המטה כעמותה, בייסודם של דודי זלמנוביץ ומלכי שם טוב, בשם "מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים".
ב-18 בפברואר 2024, כארבעה חודשים לאחר הקמת המטה, התפטר צור מתפקידו[דרושה הבהרה] לבקשת משפחות החטופים.[4]
פעילות
ב-8 באוקטובר, יום לאחר מתקפת הפתע, קיים מטה משפחות החטופים והנעדרים מסיבת עיתונאים, שבה דרש מהממשלה פתיחת שיח שוטף עם המשפחות וקיום מבצע שמטרתו להחזיר את הנעדרים הביתה, מינוי גורם שיעמוד על הקשר הרציף עם המשפחות, עירוב מיידי של נשיא טורקיה ארדואן, יורש העצר הסעודי בן סלמאן, ונשיא מצרים א-סיסי, לשחרר את החטופים.[5] באותו היום, הממשלה מינתה את גל הירש לממונה מטעמה על נושא החטופים והנעדרים.[6]
מספר ימים לאחר מכן, פרסם המטה שלוש דרישות:[7]
- שחרור מיידי של כל בני הערובה, היות שהחזקתם מנוגדת לדין הבין-לאומי ומוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
- פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
- התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.
משפחות חטופים ונעדרים קיימו ב-14 באוקטובר מסיבת עיתונאים שבה התייצבו נציגי המשפחות ודרשו מהעולם להתערב למען העברה מיידית של תרופות מצילות חיים לחטופים.[8] פרטים על תרופות וסיוע הומניטרי הועברו לצלב האדום מ-150 משפחות.[9]
ב-20 באוקטובר, כשבועיים לאחר החטיפה, ערכו בני משפחות החטופים והנעדרים טקס קבלת שבת, בו השתתפו גם הרב בני לאו והזמר קובי אפללו. בטקס שנערך ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות נקבעה גם שמה של הרחבה: "כיכר החטופים והנעדרים (אנ')", וכן הוצב לראשונה מיצב שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ-200 כיסאות ריקים המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה.[10]
ב-24 באוקטובר הגיעה משלחת של מטה משפחות החטופים לדיון שהתקיים במועצת הביטחון של האו"ם בנוגע למלחמת חרבות ברזל. במקביל התקיימה במקום הפגנת תמיכה במשפחות החטופים בה נכחו ישראליים רבים לצד פעילי ארגוני יהודיים בארצות הברית, שקראו לשחרור החטופים ותקפו את מועצת הביטחון של האו"ם שלדבריהם מסרבת לפעול נגד חמאס. הוריו של עומר ניוטרה, שנחטף לעזה, נאמו בדיון במועצת הביטחון ודרשו מהאו"ם לפעול להשבת החטופים.[11]
ב-4 בנובמבר, ארבעה שבועות מאז פרוץ המלחמה, התקיימה ב"כיכר החטופים והנעדרים" ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, עצרת תמיכה והזדהות בה התאספו, לצד בני משפחות החטופים, אלפי אנשים בקריאה לשחרור החטופים. בין הדוברים בעצרת היו בני משפחה, תושבי העוטף ואישי ציבור, כמו גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול. בין האמנים שהופיעו בתחילת העצרת היו כנסיית השכל, היהודים ויהודה פוליקר.[12] מאז, ובמהלך הימים שלאחר מכן, נערכו במקום אירועי תמיכה, בהם הופיעו אמנים ונאמו אנשי תקשורת ואנשי ציבור.
