שרטוט בסת"ם
שרטוט בסת"ם הוא חריצת קווים ישרים ליצירת שורות בקלף. הכתב נכתב מתחת לשורה. זוהי חובה הלכתית בכתיבת סת"ם, וספר שנכתב ללא שרטוט פסול אפילו אם הכתב ישר[1].
המקור בתלמוד
בתלמוד קיימות שתי סוגיות המראות את מקור ההלכה:
במסכת גיטין[2], במהלך דיון שהתקיים אודות סמכותו של רב יוסף פקפק בסמכותו של רבי אביתר, ואף הביא ראיה לכך ממעשה שהיה: רבי אביתר שלח לרב יהודה איגרת ובה כתב: ”בני אדם העולין משם לכאן הן קיימו בעצמן[3] "וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ"”. למרות שבאיגרת זו הוא כתב שבע מילים שהם ציטוט מפסוק, שעל פי ההלכה יש לכותבו עם שרטוט, הוא כתב את הפסוק ללא שרטוט, הלכה המנוגדת לדעת רבי יצחק הפוסק, שאסור לכתוב שלוש מילים מפסוק ללא שרטוט שורות על גבי הקלף. מסוגיא זו נראה כי זו היא מסקנת ההלכה, שכל שלוש מילים הנכתבות מתוך פסוק, צריכות להכתב על שרטוט.
במסכת מגילה[4] מובא: ”דברי שלום ואמת, אמר רבי תנחום ואמרי לה אמר רבי אסי: מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה”. פשטות הגמרא היא שספר תורה ופסוקי תורה נכתבים על שרטוט מלא. אם כי קיימת דעה[5] שהכוונה היא למזוזה הנקראת "אמיתה של תורה" מכיוון שיש בה יחוד מלכות שמיים.
במסכת סוטה[6] נקבע כי מגילת סוטה צריכה להכתב בשרטוט, ונקבע כי קיימת מחלוקת תנאים אם תפילין צריכים שרטוט.
מחלוקת הראשונים
נחלקו הראשונים בהלכה זו. לפי דעת רבינו תם ורבינו חננאל, הפסוק הקובע כי מגילת אסתר צריכה שרטוט מלא "כאמיתה של תורה" משווה את מגילת אסתר למזוזה. לעומת זאת, בספר תורה ובפסוקים אחרים די בשרטוט אחד בראש הדף, ושני שרטוטים בצידי הטור, ניתן לסמוך על כך השורות יכתבו בצורה ישרה פחות או יותר, על סמך העובדה שהשורה הראשונה נכתבה בצורה ישרה, ובכך יוצאים ידי חובת ”זה אלי ואנווהו”. רבינו תם אף מביא על כך את דברי הירושלמי, שאומר כי מכיוון שאין צורך לשרטט ספרי תורה ותפילין, שגם עליה נאמר כי אין צריך בה שרטוט, אין לבצע בהם שרטוט מיותר יותר מהשרטוטים היחידים מארבעת הצדדים, שכן קיים כלל ש"כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט"[7].
לעומת זאת, ראשונים אחרים, ביניהם בעל הערכי תנאים ואמוראים מוכיחים ממקומות רבים בתלמוד שבהם למדו את המילה "אמת" ככינוי לתורה: במסכת עבודה זרה[8] ” תורה כתוב בה אמת דכתיב[9] אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר”. במסכת ברכות: ”תני תנא קמיה דר' יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו אמר ליה רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב[10] בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן, חסד זו גמילות חסדים שנאמר[11] רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת זו תורה שנאמר[12] אמת קנה ואל תמכור”.
קישורים חיצוניים
- משה יהודה בלוי (עורך), "שרטוט בסת"ם", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים תר"פ - תרפ"ג, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ רמב"ם, הל' סת"ם א, יב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ו' עמוד ב'.
- ^ יואל ד, ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז עמוד ב'.
- ^ תוספות גיטין ו ב ד"ה א"ר יצחק
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ז עמוד ב'.
- ^ תוספות גיטין ו ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ד' עמוד ב'.
- ^ משלי כג, כג.
- ^ משלי טז, ו.
- ^ משלי כא, כא.
- ^ משלי כג, כג.
| ספר תורה | ||
|---|---|---|
| כתיבת סת"ם | כתב סת"ם • דיו סת"ם • קלף • גוויל • סופר סת"ם • שרטוט בסת"ם • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות | 
|
| קריאת התורה | הוצאת ספר תורה • אתה הראת • ויהי בנסוע • בריך שמיה • קריאת התורה • בעל קורא • עלייה לתורה • ברכו • ברכות התורה • הגבהה • גלילה • מי שברך | |
| צורת האותיות | קרי וכתיב • אותיות משונות בתנ"ך • אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך • אותיות תלויות • אותיות מנוקדות • תיוג • נו"ן הפוכה | |
| נוסח התורה | מסורה • נוסח המסורה • כתב יד לנינגרד • כתר ארם צובא • כתר דמשק • תנ"ך קניקוט • ספר תאגי • ווי העמודים | |
| מצוות ואיסורים | מצוות כתיבת ספר תורה • קריאת התורה • תלמוד תורה • ספר תורה שנפל | |
| מנהגים | הכנסת ספר תורה • היכל • ארון קודש • יד • מעיל • עצי חיים • וימפל | |
34631437שרטוט בסת"ם