אותיות סת"ם
אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.
לכתב זה מיוחסת קדושה מיוחדת, והוא משמש בייחוד לכתיבת תשמישי קדושה יהודיים, כגון ספרי תורה, תפילין ומזוזות.
פלאוגרפיה והיסטוריה
ישנה מחלוקת האם עשרת הדיברות נחקקו על לוחות הברית בכתב עברי (עתיק) או בכתב אשורי. מהתלמוד בבלי נראה שיש מחלוקת. במקום אחד כתוב: ”אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית.”[1] ובמקום אחר כתוב ”אמר רב חסדא מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין”[2] משתמע מזה שהלוחות נכתבו בכתב אשורי, משום שבכתב עברי המ"ם והסמ"ך אינם סגורים משום שלא היו אותיות סופיות.
קיימת מחלוקת גם בראשונים: לדעת רש"י ובעלי התוספות הלוחות וספר התורה הראשון נכתבו בכתב העברי העתיק. ולדעת הריטב"א הלוחות וספר התורה הראשון נכתבו בכתב אשורי, אך יתר ספרי התורה באותה תקופה נכתבו בכתב העברי העתיק. יש עוד שיטות שמחלקות בין לוחות הברית לספרי התורה ואף בין הלוחות הראשונות לשניות[3].
כתב אשורי לא היה כלל בשימוש לצורכי חול עד ימי עזרא הסופר[4], אלא הוחלף בכתב העברי הקדום - כתב דַעַץ[5]. בממצאים הארכאולוגיים שלפני עליית עזרא נמצא רק הכתב העברי, לאחר תקופת עזרא נמצא גם כתב אשורי.
בכתב אשורי נתנה תורה לישראל וכשחטאו נהפכה להן לשון וכששבו בימי עזרא חזרה להן אשורית
— תוספתא, מסכת סנהדרין, פרק ד, הלכה ה
אטימולוגיה וטרמינולוגיה
אותיות סת"ם
המילה סְתָ"ם מורכבת מראשי תיבות של המילים ספרי-תורה, תפילין ומזוזות.
על פי ההלכה, גופן זה הוא צורת הכתב היחידה הכשרה לכתיבת ספרי-תורה, תפילין ומזוזות. אך כתב זה משמש גם תשמישי קדושה נוספים כגון ספרי הנביאים, המגילות, פרשת פיטום הקטורת, וסימון עמודי המשכן.
בעל מקצוע המתמחה בכתיבת ספרי-תורה, תפילין ומזוזות בקולמוס ובדיו על קלף נקרא סופר סת"ם.
כתב אשורי
המונח "כתב אשורי" מתייחס במקור לצורת הכתב המרובע העברי של ימינו[6], בשונה מצורת האות של הכתב העברי הקדום.
למונח "כתב אשורי" או "כתב אשורית" מספר מקורות:
אשור מלשון אִשׁוּר -
למה נקרא שמה אשורית? - שמאושרת בכתב ... כתב זה לא נשתנה כל עיקר ... מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה
— תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כב עמוד א
אשור נגזרת משמה של ממלכת אַשּׁוּר -
למה נקרא שמו אשורי? - על שום שעלה עמהן מאשור...
— תוספתא, מסכת סנהדרין, פרק ד, הלכה ה
צורת האותיות
כתב זה כולל עשרים ושבע אותיות: עשרים ושתים אותיות א-ת (א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט, י, כ, ל, מ, נ, ס, ע, פ, צ, ק, ר, ש, ת,) ועוד חמש אותיות סופיות (ם, ן, ץ, ף, ך).
כתב זה אינו מכיל סימני פיסוק, ספרות, ניקוד, טעמים או סימני כתב אחרים.
סגנונות הכתב
- הכתב האשכנזי מתחלק לארבעה סוגים:
- כתב ב"י (בית יוסף) - מנהג כלל האשכנזים. דיניו ופרטיו, מבוארים ב'בית יוסף' או"ח, סימן ל"ו, ע"פ ספר 'ברוך שאמר'.
- כתב האר"י - מנהג על פי חכמת הקבלה בספרו של האר"י עץ חיים ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות החסידים. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
- כתב אדמו"ר הזקן (בעל התניא) - מנהג חסידי חב"ד.
- כתב משמ"ח (מצת שמורים ומשנת חסידים) - מבוסס על קבלת האר"י, על פי ביאורו ופרשנותו של רבי נתן שפירא הירושלמי. ברובו הוא דומה לכתב האר"י הסטנדרטי, אולם יש בו שינויים מעטים בכמה אותיות. כתב זה כמעט ואינו בשימוש כיום.