ב-26 באוקטובר אמר רונן צור, מנהל המטה, כי "בסופו של תהליך ישראל תאלץ לשחרר את כלל האסירים הביטחוניים".[13] ב-8 בנובמבר, לאחר פרסום מגעים להפסקת אש תמורת שחרור חלק מהחטופים, הוציא הארגון התנגדות לעסקה המתגבשת בדרישה כי כל מהלך להפסקת אש, יכלול שחרור של כל החטופים מעזה.[14]
ב-14 בנובמבר יצאו בני משפחות החטופים לצעדה, בת חמישה ימים, מכיכר החטופים והנעדרים בתל אביב אל לשכת ראש הממשלה בירושלים, זאת במטרה להציג לו את דרישתם לשחרור מיידי של כל החטופים המוחזקים בידי החמאס.[15]
ב־16 בדצמבר, לאחר היוודע על התקרית בה נהרגו בשוגג 3 חטופים מאש צה"ל בשג'אעייה,[16] צעדו המוחים לכניסה הראשית של הקריה והודיעו כי יעתיקו לשם את פעילות כיכר החטופים.[17]
ב-13 בינואר 2024 התקיימה בכיכר החטופים עצרת בת 24 שעות בהשתתפות עשרות אלפים, לציון 100 ימים למתקפת הטבח על ישובי עוטף עזה.[18]
ב-18 בפברואר 2024, כארבעה חודשים לאחר הקמת המטה, התפטר רונן צור מתפקידו[דרושה הבהרה] לבקשת משפחות החטופים.[19]
|
.jpg)
יוזמות רשמיות ואזרחיות כחלק ממאמצי ההסברה
כחלק מפעילות מטה משפחות החטופים והנעדרים, הועלו מיצבי אמנות ויוזמות לטובת המאבק הציבורי לשחרור החטופים:
- שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ-200 כיסאות ריקים המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה. לראשונה, נערך ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות בתל אביב.
- בובות דובי פרווה מכוסי עיניים ומוכתמים בכתמי צבע אדום-דם, המייצגים את 30 הילדים שנחטפו על ידי מחבלי חמאס לעזה. כיכר דיזנגוף, תל אביב.
- קמפיין שלטי "נחטף על ידי חמאס" (באנגלית: "kidnapped by Hamas"). לראשונה, הופץ בניו יורק.
- הכיסא הריק - מיצב כיסאות צהובים. הוצב ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות בתל אביב ובכניסה למקומות ציבוריים, מוסדות וארגונים.
- "הלב שלנו שבוי בעזה" – דסקית צבאית עם חריטה "הלב שלנו שבוי בעזה" ו-"Bring them home - now!" לאות הזדהות עם משפחות החטופים והנעדרים.
- סרט מודעות צהוב - קשירת סרט צהוב כצמיד, לאות הזדהות עם משפחות החטופים והנעדרים.
- מיצב "המיטות הריקות" - יוזמה של חברי קיבוץ ניר עוז שאיבד רבע מחבריו (חלקם נרצחו וחלקם נחטפו או מוגדרים נעדרים), עם המטה. הוצב לראשונה בכיכר ספרא בירושלים, ולאחר כך ברחבת כיכר התרבות.
