סוליטריאו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סוֹלִיטְרֵיאוֹ וגם סוֹלִיטְרֵיוֹלאדינו באותיות לטיניות: Solitreo, מכונה גם כתב "חצי קולמוס") הוא סוג של כתב מחובר ליגטורי של אלפבית עברי שהיה בשימוש בקרב קהילות ספרדיות באזור הבלקנים, אסיה הקטנה, הלבנט וצפון אפריקה.

השימוש בכתב זה קדם לשימוש בכתב עברי רהוט והתבצע בשני אפיקים שונים: בקהילות דוברות לאדינו היה הסוליטריאו כתב היד הסטנדרטי לטקסטים בתחומים שונים, ואילו בטקסטים מודפסים נעשה שימוש בכתב רש"י; במדינות המגרב ובאזור הלבנט נעשה שימוש בסוליטריאו לכתיבת טקסטים בעברית ובערבית יהודית.

במהלך השואה חרבו קהילות ספרדיות רבות. בהמשך, הוקמה מדינת ישראל ושארית הפליטה עלתה אליה. וכך, השימוש בסוליטריאו כמעט ופסק.[1]

ב-2012 בוצע באוניברסיטת סטנפורד פרויקט דיגיטציה של מסמכים ובכללם רשימות משלהי המאה ה-19 אשר נכתבו בסוליטריאו על ידי סוחרים יהודים מסלוניקי. מאגר זה איפשר את העמקת המחקר על סוג כתב זה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוליטריאו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ כתב היד הספרדי, באתר judaismo-iberico.org.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0