ספר תורה שנפל
דין ספר תורה שנפל הוא מכלול ההלכות וההנהגות, הנוגעות ליחיד או לציבור, שהפילו, או שהיו נוכחים, בעת שספר תורה נפל ארצה, וכולל תענית, מתן צדקה ולימוד תורה.
רקע
ספרי תורה, על פי המבנה שלהם, הם צרים וגבוהים. ספרי התורה האשכנזיים, נתונים בתוך מעיל, ומושענים על הדופן האחורית של ארון הקודש, לעיתים קשורים בשרשרת ולעיתים לא. ספרי התורה הספרדים נתונים בתוך תיבה, ולפיכך יציבים יותר בהיכל, אך מצד שני הם כבדים יותר. בגלל המבנה המיוחד שלהם, יש וספרי תורה נופלים בעת הגבהתם, בעת הוצאתם מארון הקודש לשם קריאה בהם או לצורך אחר, או בעת ריקוד עם ספר התורה כגון בשמחת תורה או בהכנסת ספר תורה.
נפילת ספר תורה, על פי תיאורים של הנוכחים באירוע שכזה, יוצרת בקהל תדהמה, ומכה אותו בהלם[1][2], וההנחיות שניתנות על ידי הרב (רב בית הכנסת, רב העיר) באות כדי להביע את הצער והכאב על בזיונו של ספר התורה, וכן כסעד רוחני לזעזוע שאחז בציבור.
הפוסקים נהגו לתלות את נפילת ספר התורה, בחיסרון כל שהוא באנשי אותו מקום, או בית כנסת. לומדים זאת מדברי התלמוד: ”אמר רבי יהושע בן לוי...כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו” ועל כך אומר בעל הדברי חיים מייסדה של חסידות צאנז, שמדברי רבי יהושע משתמע, שעוונות גורמים לבזיון התורה, ואם נפל ספר התורה והתבזה דווקא בבית כנסת זה, סימן הוא שעוונותיהם של אנשי המקום גרמו לכך[3]. יש הלומדים זאת מדברי התלמוד: ”המתפלל וטעה סימן רע לו, ואם שליח צבור הוא, סימן רע לשולחיו”[4].
החייבים בתענית
מנהגים רבים, ופסקי הלכה שונים קיימים בנושא תענית על ספר תורה שנפל. לדעת המהרי"ש נתנזון - אם ספר תורה נופל על הקרקע יש להתענות ארבעים יום. הטעם לכך הוא שבעת שעלה משה רבנו להר סיני לקבל את התורה, הוא שהה שם ארבעים יום[5]. המהרש"ק כותב שאם נפל ספר תורה, ומדגיש שנפילה היא דווקא לקרקע, על כל הקהל לצום במשך יום אחד[6][7].
החיד"א סבור שרק מי שהפיל את הספר חייב להתענות, אבל הרואים את נפילת הספר, אינם חייבים להתענות. עם זאת, כותב החיד"א, ראוי שכל מי שראה את נפילת הספר יצום גם הוא, ומסכם את דבריו, כי נכון שכל רב בעירו יגזור ויתקן לפי מקומו שעתו[8].
הרב קוק סיפר באחת מאגרותיו שבעקבות מקרה של נפילת ספר תורה בבית הכנסת בז'יימליס בגלל ארון קודש קטן מדי, הוא הורה לבני הקהילה לבנות ארון חדש וגדול, "שזאת תהיה עיקר התשובה, להסיר הסיבה הגורמת למכשול", ובהמשך הוסיף: "ודבר זה היה אצלי יותר עיקרי מהתענית".[9]
ספרי קודש המודפסים שנפלו
קישורים חיצוניים
- שיעור על ספר תורה שנפל, באתר פניני הלכה
- מידע על ספר תורה שנפל בקטלוג הספרייה הלאומית (הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
- ^ הילה שי-וזאן, ספר התורה נפל - חברי הקהילה נדרשו לצום ynet המקומון של מודיעין ושוהם
- ^ יאיר אלטמן, תפילה מיוחדת ותענית בשל נפילת ספרי תורה, מודיעין News
- ^ חיים הלברשטאם, דברי חיים, מהדורת "וואלף", ה'תשס"ב, עמוד רלט, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד עמוד ב'
- ^ יוסף שאול הלוי נתנזון, דברי שאול, מהדורת לבוב, ה'תרל"ז, חידושי אגדות על מסכת סנהדרין, דף מ"ג, ד"ה "וכרוז יוצא לפניו", באתר היברובוקס
- ^ יום אחד = מהבוקר עד לשקיעה
- ^ שלמה קלוגער, האלף לך שלמה, מהדורת לבוב, ה'תר"ע, סי' שס"א, באתר היברובוקס
- ^ חיים יוסף דוד אזולאי, שיורי ברכה, מהדורת סלוניקי, ה'תקע"ד, סי' רפ"ב, סעיף א', באתר היברובוקס
- ^ אגרות הראי"ה, חלק א, איגרת י.
| ספר תורה | ||
|---|---|---|
| כתיבת סת"ם | כתב סת"ם • דיו סת"ם • קלף • גוויל • סופר סת"ם • שרטוט בסת"ם • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות | 
|
| קריאת התורה | הוצאת ספר תורה • אתה הראת • ויהי בנסוע • בריך שמיה • קריאת התורה • בעל קורא • עלייה לתורה • ברכו • ברכות התורה • הגבהה • גלילה • מי שברך | |
| צורת האותיות | קרי וכתיב • אותיות משונות בתנ"ך • אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך • אותיות תלויות • אותיות מנוקדות • תיוג • נו"ן הפוכה | |
| נוסח התורה | מסורה • נוסח המסורה • כתב יד לנינגרד • כתר ארם צובא • כתר דמשק • תנ"ך קניקוט • ספר תאגי • ווי העמודים | |
| מצוות ואיסורים | מצוות כתיבת ספר תורה • קריאת התורה • תלמוד תורה • ספר תורה שנפל | |
| מנהגים | הכנסת ספר תורה • היכל • ארון קודש • יד • מעיל • עצי חיים • וימפל | |
35008561ספר תורה שנפל