- "לכל חטוף יש סיפור משלו, לכל חטופה יש סיפור משלה" – מיצג המוצג בספרייה הלאומית ובו עשרות רבות של כיסאות שחורים מוצבים בלב אולם הקריאה במשכן הספרייה החדש ועליהם מונחות תמונות החטופים. לצידם – כיסאות צבעוניים של ילדי גן וילדי בית ספר וכיסא תינוק אחד. על כל כיסא ממתין ספר לצד תמונות החטופים, ספר שאוצרת המיצג, דורית גני, הניחה במיוחד עבורם. חלק מהספרים נבחרו על ידי קרובי החטופים, חלקם הותאמו אישית על פי תחומי העניין והתחביבים של כל אחד, וחלקם נבחרו בהתאם לרוח הספר, כותרתו או תוכנו. בתוך כל אחד מהספרים הוכנס כרטיס קורא אישי, ובכולם אותו תאריך החזרה – "עכשיו".[20]
- מיצב "המנהרה" - מיצב המדמה את המציאות הנוראית שבה נמצאים החטופים בעזה, במקביל לתקווה שבאה עם האור בקצה המנהרה. המיצב, של האמן רוני לבבי ובהפקה של מטה החטופים ומתנדבים, הוקם בכיכר החטופים והנעדרים לציון 100 ימים בהם החטופים נמצאים בשבי.[21]
- במרץ 2024 הושק הקמפיין "מקומם איתנו" ביוזמתו של הפרסומאי החברתי יוסי בן טוב ובשיתוף מטה המשפחות להחזרת השבויים והנעדרים, הקמפיין נועד להשתלב בשגרת החיים התרבותיים ובמסגרתו הוצעו לקהל 134 כרטיסים (כמניין החטופים) למופע של שלומי שבת ב-9.3.24 בהיכל התרבות.[22] על גבי המקומות שנרכשו הוצבו תמונות החטופים באותה עת במטרה להנכיח את העדרותם מחיי היום יום, ועל מנת לשריין להם מקום פיסי בתוך הקהל כתזכורת ויזואלית לעובדה שגם כאשר חיי השגרה ממשיכם, הם אינם יכולים להיות שלמים בלעדיהם.[23][24][25]
מחלוקת סביב פעילות המטה
זמן קצר לאחר הקמת מטה משפחות החטופים, החלו להישמע דברי ביקורת מתוך המטה עצמו. חבר המטה, דוד מידן, הודיע ב-29 באוקטובר 2023 על פרישה מפעילות במטה בטענה כי המטה מזמין לפגישות עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו רק מספר מצומצם של משפחות שסווגו כ-"נוחות". אחריו עזבו את המטה גם יעקב פרי ודודי זלמנוביץ (חזר בהמשך לסייע למטה).[26][27]
על המטה נמתחה ביקורת מימין בטענה שהוא מוטה ממניעים פוליטיים נגד נתניהו, ובפרט על רונן צור שהיה פעיל במחאה נגד הרפורמה המשפטית, בטענה שהוא משתמש במשפחות כאמצעי ניגוח פוליטי.[28] בין המבקרים היו גם מספר משפחות של חטופים שטענו כי מובילי המטה מובילים אותו לצרכים פוליטיים על גב המשפחות, וכן כי עמדתם המתנגדת לשחרור מחבלים במסגרת המתווה שמוקדם על ידי המטה, מושתקת על ידי המטה ואינה נשמעת בציבור.[29][30] ביקורת זו הביאה משפחות אלה להתאגד בנפרד בפורום תקווה.[31] ביקורת נוספת מימין הייתה שהקמפיין של המטה פוגע במאמץ החזרת החטופים ובמאמץ הלחימה.[32][33][34] רמי איגרא, שהיה ראש חטיבת שבויים ונעדרים במוסד, טען שהמטה בראשות צור גרם להעלאת המחיר שדרש חמאס בעסקה.[35] ביקורת גם נמתחה על החלטת המטה לפרסם סרטון שכולל צילומים של הנער יגיל יעקב שנעשו על ידי חמאס בעודו בשבי.[36]
מנגד נטען על ידי אנשי שמאל כמו איש התקשורת חן אגרי טען כי נתניהו ותומכיו חצו את הקו שבין ויכוח לגיטימי לגבי האופן שבו צריך להתנהל במאבק לשחרור החטופים, ומקעקעים את המטה באופן לא לגיטימי כמי שמנסה להוביל את ישראל להפסד במלחמתה ולהדיחו מהשלטון.[37] על פי ניתוח שיח של ארגון "פייק ריפורטר" עד פברואר 2024, כמחצית מהשיח הציבורי הנוגע למטה היה שלילי, וכשליש חיובי. לטענתו, "משפיענים תומכי ראש הממשלה, בהם אנשי תקשורת ופעילי ליכוד, פועלים למסגר את מאבק משפחות החטופים כלא לגיטימי ולא אותנטי", וקיים קשר בין מקרי האלימות כנגד פעילי המאבק לשיח זה.[38]
