דרוגולין (גופן)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ההבדלים בין המשקל השמן למשקל הרגיל של גופן דרוגולין (אופיס)

דְּרוּגוּלִין (Drugulin) הוא שמו של גופן עברי שעוצב במאה ה-19 בגרמניה. זהו גופן בסגנון אשכנזי מרובע, שעוצב על בסיס כתבי יד ודפוסים מוקדמים במערב אירופה.

הגופן שימש את בית הדפוס W. Drugulin (וילהלם דרוגולין, גר'), ומכאן שמו. בית הדפוס נוסד בלייפציג בשנת 1829, והתמחה בין היתר בהדפסת חיבורים מדעיים העוסקים בשפות שמיות. הוא נחשב לאחד מבתי הדפוס הטובים באירופה בכלל ובגרמניה בפרט. מיטב הספרים בתחום הבלשנות השמית נדפסו בו, כגון דקדוק הלשון העברית של גוטהלף ברגשטרסר ומילון העברית המקראית של וילהלם גזניוס - המשמשים גם בימינו, כמעט מאה שנה לאחר שנדפסו. בשנות השלושים, ד"ר משה שפיצר, שניהל את הוצאת שוקן, גילה בדפוס "דרוגולין" את הגופן שעיצובו מבוסס על אותיות וילנא, שמקורן בדפוס האלמנה והאחים ראם (רוֹם). שפיצר השתמש בגופן ושיפר את צורתו, והגופן נודע בשם "דרוגולין".[1]

חשיבותו הגדולה של דפוס דרוגולין לספרות העברית החדשה היא הדפסת המהדורה השלמה והמהודרת של כל כתביו של שמואל יוסף עגנון. באביב ובקיץ של שנת 1930 שהה עגנון בלייפציג, לצורך מעקב והשגחה מקרוב על הוצאת ספריו בדפוס דרוגולין. המהדורה יצאה במימונו ובעידודו של שלמה זלמן שוקן, פטרונו וידידו של עגנון.

במלחמת העולם השנייה הופצץ בית הדפוס וניזוק. הוא המשיך להתקיים גם לאחר המלחמה, אבל איבד מגדולתו הן משום שלא עמד בקצב ההתקדמות הטכנולוגית שחלה בענף והן משום שמרכז הכובד של המחקר המדעי עבר לאחר המלחמה מגרמניה למדינות אחרות (בעיקר אנגליה וארצות הברית).

בעשור האחרון של המאה ה-20 נסגר בית הדפוס, והיה חשש שמכונותיו ויתר הציוד הטיפוגרפי – גאוות מלאכת הדפוס הגרמנית – יימכרו כגרוטאות. נמצא משקיע פרטי אשר רכש את הבניין ואת הציוד, ובעזרתו הפך בית הדפוס למוזיאון למלאכת הדפוס (Museum für Druckkunst Leipzig).

בשל עיצובו הנוח לקריאה, ומן הסתם גם בשל החיבורים המונומנטליים שנדפסו בו, זכה הגופן למוניטין רב. כיום הוא נפוץ בעיקר בגרסה שעיצב שמואל גוטמן – Guttman Drogolin, המופצת עם תוכנת "אופיס" של מיקרוסופט. לגופן זה שני משקלים, רגיל ושמן. כיום נדפסים בגופן זה כתבי העת לשירה "שבו ו"כרמל", וכן ספרי השירה הרואים אור בהוצאת אבן חושן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גדעון שטרן, על טיפוגרפיה ואותיות דפוס, רעננה: אבן חושן, 2004.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0