קרן השביעית
קרן השביעית או קרן השמיטה הוא כינוי לקרן סיוע שהוקמה במטרה לתמוך בחקלאים יהודים שבחרו לקיים את מצוות שנת השמיטה, בה נאסרת הפעילות החקלאית בארץ ישראל, בלא להסתמך על היתר המכירה, היתר הלכתי שנוי במחלוקת המאפשר את המשך הפעילות החקלאית גם בשנת השמיטה.
מטרות
מטרות עיקריות
המטרה העיקרית שלשמה נוסדה קרן השמיטה היא לסייע לחקלאים אשר הכנסתם קטנה בשנת השמיטה, כיון שחדלו מלעבוד את האדמה ולמכור את התוצרת.
מטרות נוספות המנחות כיום את הנהלת הקרן הן ריבוי החקלאים שומרי השמיטה והאדמות המושבתות, החדרת תודעת השמיטה בקרב כלל הציבור בארץ ובעולם, שיתוף כל הציבור במצוות השמיטה, וליווי ותמיכה רוחנית וכלכלית לחקלאים.
קרן השמיטה והיתר מכירה
בעת הקמת הקרן, התעורר דיון רבני הנוגע למטרת הקרן ואופן השימוש בה, כיון שאחת המטרות של קרן השמיטה היא לחסוך ואף למנוע את השימוש בהיתר מכירה- היתר שעורר הדים רבים באותם הימים ונחלקו בו גדולי הפוסקים. היתר המכירה נולד בעקבות הקושי הכלכלי הגדול של החקלאים והחלוצים שהגיעו ארצה, וקרן השמיטה הייתה פתרון אחר לבעיה הזו.
טענת המתנגדים להיתר המכירה היא שאם כל הציבור לא היה משתמש בהיתר המכירה הייתה נמצאת הדרך לממן את כלל החקלאים השובתים. זו הייתה הטענה בשמיטת תרמ"ט בעת שהמושבות הסתמכו בעיקר על תרומות של הברון, אך נאמרה גם בשנים מאוחרות יותר כשהיקף החקלאות בארץ ישראל היה הרבה יותר גדול. הרב יעקב דוד וילבסקי טען שאי שמירת השמיטה גרם לקללה על הארץ שהוציאה פחות יבול מאשר הוציאו הערבים לפני ייסוד המושבות, וזו הסיבה לדוחק הכלכלי[1]. הרב יואל טייטלבוים טען שלא שמירת השמיטה פוגעת בכלכלה של מדינת ישראל אלא הדבקות של מנהיגי המדינה בסוציאליזם אשר מונעת ממשקיעים זרים להשקיע בה[2]. לעומת זאת, רבנים ציוניים רבים טענו שקרן שמיטה יכול להיות רק פתרון ליחידים ולא לכלל החקלאים במדינה ועל כן אין מנוס מהסתמכות על היתר המכירה[3]. בדורנו, הרב יעקב אריאל, כתב שעיקר העול של קרן השמיטה צריך ליפול על כלל הציבור ולא רק על החקלאים[4].
הרב קוק דן בכתביו בשימושים שיש לעשות בכסף של קרן השמיטה. הוא כותב שיש לייסד שתי קופות נפרדות, אחת עבור חקלאים שכלל אינם מעבדים את שדותיהם בשמיטה והשנייה עבור חקלאים הנעזרים בהיתר המכירה אך כדי לעמוד בדרישות ההיתר זקוקים לתמיכה, למשל כדי לממן שכירים גויים לביצוע המלאכות האסורות מהתורה, ולפועלים שפרנסתם נפגעת בגלל המגבלות של היתר המכירה. את התמיכה בפועלים הוא מציע לעשות בדרך של עבודות יזומות נדרשות. הרב קוק הביע תקווה שקרן שמיטה תוכל לאסוף מספיק כסף באופן שיהודים לא יצטרכו כלל לעשות עבודות האסורות בשמיטה וגם פועלים נכרים יעשו רק מינימום של עבודות הכרחיות והוא האמין שפתרון כזה הוא ריאלי[5].