ב-18 בפברואר 2024 התפטר מתפקידו ראש המטה, רונן צור, לבקשת משפחות חטופים בעקבות הביקורת על זיהויו הפוליטי והטענה שהוא מטה את פעילותו.[39][40]
ב־19 במרץ התפטר מחליפו של רונן צור, דניאל קוגן, מניהול המטה, בעקבות חילוקי דעות עם חלק מהמשפחות שביקשו "להחמיר את הטון". כשעתיים לאחר מכן הודיעה גם ליאת בל סומר, ראש מערך תקשורת בינלאומית במטה, על פרישתה בעקבות חילוקי דעות.[41]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית פייסבוק
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית אינסטגרם
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית טיקטוק- "לחזור הביתה", הפודקאסט הרשמי של מטה משפחות החטופים בהגשת תמר ריפל ודפנה לוסטיג, בשיתוף בית הפודקאסטים ALLIN
- רענן שקד, "7 ימים", "ישראל מעולם לא הייתה מקום שבו אפשר להעלות את הילדים כקורבן": בתוך מטה משפחות החטופים והנעדרים, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, באתר גיידסטאר ישראל
הערות שוליים
- ^ משה כהן, "כולם תמורת כולם עכשיו": הפגנה בקריה למען שחרור החטופים, באתר מעריב אונליין, 18 בדצמבר 2023
- ^ מטה המשפחות: "דורשים מקבינט המלחמה לאשר כל עסקה שתביא לשחרור החטופים", באתר ערוץ 7, 10 בינואר 2024
- ^ יומיים למלחמה, ומשפחות הנעדרים דורשות תשובות, באתר וואלה!, 8 באוקטובר 2023
- ^ דרמה במטה משפחות החטופים: רונן צור הודיע על התפטרותו, באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2024
- ^ מרב סבר ואבי כהן, "אין מצב שלא מחזירים את כולם הביתה!": משפחות השבויים בהצהרה משותפת לתקשורת, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2023
- ^ גיא עזרא, נתניהו מינה את גל הירש לממונה על נושא החטופים והנעדרים, באתר "סרוגים", 8 באוקטובר 2023
- ^ לירן וינשטיין, המטה להחזרת החטופים והנעדרים הציג את דרישותיו, באתר "סרוגים", 11 באוקטובר 2023
- ^ משפחות החטופים: ילדים וחולים בשבי זה פשע נגד האנושות, באתר "זמן ישראל", 14 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, הצלב האדום קורא לחמאס: "אפשרו למשפחות החטופים ליצור עמם קשר", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ יעל צ'כנובר, קבלת שבת של משפחות החטופים והנעדרים בת"א: "מקווים שבשבוע הבא נהיה עם היקרים לנו", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ דור מלול ו ארה"ב, תחת אבטחה כבדה: מפגן תמיכה במשפחות החטופים מול מטה האו"ם | צפו במיצג המרגש, באתר ישראל היום, 24 באוקטובר 2023
- ^ הדר גיל-עד, עצרת תמיכה במשפחות החטופים: "שומעת את הבן שלי כל יום צועק לי באוזן 'אמא, תצילי אותי'", באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
- ^ היועץ הפוליטי רונן צור המשמש כדובר פורום משפחות החטופים: ישראל תצטרך לשחרר את כל המחבלים שבבתי הכלא, באתר רוטר, 26 בנובמבר 2023
- ^ מטה המשפחות: כל מהלך להפסקת אש חייב לכלול שחרור של כל החטופים מעזה, באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2023