- כתב ספרדי - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש", או כתב "מור וקציעה" כשם ספרו של היעב"ץ, שבו הוא מתאר את דיניו ופרטיו. השם "וועליש" מצין ככל הנראה אזור גאוגרפי או עיר אשר משם בא הכתב.
- כתב תימני - מנהג עדת תימן, כולל אותיות משונות ולפופות (להלן). מרבית האותיות הן כבכתב הספרדי.
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי. הן הכתב האשכנזי והן הכתב הספרדי השתנו לאורך הדורות והשוני ביניהם גדל בחלוף הזמן. הכתב הספרדי השתנה פחות מאשר הכתב האשכנזי כפי המתגלה על-ידי עיון בכתב אשכנזי ישן כגון כתב קסל.
אותיות משונות ולפופות
ערך מורחב – אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך
ישנן אותיות יוצאות דופן בצורתן, שכתיבתן נשתמרה בהווה בעיקר בקרב יהדות תימן[7]. ישנו ספר תורה אשכנזי עתיק מהמאה ה-14 או 15 שנכתב על פי ספר תגין, ובו גם אותיות משונות וגם תגים יוצאים דופן[8]. ספר תורה ספרדי אף יותר עתיק מן המאה ה-12 התגלה בשנת 2013 באיטליה ובו אותיות משונות ולפופות [9]. ספר תורה זה הוא העתיק בעולם הידוע שהוא שלם. האותיות מתחלקות לאותיות:
- רבתיות - גדולות.
- זעירות - קטנות.
- נקוד על אותיות.
- קטיעא.
- תלויות - אותיות הכתובות מעל קו הכתיבה של שאר האותיות.
- מרובות תגין - אותיות נבחרות אשר רושמים עליהן תגין יותר מן הרגיל.
- משונות - לפופות, עקומות ונו"ן הפוכה. האותיות המשונות הן: א, ו, ז, ח, י, ל, נ, ן, ע, פ וף[10].
האותיות הקטנות, הגדולות והנקודות מוזכרות כבר בתלמוד, ורשימות מלאות שלהן מופיעות במצחפי מסורה מן המאה העשירית-אחת עשרה.
האותיות המשונות ומרובות התגין מוזכרות גם בספר התגין, מדרש כתרי אותיות המיוחס לרבי עקיבא, במסורה, בקריית ספר להמאירי, בספר חבצלת השרון למהר"י בשירי ועוד. מקור הלכתי ידוע לאותיות המשונות הוא ברמב"ם:
ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש. ויזהר בתגין ובמניינן יש אות שיש עליה תג אחד ויש אות שיש עליה שבעה. וכל התגין כצורת זייני"ן הן דקין כחוט השערה
— רמב"ם, יד החזקה, הלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הלכה ח
המחקר המקיף ביותר שנערך עד כה על האותיות המשונות, הוא בספר תורה שלמה כרך כט ח"ב.
התגים
חלק מן האותיות בכתב סת"ם מעוטרות בתגים. התיוג נועד בעיקר ליפות את האותיות אם כי יש לו גם משמעות דרשנית ולפי הגמרא, רבי עקיבא היה לומד דרשות ממיקום התגים באותיות. חוסר תגים באותיות אינו פוסל את הכתב.
- מעל האותיות ג, ז, ט, נ, ע, צ, ש (הסימן: שעטנ"ז ג"ץ) יש שלושה תגים.
- מעל האותיות ב, ד, ה, ח, י, ק (הסימן: בד"ק חי"ה) יש תג אחד.
- מעל האותיות א, ו, כ, ל, מ, ס, פ, ר, ת (הסימן: מלאכ"ת סופ"ר) אין תגים.
ישנם תגים יוצאי דופן המוזכרים בספר תגין, ועל פיהם נהגו בעבר לתייג חלק מספרי התורה[8].
אחד מהדברים המורכבים שנדרש מסופר הסת"ם לדייק בהם היא כתיבת התגים באופן שלא יגעו אחד בשני.
ההלכה מתייחסת לכל איבריה של האות, תיאור דמותה, יחס הגודל בין האיברים השונים ועוד. ביטוי מפורסם (שנאמר על רבי עקיבא) המבוסס על כובד המטלה אותה מבצע הסופר הוא: "...שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות"[11], וכאִינְטֶרְפְּרֵטַצְיָה לזה, מבוסס הביטוי "מדקדק על קוצו של יוד" שפירושו שסופר הסת"ם נדרש לדקדק עד לפרט הקטן ביותר שזה הקוץ התחתון של האות יו"ד שחסרונו מעכב את כשרות האות (ראו תמונה).