לקראת שמיטת תשפ"ב, יצאה הקרן בקמפיין גיוס, במהלכו הוציאה קליפ בו מככב הזמר מוטי שטיימניץ [6]. בקליפ, המציג את פעילות הקרן דרך עיניו של חקלאי הנאלץ לעבוד בשמיטה תחת היתר מכירה בעקבות נושים כלכליים, מוצג היתר המכירה בצורה שלילית, והרבנים שחתמו עליו כ"רבנים לא מוכרים". הקליפ עורר סערה ברשתות[7], והזמר וחברת ההפקה התנצלו עליו. [8]
היסטוריה
הקמת הקרנות
עם הקמת המושבות הראשונות בארץ ישראל עלתה לקראת שנת תרמ"ט שאלת שמירת השמיטה, מה שגרר את "פולמוס השמיטה" בין תומכי היתר המכירה והמתנגדים לו. תומכי היתר המכירה טענו שהחקלאים לא יוכלו להתקיים אם האדמה תושמט בשמיטה. המתנגדים, לעומת זאת, טענו שהמושבות מקבלות נדבות מחוץ לארץ ועל כן יוכלו להתקיים גם ללא עבודת האדמה בשמיטה. כך למשל כתב הרב נפתלי צבי יהודה ברלין: "ומעט היושבים בקאלאניות ... וגם היום רבו המתנדבים ומשתדלים ביישוב הארץ ... ואם יהי נשמע במרחקים כי שבתו בשביעית יתרבו המתנדבים ... ולהפך אם יהי נשמע כי לא שבתו מעבודת השדה חלילה אזו ירפו ידי המתנדבים"[9].
בשמיטת תרמ"ט הסתמכו כל המושבות על היתר המכירה חוץ מאנשי מזכרת בתיה ורוב איכרי פתח תקווה אשר בהשפעת הרב מרדכי גימפל יפה נמנעו מלהזדקק להיתר. כדי לתמוך באיכרים שומרי השמיטה, בתחילת שנת השמיטה התארגן בירושלים ועד השמיטה, בו היו חברים הרב יוסף חיים זוננפלד והרב עקיבא יוסף שלזינגר. ועד השמיטה פעל לאיסוף תרומות שיועברו לחקלאים,כך בד' במרחשון תרמ"ט פורסם כרוז הקורא לתרומות לוועד השמיטה בחתימת שלושים מחשובי הרבנים האשכנזים בירושלים ובראשם הרב שמואל סלנט והב יהושע ליב דיסקין. אל הקריאה הצטרפו מרבני חו"ל שגם הרימו את תרומתם, בהם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הרב שמשון רפאל הירש, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, הרב מאיר שמחה הכהן והרב עזריאל הילדסהיימר שהיו ממתנגדי היתר המכירה, וגם הרב ישראל יהושע מקוטנא והרב חיים אלעזר וקס שהיו מראשי התומכים בהיתר המכירה. לעומת זאת, רוב אנשי חובבי ציון הפעילו תעמולה נגדית וטענו שאין לתרום לוועד השמיטה למימון האיכרים שלדבריהם חפשו חיי בטלה[10][11].
התרומות שנאספו בתחילה לא הספיקו לכלכלת כל המשפחות של שומרי השמיטה והם נאלצו לקחת הלוואה מקופת הוועד הכללי בירושלים. באדר תרמ"ט יצאו שליחים ממזכרת בתיה לחוץ לארץ במסע איסוף כספים עבור ועד השמיטה. איסוף הכספים נתקל בקושי רב בגלל שאנשים רבים לא הבינו למה האיכרים נמנעים מלהסתמך על היתר המכירה ובגלל שלא רצו לפעול נגד עמדת הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד[12]. הרב יעקב דוד וילבסקי כתב שהוא התכוון לאסוף כספים עבור שמירת השמיטה וכבר העריך שיוכל לאסוף 500 רובל כסף, אולם בעקבות פרסום היתר המכירה הצליח לאסוף רק 100 רובל כסף[1]. הכסף שנאסף על ידי ועד השמיטה במהלך כל השנה היה מועט והגיע לכ-61,000 פרנק עד טבת תר"ן ושימש בעיקר לחלוקה לחקלאים, אך גם להחזקת מלמד במזכרת בתיה שפקידי הברון סירבו לממן בגלל התעקשות האיכרים לשמור שמיטה, לטיפול בחולים, להוצאות ולקניית חיטה לזריעה בשנה שלאחר השמיטה[13].
