היד השחורה
היד השחורה (בסרבית: Црна рука / Crna Ruka) או בשמה הרשמי איחוד או מוות (סרבית: Уједињење или смрт / Ujedinjenje ili smrt) היה ארגון טרור שנוסד בסרביה במאי 1911 כחלק מהתנועה הלאומית הפאן סלאבית. מטרת הארגון הייתה לאחד את כל השטחים אשר סופחו על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית ושבהם ישבו "סלבים דרומיים" (סרבים, קרואטים, סלובנים, מקדונים וכו').
בראש ארגון היד השחורה עמד הקולונל דרגוטין דימטרייביץ', ראש המודיעין הצבאי הסרבי, ממובילי רצח אלכסנדר הראשון, מלך סרביה בשנת 1903. ארגון זה היה אחראי לרצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד בסרייבו (בשיתוף פעולה מקומי של חברי בוסניה הצעירה), אשר הוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
הקמת הארגון
הארגון נוסד על ידי יוצאי הארגון הסמי־חשאי נארודנה אודברנה (“Narodna Odbrana”). מטרת ארגון זה הייתה לגייס ולאמן לוחמי גרילה למלחמה אפשרית בין סרביה והאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובסופו של דבר לכבוש את כל השטחים הסלאביים שסופחו על ידה. כמו כן, ביקש הארגון לשחרר את סרביה מעולה של המעצמה, שמיד לאחר הכרזת עצמאותה ב-1903, פעלה בדרכים שונות להגבלת עצמאותה הכלכלית (לדוגמה, מלחמת החזירים והגבלת הגישה לים האדריאטי)[1].
הארגון "נארודנה אודברנה" הוקם יומיים לאחר סיפוח בוסניה והרצגובינה והיה מלכתחילה ארגון יחסית מתון ששרי סרביה נמנו עם חבריו[1]. בשנת 1909 לאחר "המשבר הבוסני" דרשה אוסטריה מסרביה להפסיק את הפעילות האנטי־אוסטרית. כתוצאה מכך פנו חברי הארגון "נארודנה אודברנה" לפעילות חינוכית ותעמולה בגבולות סרביה.
בשנת 1912 נתגלו בארגון פערים בין המנהיגות הפוליטית שדגלה בפעילות יותר פייסנית והתמקדות בהתחזקות סרביה לקראת מאבק עתידי, ובין המנהיגות הצבאית שדרשה צעדים יותר חריפים כנגד המעצמה האוסטרית. בסופו של דבר הקים הפלג הצבאי אגודה חשאית בשם "היד השחורה". האגודה, בהנהגתו של דרגוטין דימיטרייביץ' ("אפיס"), דגלה בהתנקשיות כאמצעי להשגת המטרות האנטי־אימפריליסטיות. האגודה הושמצה על ידי העיתונות האוסטרית כניהליסטית והושוותה לנרודניה ווליה הרוסית ולקבוצות המתנקשים הסיניות.
ההתנקשות ביורש העצר פרנץ פרדיננד
ערך מורחב – רצח פרנץ פרדיננד
ביום 28 ביוני 1914 נרצח הארכי־דוכס ויורש העצר האוסטרי פרנץ פרדיננד בעת ביקור ממלכתי בסרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה. הארכי־דוכס, שהגיע לפקח על תמרוני העוצבות האוסטריות שחנו סמוך לגבול סרביה מתוקף תפקידו כמפקח הכללי של הצבא, נורה בעורפו, ואשתו – הדוכסית סופי לבית הוהנברג – נורתה בבטנה. מיד לאחר הרצח נעצרו הקושרים בהם היורה גברילו פרינציפ ואלה שסייעו להם באימון ובהברחת הנשק. אלה הובילו את החוקרים האוסטרים אל קציני־הביון הסרבים חברי היד השחורה.
על־אף הבקשות החוזרות של אוסטריה לא עשתה סרביה מאמצים רבים מדי לתפוס ולהעניש את הקצינים הקושרים. לדוגמה, סרביה עצרה את סרן טנקוביץ' לאחר שקיבלה את מכתב האולטימטום האוסטרי, אך מיד לאחר מכן הוא שוחרר והוחזר ליחידתו. רב־המרגלים, רב־סרן מלובביץ', נאסר כאשר חזר מאוסטריה־הונגריה לאחר ההתנקשות, אך גם הוא שוחרר וקיבל רישיון לנהל חנות לציוד צבאי.
המשפט בסלוניקי
בחודש יוני 1917 בעת שהממשלה הסרבית שהתה בגלות אצל בת־בריתה יוון, היא העמידה את מנהיגי היד השחורה למשפט במטרה לנטרל את השפעתם המחתרתית בצבא ובפוליטיקה הסרבית. גורם נוסף למשפט היה התנאי שהציבה אוסטריה־הונגריה לחזרה של הממשלה הגולה לסרביה: לספק ערובות לכך שלא תחדש את הפעילות העוינת כנגד אוסטריה־הונגריה. בית המשפט שפעל ללא סמכות ("Kangaroo Court"), הרשיע את הנאשמים בהאשמות כוזבות בהן קשירת קשר לרצח ראש הממשלה ניקולה פצ'יץ' (Nikola Pašić). השופטים גזרו על אלוף-משנה דרגוטין דימיטרייביץ', סגן-אלוף דוויץ' ורב-סרן מלובביץ' גזר דין מוות. השלושה הוצאו להורג מול כיתת יורים[2].
לפני מותו כתב דימיטרייביץ' הודאה לבית המשפט לפיה הוא הורה למלובביץ' לתכנן את ההתנקשות בפרנץ פרדיננד.
בתרבות
בסדרת "הירושה", "היד השחורה" היא מחתרת סודית של הקיסרות, שתפקידה לפגוע בוארדן. ואף קודם לכן היה כינויה של סלנה- אמו של אראגון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
27879664היד השחורה