קורן (גופן)

תחילתו של ספר בראשית, בתנ"ך קורן המעוצב בגופן קורן

הגופן קורן עוצב על ידי אליהו קורן (קורנגולד) בהוצאת קורן, לצורך הוצאת מהדורת התנ"ך שלו. גופן זה מוערך כשילוב מוצלח של הישן עם החדש, ונפוץ מאד גם מחוץ להוצאה.

עיצוב

הגופן מבוסס על כתיבה ספרדית קדומה ונועד לאפשר קריאה נוחה ככל האפשר ("על סמך נסיונותיהם של מדעני האופטיקה", כלשון ההוצאה), המדגישה את ההבדלים השונים בין האותיות. גם בעיצוב הגופן הודגש נושא "החזרת העטרה ליושנה", בכך שהושבה לאות ל צורתה המקורית עם צווארה הזקוף, במקום מנהגם של מדפיסים "להשכיב" אותו או אף "לערוף" את ראשו.

עיצוב גופן זה זכה להצלחה נרחבת גם מחוץ להוצאה, הוא אחד הגופנים הנפוצים כיום, ואף נוצרו כמה גופנים בהשראתו.

על עיצובה ואופייה של אות "קורן" כתב יואב שורק:

אות קורן היא קלאסית במובן מסוים מאד. האות הזו נוצרה כטיפוגרפיה עברית מקורית, ניתן לומר ציונית וגאה, בירושלים, וכתחליף לאות וילנא המסורתית-גלותית. תנ"ך קורן היה סמל של מקוריות ישראלית, והאות נשמרה שנים רבות הרחק מן השימוש הלא מקראי – לא רק משימוש בפרסומות אלא אפילו משימוש בספרי קודש.
בשנים האחרונות נפרץ השימוש באות בשני שלבים. בשלב הראשון, עם הופעת סידורי התפלה בהוצאת קורן, נעשה שימוש לא תנ"כי באות. אלא שבשלב זה עוד הקפידו שלא לחלל את הקודש התנ"כי, ועיצבו עבור הסידור ואריאציה מיוחדת של האות, שאינה זהה לאות המקראית, והיא פחות מרשימה ו"כבדה" ממנה. בשלב השני נפרץ השימוש לחלוטין, וכיום הוא משמש בפרסומות, בסטיקרים (מ"שלום עכשיו" ועד "שלום, חבר"), ובפרסומים שונים.
ובכל זאת, אות קורן משדרת אופי והקשר ברור מאד.

— יואב שורק [1]

גופנים נוספים

עמוד מתוך חומש קורן, ספר בראשית, פרק א'.
מצד ימין - טקס המקרא בגופן קורן רגיל
מצד שמאל למעלה - תרגום אונקלוס בגופן קורן סידור
מצד שמאל למטה - פירוש רש"י בגופן קורן רש"י

לאחר הוצאת התנ"ך עוצבה גרסה שונה מעט של הגופן בשם 'גופן קורן סידור', אשר בה הודפסו שאר ספרי ההוצאה. בשנת תשע"ד הוציאה ההוצאה לאור חומש עם פירוש רש"י בגופן רש"י חדש שעוצב על ידי אליהו קורן לפני מותו.

אות קורן כגופן מחשב

תנ"ך קורן יצא לאור בשיטת הדפוס בלט, ולכן הגופן המקורי איננו גופן מחשב, אלא אותיות יצוקות מעופרת. עם זאת, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית הפכו מספר חברות את הגופן לגופן מחשב. בתחילה הייתה זו חברת "כיוון", שיצרה גופן TrueType זהה לאותיות התנ"ך, אך גופן זה לוקה בחסר בשל חוסר התאמה בין האות למיקום הניקוד. גופן זה נמכר ומשווק על ידי חברת "פלרון". בהמשך פיתח המעצב שמואל גוטמן את הפונט גוטמן קרן המבוסס על הפונט של קורן, אך מעוגל ממנו מעט. גופן זה נמכר בעבר עם מעבדי תמלילים שונים, כגון Microsoft Word, מעבד התמלילים דווקא וכן עם תוכנת "תג". לאחרונה פיתחה חברת "מסטרפונט" בשיתוף עם הוצאת קורן את הגופן והפכה אותו לגופן מסוג OpenType מתקדם, בעל מיקום ניקוד וטעמי המקרא מדויקים.

ב-3 ביולי 2012 קבע בית המשפט המחוזי כי חברת מיקרוסופט הפרה את זכויותיהן של הוצאת קורן וחברת מסטרפונט בגופן ופסק שעל מיקרוסופט לשלם להן יותר מחצי מיליון שקלים.

טריוויה

• אחד השינויים שנעשו בגופן "קורן" לאחר הדפסת התנ"ך, היה בעיצובה של האות ר. אות זו עוצבה במקור בזווית ישרה, אולם מספר מאמרים שנכתבו בנושא הסבו את תשומת הלב לכך שמבחינת ההלכה היהודית באשר לכתיבת סת"ם, אות בצורה זו היא בעצם ד כשרה (האות ר' צריכה עקרונית להיות מעוגלת בפינתה). על כן אחד השינויים היה עידון הזווית באות ר' לזווית קהה.
• בניגוד למקובל ברוב הוצאות הספרים - בגופן קורן הניקוד באות ך אינו מוגבה אלא בגובה שווה לשאר האותיות.
• גופן קורן רש"י, שהופיע במלואו לראשונה רק בשנת 2014 (ראה לעיל), הופיע בצורה חלקית בעמוד השער של "חומש אריאל עם רש"י השלם" בהוצאת מכון אריאל. הכרך עבר עריכה גרפית על ידי צוות בית ההוצאה של קורן.
• גופן קורן מתייחד בכך שיש בו שתי צורות שונות לאות ע, אחת כשיש סימן ניקוד תחתיה, ואחת כשאין סימן תחתיה.
• גופן קורן רש"י מתייחד גם בכך שלחלק מהאותיות בו ישנן שני עיצובים שונים, המופיעים לסירוגים בהתאם לאותיות שמסביבה. לדוגמה, האות ת מופיעה לעיתים עם "רגל" (= החלק הבולט שמאלה) ארוכה יותר, ולעיתים עם רגל קצרה יותר.
• טעם יתיב שונה מטעם מהפך בצורתו, מלבד השינוי הרגיל במיקומו (ה"יתיב" בראש המלה וה"מהפך" תחת האות המוטעמת), צידו הימני - הרחב - של היתיב סגור, בעוד צידו הימני של המהפך פתוח.

לקריאה נוספת

• אליהו קורן, "האות כיסוד בעיצוב ספרי קודש" בספר משה שפיצר (עורך), אות היא לעולם, בהוצאת משרד החינוך והתרבות, תשמ"א. (לקריאה באינטרנט)
• אודות עיצוב האות, באתר ההוצאה.