בשתי השמיטות שלאחר מכן, בשנים ה'תרנ"ו (1896) וה'תרס"ג (1903) הונהג היתר המכירה בתמיכה של רבני ירושלים וככל הנראה לא היו חקלאים שנזקקו לסיוע בשמירת השמיטה.
לקראת השמיטה בשנת תר"ע (1909/1910) התארגנו רבנים ממתנגדי היתר המכירה, ובראשם הרב יעקב דוד וילבסקי והרב חיים ברלין להקים קרן לעזרת שומרי שמיטה. הקרן תמכה בכ-50 משפחות של חקלאים ששבתו מכל עבודה בשדה ובכרם. אלו כללו את כל מתיישבי יסוד המעלה, 25 משפחות, 9 משפחות ממשמר הירדן, 3 משפחות ממטולה, 3 משפחות ממוצא, 3 משפחות מעין זיתים[14], משפחה אחת ממאיר שפיה[15] ומשפחה אחת מבאר יעקב[16]. עד סוף שנת השמיטה, הצליחה הקרן לאסוף רק כ-9,000 פרנק שנאספו בגליציה[17], הונגריה וגרמניה. בחודש אב תר"ע שלחו הרבנים כרוז בהול לתרומות כדי שיהיה ניתן לקנות זרעים לזריעה של השנה השמינית וכדי לכלכל את השובתים בשנה השמינית[18]. גם הרב קוק ביקש לייסד קרן שמיטה לסיוע לחקלאים על פי שיטתו, אך עוד במר חשוון תר"ע הוא פנה לרב חיים ברלין בבקשת סיוע עבור שתי משפחות מבאר טוביה שנדרש עבורן 2200 פרנק[19]. ניסיון לשיתוף פעולה בינו ובין המתנגדים להיתר המכירה לא צלח[20] מכיוון שהרב קוק לא הסכים לנוסח בקשת התרומות של מתנגדי היתר המכירה אשר כתבו שאסור להסתמך על היתר המכירה[21].
הרב קוק ייסד "קופת שומרי שביעית" לקראת שנת תרפ"ד[22].
בשנת 1937 יסד הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית "קרן שמיטה" לעזרה לחקלאים שומרי שמיטה. על פי כרוז בחתימת הרב חיים עוזר גרודזנסקי שמוען ליהודי גרמניה ההכנסות יועדו "להקמת מפעלים כלכליים ועבודות סיוע פרודוקטיביות על בסיס קיבוצי בשנת השמיטה" וכן לייסוד ישיבה ("ישיבת השמיטה") שבה ילמדו 50 תלמידים[23]. קרן השמיטה גם הוציאה חוברת על השמיטה לצורך גיוס תרומות ובה צוינו הסכומים הנדרשים: מחנה ישראל - 500 לירות, כפר סבא וגדרה - 900 לירות כל אחד, ולפועלים 12,000 לירות[24]. בארצות הברית ועד העזרה של קרן השביעית נוהל על ידי אגודת הרבנים והגזבר היה הרב אליעזר סילבר. הוטל עליהם לאסוף 10% מהתמיכה העולמית הכוללת[25][26].
