קוצו של יוד
הביטוי קוצו של יו"ד משמש לתיאור עיסוק בפרטי פרטים או הקפדה על פרטים קלי ערך לכאורה.
התגים הם סימני ההיכר הבולטים ביותר של כתב סת"ם שבו נכתבים ספרי התורה ספרי הנביאים והמגילות. לפי ההלכה יש שני סוגי אותיות מתוייגות, יש אותיות שמתוייגות בשלושה תגין ויש אותיות המתוייגות בתג אחד בלבד. בהלכה מובא הכלל הבא: האותיות שעטנ"ז ג"ץ מתוייגות בשלושה תגין, בעוד שהאותיות חי"ה בד"ק מתויגות בתג אחד בלבד.
קוצו של יוד, במשמעות שבה מופיע הביטוי בתלמוד, פירושו שסופר סת"ם נדרש לדקדק בכתיבת האותיות והתגין,שיהיו שלימות כצורתן, ובכלל זה גם בתג (קוץ) של האות יו"ד, הקטנה שבאותיות, שלמרות שהוא תג (קוץ) בלבד פוסל חסרונו את התפילין. ביטוי מפורסם המבוסס על מטלה זו הוא הביטוי "מדקדק על קוצו של יוד", שפירושו שסופר הסת"ם נדרש לדקדק עד לפרט הקטן ביותר, שהוא התג היחיד של האות יו"ד (אחת מאותיות חי"ה בד"ק).
פירוש: אפילו החסרת אות אחת באחת מהפרשיות בקלף התפילין פוסל את כל התפילין. זה הרי מובן מאליו?! אמר רב יהודה אמר רב, כוונת המשנה היא שאפילו החסרת קוצו של יו"ד פוסל.
בתורת הסוד קוץ של אות הוא משנה רחבה והוא פרט במשפחת הטנת"א (טעמים, נקודות, תגין, אותיות).
במקור היווני הופיעה האות יוטא. המילה תג, במקור היווני κεραία, מתורגמת לעברית לעיתים כתג או גרש[2] ולעיתים גם כקוץ. בהקשר הזה נוצר גם הביטוי האנגלי: "not one iota of difference", המקביל ל"קוצו של יוד" העברי.
כביטוי
בספרות ההשכלה החל הביטוי לשמש בהשאלה לתיאור של דקדוק והקפדה על עניין שולי. שימוש בולט לכך נעשה בשירו של י"ל גורדון, "קוצו של יוד" ("אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?") משנת תרל"ח, שבשורות הסיום שלו מובעת מחאה על רבני היהדות האורתודוקסית שפוסלים את הגט בגלל אי הקפדה על שלמות היוד בשם שמופיע בגט:[3]
גם באופן חיובי נהוג לומר על אדם שמשגיח היטב כי הוא מקפיד על קוצו של יוד (קוֹצוֹ או ההגייה הנפוצה קֻצּוֹ)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: קוצו של יוד |
הערות שוליים
24619500קוצו של יוד