יעקב בלידשטיין

יעקב בלידשטיין

יעקב בלידשטיין, יוני 2009
לידה	1938
פטירה	10 בספטמבר 2020 (בגיל 82 בערך) כ"א באלול תש"פ

יעקב (ג'רלד) בלידשטיין (1938 – 10 בספטמבר 2020) היה חוקר של ההלכה היהודית ושל משנתו של הרמב"ם. בלידשטיין שימש כפרופסור בחוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שהיה ממייסדיו, חתן פרס ישראל לשנת תשס"ו (2006) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת תשס"ז (2007).

מחקריו של בלידשטיין עוסקים בקשרים שבין חיי היהודים לבין העולם הנוכרי, בבעיות חברתיות בהלכה היהודית ובסוגיות שבין האדם למקום.

ביוגרפיה

יעקב בלידשטיין נולד בניו יורק ולמד לתואר ראשון בספרות אנגלית בישיבה יוניברסיטי, תואר שני בספרות אנגלית והשוואתית באוניברסיטת קולומביה, ודוקטורט בתלמוד בישיבה יוניברסיטי. הוא למד שנים רבות אצל הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ובמקביל ללימודיו האקדמיים הוסמך על ידו לרבנות. הוא שימש כמרצה בקולג' שטרן לנשים המסופח לישיבה יוניברסיטי וכפרופסור חבר באוניברסיטת מקגיל. עלה לישראל ב-1972 ושימש מאותה שנה מרצה בכיר במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מונה לפרופסור חבר ב-1976, ולפרופסור מן המניין ב-1985. שימש כראש המחלקה למחשבה יהודית באוניברסיטה, וכיהן כראש המרכז הבינלאומי על-שם גולדשטיין גורן למחשבת ישראל, וכדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בן-גוריון. היה מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב, שהה בשבתונים כפרופסור אורח וכעמית מחקר באוניברסיטת פנסילבניה, בקולג' גראץ בפילדלפיה ובמכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית.

בלידשטיין היה נשוי לבתיה, ד"ר לפסיכולוגיה, ולזוג שישה ילדים. אחד מילדיו הוא הרב אברהם בלידשטיין, רב היישוב תקוע. בנו הוא ד"ר משה בלידשטיין המשמש כחוקר שלהי העת העתיקה באוניברסיטת חיפה.

יעקב בלידשטיין נפטר ב-10 בספטמבר 2020.

תארים ואותות כבוד

• 1988 – זכה בפרס ירושלים במדעי היהדות.
• 1997 – הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם הישיבה יוניברסיטי.
• 2006 – חתן פרס ישראל במדעי היהדות.
• 2007 – נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

מחקריו

מחקריו של יעקב בלידשטיין היו על פי רוב בעלי תוכן הלכתי, רובם עסקו בהלכה, חלק בהלכה חברתית-מוסרית. רוב מחקריו עסקו במחשבה המדינית של הרמב"ם; חלקם עסקו בתפילה, בניסיון לתרגם את התפילה למסגרת רעיונית. בלידשטיין היה חלק משינוי מגמה בנושאי ההתעניינות המחקרית ברמב"ם בכך שהוא כתב על "משנה תורה" לרמב"ם יותר מאשר על "מורה נבוכים" שלו. במחקר הקלאסי על הרמב"ם החוקרים חיפשו אצלו סתירות וניסו ליישב אותן, גישה אחרת הייתה אם לא היה מקור לטענותיו, אז חיפשו מקור. בלידשטיין לעומת זאת, טען שהשאלות החשובות במשנתו של הרמב"ם הן כיצד הוא משתמש במקור. בספריו השונים הוא ערך השוואה בין היהדות לאסלאם.