השליטה בקרן הייתה מוקד מאבק פנימי בתוך אגודת ישראל בין הרב יצחק ברויאר שביקש שהקרן תנוהל ממשרדי פועלי אגודת ישראל בתל אביב ובין הרב בלוי שביקש שהשליטה תישאר בידי חוגי היישוב הישן בירושלים[27]. בינואר 1938 הובא הנושא לדיון בפני הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל בווינה אשר דחתה את דרישתו של יצחק ברויאר ואפילו את הדרישה שהנושא יועבר להכרעתו של הרב יוסף צבי דושינסקי. אולם בעקבות איום התפטרות של ברויאר ויעקב רוזנהיים הועבר הנושא להכרעתו של הרב דושינסקי שהכריע שהקרן תעמוד תחת נשיאותו בירושלים. לימים היה הקרן ל"ועד העזרה שע"י העדה החרדית לשומרי שביעית" שבראשה עמד הלל שלזינגר[28]. בהמשך הוסב שמה ל"קרן השביעית". בשנת 1951 הקימה פועלי אגודת ישראל קרן משלה ומאז פעלו "קרן השביעית" של אגודת ישראל ו"קרן השמיטה" של פועלי אגודת ישראל במקביל.
קרן השביעית
לאחר פטירתו של הלל שלזינגר הועמד בראש קרן השביעית הרב משה הלברשטאם. עיקר פעילותה של הקרן באותן שנים היה סיוע לחקלאים בקוממיות וכפר גדעון[29]. אך לקראת השמיטה בשנת תשל"ג (1973) התגייס הרב בנימין מנדלזון להפצת חזון קרן השביעית והקרן התרחבה מאוד בפעילותה[30].
קרן השמיטה
במרץ 1951 התקיימה אספה של אגודת הרבנים בארצות הברית בה הוקם ביוזמת פועלי אגודת ישראל "קרן השמיטה" לסיוע לכל הקיבוצים החרדיים השומרים שמיטה, שפעלה במקביל ל"קרן השביעית". בין השותפים בארצות הברית היו הרבנים רבי אהרן קוטלר, רבי אליעזר סילבר והרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק[31]. בערב גיוס כספים בארצות הברית הוסבר שמטרת הקרן לממן ציוד חקלאי שתאפשר פרנסה בשמיטה באופן מותר, כולל מחלבות, לולים, טרקטורים, מכונות וחמרי בניין[32]. במקביל, לקראת שנת השמיטה תשי"ב אסף קרן השביעית כסף עבור חקלאים חרדים ומוצרי מזון לחרדים שלא רצו לאכול מתוצרת היתר המכירה[33].
בשמיטה של תשכ"ו (1966) פרסמה הקרן שהיא תומכת ב-18 קיבוצים ומוסדות של פועלי אגודת ישראל, שכוללים את היישובים: צוריאל, גמזו, שעלבים, זנוח, יסודות, בית חלקיה, בני ראם, חפץ חיים, זבדיאל, תפרח, מבוא מודיעים, יד בנימין ובני עי"ש והמוסדות "שערי אברהם", "כפר אליהו", "בית אברהם", "בית בירנבוים" ו"בית אשר"[34].
לקראת שמיטת תשל"ג (1973) פרסמה קרן השמיטה קול קורא לאיסוף כספים למען 19 היישובים של פועלי אגודת ישראל[35].
בשנת 1986 אוגדו קרנות הסיוע לחקלאים שומרי שביעית תחת עמותה אחת הקרויה "קרן השביעית", ובצורה זו פועלת הקרן עד היום.
פעילות הקרן כיום
"קרן השביעית" פעילה כיום כגוף מאוחד, כאשר בנשיאות העמותה עומדים רבנים מכל העדות והחוגים במגזר החרדי: הרב חיים קניבסקי, הרב גרשון אדלשטיין, האדמו"ר מויז'ניץ, האדמו"ר מצאנז, הרב שלום כהן והרב שמעון בעדני.