- ^ הדר גיל-עד, "רוצים שישמעו את זעקתנו": משפחות החטופים יצעדו מת"א לירושלים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2023
- ^ חטופים נהרגו בשוגג מאש צה"ל בעזה, חילופי אש כבדים בצפון, באתר ynet, 16 בדצמבר 2023
- ^ יעל צ'כנובר, משפחות החטופים הקימו אוהלים בכניסה הראשית של הקריה: "מתווה עכשיו!", באתר ynet, 16 בדצמבר 2023
- ^ אורי סלע, 100 ימים בשבי: עשרות אלפים משתתפים בעצרת המחאה בכיכר החטופים, באתר וואלה!, 13 בינואר 2024
- ^ דרמה במטה משפחות החטופים: רונן צור הודיע על התפטרותו, באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2024
- ^ דורית גני, 239 בתים וגעגוע – המיצג למען החטופים בספרייה הלאומית, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 15.11.23
- ^ ניצן צבי כהן, לציון 100 ימים בשבי: מיצג בכיכר החטופים מדמה את המנהרות בעזה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 בינואר 2024
- ^ מקומם איתנו, לא בעזה, נבדק ב-2024-03-24
- ^ דעה | לזכור את כולם. חיים. עכשיו | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-03-12
- ^ הטעם היכל התרבות בתל אביב 8 במרץ 2024
- ^ מטה המאבק להשבת החיילים החטופים יוצא בקמפיין, באתר ynet, 27 באוגוסט 2006
- ^ "מארגן לרה"מ שכפ"ץ נוח": דוד מידן מסביר מדוע הפסיק את הפעילות במטה החטופים, באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2023
- ^ ניצן שפיר, עו"ד דודי זלמנוביץ, ממקימי מטה משפחות החטופים והנעדרים, יפסיק את פעילותו במטה, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2023
- ^ קובי עוזיאלי, אֵם החטוף: "מה שנהיה ממטה החטופים זה זוועה", באתר בחדרי חרדים, 22 בנובמבר 2023
- ^ אב לבן חטוף בעזה נגד שחרור מחבלים: "אין מצפון? אין מוסר?", באתר JDN
- ^ יוני קמפינסקי, צביקה מור לערוץ 7: 'בין אהבת בני לאהבת האומה אבחר באומה', באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2023
- ^ פורום חדש של משפחות החטופים: "להגביר את הלחץ על החמאס עד שחרור אחרון החטופים", באתר ערוץ 7, 22 בנובמבר 2023
- ^ קלמן ליבסקינד, פעילות המטה של רונן צור משרתת את האינטרסים של יחיא סינואר, באתר מעריב אונליין, 22 בדצמבר 2023
- ^ ביקורת חריפה נגד מטה המשפחות: "עובדים בשירות חמאס", באתר ערוץ 7, 16 בדצמבר 2023
- ^
שלמה פיוטרקובסקי, החרפת מאבק המשפחות מסכנת את החטופים, בעיתון מקור ראשון, 16 בדצמבר 2023
- ^ רמי איגרא: רונן צור וחבורתו מעלים את המחיר ומרחיקים את העסקה, באתר חרדים10, 20 בנובמבר 2023
- ^ ביקורת חריפה נגד מטה המשפחות: "עובדים בשירות חמאס", באתר ערוץ 7, 16 לדצמבר 2023
- ^ חן אגרי, המטרה החדשה של מערך התעמולה של נתניהו: משפחות החטופים, באתר העין השביעית, 23 בינואר 2024
- ^ פייק ריפורטר, "הקמפיין נגד משפחות החטופים - דו"ח ביניים", פברואר 2024]
- ^ אבישי גרינצייג, ציוץ ברשת x
- ^ יעל פרידסון, בעקבות ביקורת מצד הקואליציה, מנהל מטה משפחות החטופים רונן צור הודיע על עזיבתו, באתר הארץ, 18 בפברואר 2024
- ^ מיכל פעילן, חודש אחרי רונן צור, גם היועץ החדש עוזב את מטה משפחות החטופים: "זמן לצעד אחורה", באתר מאקו, 19 במרץ 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים38398689Q123219501