ספרים מחקריים

עקרונות מדיניים במשנת הרמב"ם: עיונים במשנתו ההלכתית

ספרו זה יצא בשנת 1983, הוא הידוע ביותר מבין ספריו, ועליו זכה בפרס ירושלים. הספר יצא במהדורה שנייה ב-2001. הספר עוסק במשנתו המדינית והפוליטית של הרמב"ם, כדוגמת הלכות מלכים והלכות סנהדרין. בלידשטיין טען שהרמב"ם לא לקח את כל פסיקותיו מהתלמוד. הוא בדק איך הרמב"ם ערך והשפיע, ובדק את הלגיטימיות שהרמב"ם ייחס למעשה הפוליטי מנקודת ראותה של היהדות ההלכתית, נושא שהיה משמעותי מאוד בהגותו של בלידשטיין. בלידשטיין אף ניסה להבין מתוך פסיקותיו של הרמב"ם את יחסו לסוגיות מדיניות, כגון את יחסו לדמוקרטיה. למשל בסוגיות של המלך מול הסנהדרין, הסנהדרין מייצגת את עולם החוכמה ההלכתי והמלך מייצג את העולם החילוני. אפשר להסתכל על מלכות כעניין אנטי-דמוקרטי או כעניין של סמכות חילונית מול סמכות הלכתית. בלידשטיין בדק כיצד ראה הרמב"ם את גבולות השלטון, האם יש גבולות כאלה או לא.

התפילה במשנתו ההלכתית של הרמב"ם

עניינו של ספר זה משנת 1994 הוא הלכות תפילה אצל הרמב"ם. הספר מתחלק לכמה חלקים: 1. התהוות התפילה; 2. על מהות וצורה; 3. תפילת הציבור בבית הכנסת. אחד הנושאים בהם הוא עוסק הוא הדיאלקטיקה שבין התפילה כפעולה ציבורית-חברתית לבין התפילה כפעולה אינדיבידואלית-רוחנית. בלידשטיין הראה שבמקרים רבים הרמב"ם מנסה לאחוז את השור בשתי קרניו: מצד אחד, התפילה היא יסוד רוחני-אישי; מצד שני, התפילה עברה אצלו תהליך של מיסוד. אצל הרמב"ם ישנה מצווה להתפלל, אך אין לכך מסגרת מחייבת. בעוד שבמרוצת הזמן חשב הרמב"ם שהתפילה תישאר בגדר אליטה רוחנית, אבל העם לא יעסוק בכך ולכן יצרו את בית הכנסת. החשיבות של הכוונה מצד אחד היטתה את הכף לפעולה רוחנית-אינדיבידואליסטית. מצד שני, בבית הכנסת כיוון התפילה לא היה חלק מהתפילה המקורית שלו, אבל מבחינת הרמב"ם בזה הוא מאפיין את הלכות התפילה שלו.

בלידשטיין טען שהרמב"ם הוא במובן מסוים לא רומנטיקאי, אלא קלסיקאי; ההלכה מאוד חשובה לו, ההלכה אינה סרח עודף אלא דבר חשוב שמצדיק עצמו. הרמב"ם אינו אוהב את הפיוט ואת ההתרפקות הדתית ובזה הוא מאוד קלאסי. בלידשטיין הרבה לעסוק בספר בהלכות של כוונה ובבעיות של נוסח.

סמכות ומרי בהלכת הרמב"ם: פירוש נרחב להלכות ממרים א-ד

ספרו זה של בלידשטיין ראה אור בשנת 2002. זהו במובן מסוים המשך הנושא הפוליטי מהספר "עקרונות מדיניים במשנת הרמב"ם", אבל עוסק יותר בסמכות ומרי פנים-הלכתי ובודק מה נותנת הסמכות מבחינת הרמב"ם ועוסק בדמויות אנטי-סמכותיות כמו הקראים וזקן ממרה המקראי.

"ובהם נהגה": עיונים בהלכות תלמוד תורה לרמב"ם

ספרו האחרון שיצא לאור בשנת תשע"ז.

מאמרים נבחרים

מסורת וסמכות מוסדית לרעיון תורה שבעל-פה במשנת הרמב"ם

בלידשטיין טען במאמרו שעבור הרמב"ם התורה שבעל פה היא סמכות מוסדית. נקודת המוצא של הרמב"ם אינה שאנשי התורה שבעל-פה היו חכמים מאוד, אלא מפני שהסנהדרין היא מוסד, והמוסדות הם שמקדמים את הדברים, ולכן התורה שבעל-פה היא מוסד כזה. בלידשטיין שם דגש על הביטוי "הלכה כסמכות מוסדית", וניסה להראות שלפי הרמב"ם ההלכה אינה רוח הקודש או נבואה אלא מוסד.