נשיא קרן השביעית הוא הרב ישראל יצחק מנדלזון (בנו של רבי בנימין מנדלזון). יו"ר הקרן הוא הרב בן ציון קוגלר, וחברי ההנהלה הם: הרב משה מנדלזון, אברהם רובינשטיין, בנימין כהן, ויוסי דייטש. הקרן מפרסמת בשנת השמיטה קול קורא עליו חתומים עשרות רבנים הקוראים לציבור לתרום לקרן במטרה לסייע לחקלאים בשנת השמיטה. הקרן פונה בפרסום רחב לתורמים פוטנציאליים בארץ ובעולם ואף מקיימת ערבי התרמה בריכוזים החרדיים בארצות הברית ובאירופה.
מקורות תמיכה נוספים בחקלאים
בשנת ה'תשע"ד, הקים משרד החקלאות - בראשות השר אורי אריאל - תוכנית חיסכון לחקלאים. המטרה הייתה לעודד חקלאים להפריש חלק מהכנסתם במשך שש השנים לתוכנית החיסכון, שגם המדינה תפריש לתוכה כספים, כך שהחקלאים יוכלו להתפרנס מהקרן בשנה השביעית.[36] קרן השביעית התנגדה לתוכנית זו ממספר טעמים:[37]
- הקרן תסייע רק למי ששילם מכיסו במשך שש שנים שקודם השמיטה. אולם לפי נתוני הקרן, כשליש מהחקלאים שומרי השמיטה מחליטים על כך רק בשנה האחרונה. התמיכה באותם חקלאים תיפגע.
- כיוון שהחוק אינו מאפשר להפלות בין יהודים לנכרים, הרי שגם חקלאים לא יהודים יוכלו להנות מהקרן, וכן גם חקלאים המעבדים את שדותיהם בהתאם להיתר המכירה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קרן השביעית- אתר האינטרנט הרשמי של קרן השביעית (באנגלית)
- קרן השביעית, באתר גיידסטאר ישראל
- בנימין ברגר, כמה חקלאים שבתו וכמה דונמים הושבתו, JDN
- שלמה זינגר, דינר לטובת קרן השביעית במונטריאול, JDN
- משה גולדשטיין, מעמד קרן השביעית בקיבוץ יקום, אתר לדעת
- קרן השביעית-סרטון תדמית, ביוטיוב
- מידע על קרן השביעית בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 קונטריס השמיטה, תרמ"ט, תחילת ההקדמה
- ^ הרב מנשה פילאפף, קונטרס דבר השמיטה, עמוד כב.
- ^ ראו למשל דברי הרב זלמן מלמד: היתר המכירה, אלול התשנ"ג, אתר ישיבה והרב אהרן ליכטנשטיין, הרהורי שמיטה, עלון שבות, גיליון 115, תשמ"ג – 1983, עמ' 7 – 8
- ^ השמיטה - מצווה ממלכתית, אתר דעת
- ^ הרב אברהם יצחק הכהן קוק, סיכום דיני שביעית; קרן שמיטה, איגרת רפט
- ^ מוטי שטיינמץ I א שמיטהל'ע געויין I קרן השביעית I תרגום לעברית Motty Steinmetz I A Shmitelle Gevayn I, נבדק ב-2021-09-26
- ^ כהנא נגד מוטי שטיינמץ: "אין צורך לזלזל", באתר כיכר השבת
- ^ ערוץ 7, מוטי שטיינמץ בתגובה לסערת הקליפ: "אם מישהו נפגע - אני מבקש סליחה", באתר ערוץ 7
- ^ משיב דבר, סימן נ'
- ^ הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין, מכתב הגאון רבי אליעזר גורדון מטעלז, בתוך נחשוני השמיטה, עמודים 124-125