בפרק מספרו ריש מילין שנקרא "התגין" מפרש הרב קוק את מהותם של תגי האותיות "שעטנ"ז ג"ץ" ו"בד"ק חי"ה".
השימוש בכתב
כתיבת תשמישי קדושה
על פי ההלכה, הגופן הוא צורת הכתב היחידה הכשרה לכתיבת ספרי-תורה, תפילין ומזוזות. אך כתב זה משמש גם תשמישי קדושה נוספים כגון ספרי הנביאים, המגילות, פרשת פיטום הקטורת, וסימון עמודי המשכן.
שימוש בדפוס
בעקבות המעלה הרבה של הכתב האשורי בקבלה, נדפסים גם ספרים בכתב אשורי. ישנם כמה גופנים בספרים אלה. המעצבת פרנצ'סקה ברוך עיצבה גופן לדפוס המבוסס על אות סת"ם אשכנזית, לפי בקשתו של גרשום שוקן.
קישורים חיצוניים
- מגילת אסתר בגופן סת"ם
- התגים באותיות הסת"ם, באתר "יותר מסת"ם"
- דקדוק כתיבת התגים באתר קדושים תהיו
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"א עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ד עמוד א'
- ^ דעת המהר"ל: הלוחות נכתבו באשורית, וספרי התורה בכתב עברי. דעת הרדב"ז: לוחות ראשונות אשורית, לוחות שניות וספר התורה הראשונים בכתב עברי.
- ^ תשובות הרמב"ם, מהדורת יהושע בלאו, חלק ב', סימן רסח, עמ' 513, ירושלים תש"כ 1960
- ^ רב האיי גאון בפירושו למשנה על מסכת ידיים ד,ו
- ^ מנחם מנדל כשר, ספר כתב התורה ואותיותיה, בתוך: תורה שלמה, כרך 29, חלק ראשון - "ספר התורה בכתב עברי ואשורי". הוצאת "בית תורה שלמה", ירושלים תשלח 1927. עמ' א-עד
- ^ פרופ' יוסף טובי ויהודה לוי נחום, מיצירות ספרותיות בתימן, שער שני, האותיות המשונות בספרי תורה בתימן.
- ^ 8.0 8.1 ספר תורה אשכנזי מהמאה הי"ד-ט"ו עם אותיות משונות ולפופות ותגים מספר תגין ניתן לצפייה אונליין.
- ^ יצחק טסלר, ספר התורה העתיק בעולם: הרבנים היו פוסלים, באתר ynet, 18 ביוני 2013
- ^ מיצירות ספרותיות מתימן
- ^ תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כט עמוד ב[1]
| כתב עברי | ||
|---|---|---|
| מערכות אלפבית | אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית פיניקי • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי | |
| וריאציות של אלפבית עברי | כתב רש"י • כתב סת"ם • כתב רהוט • סוליטריאו | |
| שונות | כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה | |
| ניקוד | ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארץ־ישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב מלא | |
| גופנים עבריים | דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין • הדסה • הצבי • כתב רש"י • סת"ם • שלום • ירושלמי • וילנא • אלף | |
| אלפבית עברי | א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת | |
| שפות הנכתבות בכתב עברי | עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית • לאדינו | |
| ספר תורה | ||
|---|---|---|
| כתיבת סת"ם | כתב סת"ם • דיו סת"ם • קלף • גוויל • סופר סת"ם • שרטוט בסת"ם • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות | 
|
| קריאת התורה | הוצאת ספר תורה • אתה הראת • ויהי בנסוע • בריך שמיה • קריאת התורה • בעל קורא • עלייה לתורה • ברכו • ברכות התורה • הגבהה • גלילה • מי שברך | |
| צורת האותיות | קרי וכתיב • אותיות משונות בתנ"ך • אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך • אותיות תלויות • אותיות מנוקדות • תיוג • נו"ן הפוכה | |
| נוסח התורה | מסורה • נוסח המסורה • כתב יד לנינגרד • כתר ארם צובא • כתר דמשק • תנ"ך קניקוט • ספר תאגי • ווי העמודים | |
| מצוות ואיסורים | מצוות כתיבת ספר תורה • קריאת התורה • תלמוד תורה • ספר תורה שנפל | |
| מנהגים | הכנסת ספר תורה • היכל • ארון קודש • יד • מעיל • עצי חיים • וימפל | |
35550450אותיות סת"ם