מעמדן האישי של נשים שבויות ומשומדות בהלכה של ימי הביניים

במאמרו זה עסק בלידשטיין בעובדה שהיו נשים יהודיות שנשבו, נאנסו או קיימו יחסי אישות עם שוביהן, וחזרו במשך הזמן לחברה היהודית. הוא ניסה לבדוק מה יחסו של הדין ההלכתי לגבי נשים אלה שחזרו כמשומדות.

ספרים לקהל הרחב

Honor Thy Father and Mother: Filial Responsibility in Jewish Law and Ethics

זהו ספרו הראשון של בלידשטיין שראה אור לראשונה בשנת 1976, מהדורה שנייה שלו באנגלית הודפסה ב-2005. הספר בא לתת מענה לשאלות ששואלים ילדים לגבי היחס הראוי להוריהם. הספר עוסק למשל בפרנסת ההורה, האחריות של הילד להוריו ועוד. בלידשטיין ליקט חומר הלכתי בעברית העוסק בכך, תרגמו לאנגלית ופירש אותו. הוא עוסק בצד ההלכתי, אך גם בצד המוסרי.

In the Rabbis' Garden: Adam and Eve in the Midrash

זהו ספרו הפופולרי של בלידשטיין משנת 1997, הוא עוסק בחטא ובעונש של אדם וחוה. בלידשטיין לקח כעשרים מדרשים, פירש אותם ודן באדם וחוה כדמויות אנושיות בעיקר המתמודדות עם סמכות והנחש המסמל את העונש והחטא. בלידשטיין עשה בספר ניסיון לתרגם את המדרשים לשפה פשוטה.

עצב נבו: מיתת משה במדרש

זהו ספרו האחרון של בלידשטיין שראה אור בשנת תשס"ח והוא ספר המיועד לקהל הרחב. זהו ניסיון להתייחס למדרשים השואלים למה משה מת, למה לא נכנס לארץ, אותם המדרשים שאינם מתעניינים בתשובה שבתורה שהכה את האבן ולכן מת. הספר עושה ניסיון להיכנס לאישיות של משה לא כמנהיג אלא גם כאדם שמתווכח עם האלוקים, חווייתו של אדם שהולך לקראת המוות וניסיון לבדוק למה הגיע לו להיענש בכך שלא נכנס לארץ.

ספרים שכתב

• מחקרים במסכת עבודה זרה פרק א וביחס חז"ל ליצירת צורות. ניו-יורק: ישיבה-אוניברסיטה, 1968.

• Gerald Blidstein. Honor thy father and mother: filial responsibility in Jewish law and ethics. New York: Ktav Pub. House, 1975, 1976

• עקרונות מדיניים במשנת הרמב"ם: עיונים במשנתו ההלכתית. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ג 1983, מהדורה שנייה תשס"א 2001.
• התפילה במשנתו ההלכתית של הרמב"ם. ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ד 1994.

• Gerald J. Blidstein [et al.]. Judaism’s encounter with other cultures: rejection or integration. Northvale, N.J

edited by Jacob J. Schacter.Northvale, N.J.; Jerusalem: J. Aronson, 1997

• סמכות ומרי בהלכת הרמב"ם: פירוש נרחב להלכות ממרים א-ד. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ב 2002.
• עיונים במחשבת ההלכה והאגדה. באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ד 2004.
• עצב נבו: מיתת משה במדרשי חז"ל. אלון שבות: תבונות, תשס"ח.

ספרים שערך

• הגותו של הרב אי’ קוק. באר שבע : אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ח.
• שבת - רעיון, היסטוריה, מציאות. באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ד.

קישורים חיצוניים

• יעקב בלידשטיין, באתר Academia.edu
• יעקב בלידשטיין (אורכב 09.07.2011 בארכיון Wayback Machine) האתר האישי של יעקב בלידשטיין
• יעקב בלידשטיין באתר "פרס ישראל"
• כרטיס אישי ואודותיו, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• מאמר ביקורת מאת יעקב בלידשטיין על ספר מאת יצחק טברסקי החוקר את תכניה ומאפייניה של משנה תורה לרמב"ם כמסכת שלמה(הקישור אינו פעיל), פעמים 11, תשמ"ב 1982, עמ' 135–141
• רשימת המאמרים של יעקב בלידשטיין באתר רמב"י

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34204434יעקב בלידשטיין