- ^ ראו למשל בהמליץ כ"ח כסלו, תרמ"ט, עמוד 1: "הקולוניסטים אשר בשגגת המקרה באו לעבוד את אדמת ארץ הצבי ... האנשים ההם ישאפו עתה רוח כבא שנת השמיטה כי אם גם בחפץ לב קבלו עליהם את האיסור לזרוע ולחרוש אבל קצירם מוכן לפניהם בקופת האמרכלים. האנשים האלו יראו לחם עצלות כי טוב והיה כעבור שנת השמיטה אז יוסיפו עליהם משלהם אלה יהיו לממונים, אלה לשד"רים ואלה לאמרכלים ורובם לבטלנים הרוצים להיות אוכלים ואינם עושים"
- ^ אחיעזר ארקין, נחשוני השמיטה, מזכרת בתיה, תשנ"ד, עמודים 52-57
- ^ חשבון הכנסת מחזיקי שומרי שביעית, חבצלת, כ"ט אדר התר"ן, 21 במרץ 1890, עמודים 6-7
- ^ בדבר שומרי שביעית, חבצלת, 12 בנובמבר 1909
בדבר שומרי שביעית, חבצלת, 17 בנובמבר 1909 - ^ בדבר שומרי שביעית, חבצלת, 22 בנובמבר 1909
- ^ לאחינו שומרי שביעית, חבצלת, 26 בנובמבר 1909
- ^ רשימת הכספים של המנדבים לטובת השמטה, בתוך מחזיקי הדת, סיון תר"ע, עמוד 8
- ^ קול קורא לעזרת אחינו שומרי שביעית, מנחם אב תר"ע, כרוז ב אתר הספרייה הלאומית
- ^ אגרות הראי"ה א', מוסד הרב קוק, איגרת רלה, כ"ג מרחשון תר"ע
- ^ יוסף ידיד הלוי, שארית יוסף, עמוד 20
- ^ אגרות הראי"ה א', מוסד הרב קוק, איגרת רלט, כ"ז מרחשון תר"ע
- ^ קול קורא לייסוד קופה של שומרי שביעית בארץ ישראל, כרוז באתר הספרייה הלאומית
- ^ קרן שמיטה, דבר, 23 במאי 1937
- ^ המעין טבת תשכ"ו, עמוד 49
- ^ קרן השמיטה, הפרדס מרץ 1938, עמוד 3
- ^ קרן השמיטה, הפרדס מאי 1938, עמוד 6
- ^ יוסף פונד, פירוד או השתתפות: אגודת ישראל מול הציונות ומדינת ישראל, עמודים 74-75
- ^ לימין גבורי הכח, בתוך הנעשה והנשמע, ספטמבר 2007, עמוד 12
- ^ גדולי ישראל למען קרן השביעית, כרוז באתר הספרייה הלאומית
- ^ לימין גבורי הכח, בתוך הנעשה והנשמע, ספטמבר 2007, עמוד 14
- ^ "קרן השמיטה" על ידי אגודת הרבנים, הפרדס, מרץ 1951, עמוד 36
- ^ כינוס לטובת מפעל קרן השמיטה, הפרדס, ספטמבר 1951, עמוד 24
- ^ דבר היום - גם זה מקור לאוסף כספים, דבר, 14 בספטמבר 1951
- ^ המאור תשרי תשכ"ו, עמוד 39
- ^ על דבר השמיטה, המאור, אייר, תשל"ב
- ^ https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/hashkaot/shmita/Pages/default.aspx
- ^ כתבה באתר ביזזנעס
| שמיטה ויובל | ||
|---|---|---|
| מצוות השביעית | שמיטת קרקעות • מלאכות שביעית • שמיטת כספים • פרוזבול • מצוות הקהל • שביעית בזמן הזה | 
|
| פירות שביעית | חנטה ולקיטה • איסור שמור • איסור נעבד • איסור סחורה • איסור ספיחין • דמי שביעית • ביעור שביעית • שלש ארצות לשביעית | |
| מצוות היובל | ספירת שנות היובל • שנת היובל • גאולת קרקע • בתים ושדות בתקופת היובל • מצוות הענקה | |
| פתרונות הלכתיים | יבול שישית • זריעה מוקדמת • יבול חו"ל • מצע מנותק • אוצר בית דין • היתר מכירה • יבול נוכרי • פח שמיטה | |
| ארגונים | קרן השביעית • אוצר הארץ • ועדת שמיטה • שמיטה ישראלית | |
| מקורות | מסכת שביעית • ספרות על שנת השמיטה | |
קרן השביעית35385460Q12411146