וילנא (גופן)
וילנא הוא גופן עברי. מקורו באותיות יצוקות שהופיעו בסידורים ובתלמוד בבלי שהודפסו בדפוס האלמנה והאחים ראם (רוֹם)[1], שפעל בעיר וילנה בסוף המאה ה־18 עד תחילת המאה ה־20. האותיות נחקקו, נוצקו, ולוטשו במחלקה מיוחדת בבית ראם, והן נחשבו לאותיות חדשניות ומתקדמות לתקופתן[2]. עם זאת, קשה לטעון כי עיצוב הגופן ייחודי. ייתכן כי מדובר בוואריאציה לאותיות מוקדמות יותר מבתי דפוס שנים, וטיפוסי אות דומים ניתן למצוא בספרי הוצאות שנות.
יש לגופן קשר חזק לאות ה"מרובעת" האשכנזית שרווחה בדפוס היהודי באירופה. הגופן מאופיין בקונטרסט חזק בין הקווים האופקיים לאנכיים, ובמבנה מרובע ומעוטר. אופי הגופן מתקשר לאות העברית האשכנזית בעלת הקונטרסט הגבוה בין הקווים האופקיים לבין הקווים האנכיים של הגופן. במגמה שהחלה במאה ה-18 נוצרו אותיות עבריות לדפוס בעלות קונטרסט גבוה בהשפעת האות האשכנזית והגופנים הלועזיים כגון בודוני ודידו.
ס - האות הבעייתית
בלימוד א' ב' לתינוקות, בולטת האות ס' בגופן וילנא כבעייתית. בעוד כל הגופנים מציגים את האות ס עגולה למטה משני צידיה, הן מימין והן משמאל, בגופן וילנא ה-ס עגולה רק מצידה הימני ואילו צידה השמאלי הוא מרובע, בדומה לאות ם, והילדים מתקשים להבחין בה.
וילנא ודרוגולין
בלבול רב חל בעקבות הדמיון בין שני הגופנים. בשנות השלושים, ד"ר משה שפיצר, שניהל את הוצאת שוקן, גילה בדפוס "דרוגולין" שבעיר לייפציג בגרמניה גופן עברי שעיצובו מבוסס על אותיות וילנא. שפיצר השתמש ושיפר את הגופן שנודע בשם "דרוגולין"[1].
וילנא כגופן מחשב
כיום ניתן למצוא גרסאות ממוחשבות רבות לגופן וילנא. הנפוצה שבהם אצל המשתמש הביתי היא הגרסה שמגיעה כחלק מחבילת הגופנים ביחד עם תכנת אופיס תחת השם "Guttman Vilna" (בעיצובו של שמואל גוטמן בשנים 2000-1992), הכוללת שני משקלים - רגיל וכבד. לעומת זאת בספרים (בעיקר ספרי קודש) נפוצות יותר גרסאות אחרות, כגון הגרסה של חברת פלרון המשווקת על ידי חברת פונטייפ, או הגרסה של חברת פונטביט.
הערות שוליים
צורת הדף של התלמוד הבבלי בדפוס וילנה
השוואה בין גופני "וילנא" ו"דרוגולין"
