תשובות הגאונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיסוקם הספרותי העיקרי של הגאונים היה להשיב תשובות ליהודים ברחבי תבל. תשובות רבות שרדו והודפסו בספרים שונים, הנקראים באופן קיבוצי תשובות הגאונים.

לפי הערכות שונות, קיימות בידינו בין 4,000 ל-10,000 תשובות הגאונים[1] בנושאים מגוונים: הלכה, פרשנות תלמוד, אגדה, השתלשלות התורה, ועוד.

תיארוך

כבר בתלמוד הבבלי מוצאים הדים לכך שמרכזי התורה שלחו תשובות כתובות לשאלות שהופנו אליהם[2]. עם זאת, תופעה זו הפכה לרחבת היקף רק לאחר עליית האסלאם, אז הפכו רוב יהודי העולם להיות תחת שלטון אחד, ובפרט לאחר עליית בית עבאס שהפך את אזור עיראק של היום להיות מרכז האימפריה[3]. גורם נוסף שהגדיל את כמות השאלות היה הפצת התלמוד בקהילות היהודיות[4]. התשובות הקדומות ביותר שישנן בידינו הן מרב ששנא גאון, אמצע המאה ה-7.

כתיבת התשובות על ידי הגאונים נמשכה עד סוף תקופת הגאונים, אז הגיעה לשיאה, כאשר כמחצית מכלל התשובות המצויות בידינו נכתבו על ידי אחרוני גאוני פומבדיתא, רב שרירא ובנו רב האי.

נמעני התשובות

לישיבות הגאונים היו פונים בשאלות מכל מרחבי העולם היהודי, ובפרט מצפון אפריקה (בעיקר לקירואן, אליה נשלחו למעלה ממחצית התשובות המצויות בידינו, אך גם לקהיר, פאס, גאבס, תלמסאן, סיג'ילמסה, טהראת ועוד) וספרד. מעטות השאלות שנשלחו מקהילות בבל ופרס. הרב שמחה אסף[5] מונה לכך מספר סיבות אפשריות:

  • קהילות אלו פנו לישיבות בבל בעל פה, על ידי התלמידים שלמדו בהן והחכמים שהיו הולכים לירחי הכלה.
  • לקהילות המרוחקות היה צורך גדול יותר לשמר את התשובות, של ריחוקן, ולכן רק התשובות אליהן הגיעו לידינו.
  • בקהילות בבל ופרס חדלו להתקיים מרכזים תורניים לאחר תום תקופת הגאונים, והתשובות שנשלחו מערבה השתמרו רק בזכות העובדה שהיו בהן חכמים ולומדי תורה שלמדו והעתיקו אותן.

צורת השאלות והתשובות

השאלות היו מועברות על ידי שיירות סוחרים, לצד תרומה כספית להחזקת הישיבה. מכיוון שכך, היו מגיעות לישיבות בבת אחת שאלות (לפעמים אפילו יותר ממאה) בנושאים שונים[6]. רק הגאון (ראש הישיבה) עצמו היה מורשה להשיב על השאלות, ולא שאר חכמי הישיבה[7], אך הגאון היה נמלך בתלמידים בשאלה הנדונה[8] ולכן התשובות מנוסחות תמיד בלשון רבים. הגאונים היו עונים על צרור השאלות שהגיעו בבת אחת, ושולחים אותן לשולחיהן בחזרה עם השיירות. כך נוצרו קובצי תשובות המכונים "קונטרסים" ("דרג" בערבית), הכוללים את כל התשובות שנענו יחד. לעיתים קרובות הקהילות השואלות היו שומרות קונטרסים אלו במעין ספריה, לשם תיעוד או לימוד[9]. קהילות רבות שהסוחרים היו עוברים דרכן במסעם, היו נוהגות להעתיק לעצמן את התשובות או קיצוריהן, על מנת לשמור אותן בספריותיהן. כך, השתמרו תשובות רבות בגניזת קהיר, משום שקהיר יושבת על צומת דרכים מרכזי ותשובות למקומות שונים עברו דרכה. לפעמים היו עורכים מפתח לתשובות המצויות בכל קונטרס[10]. בשל צורת תקשורת זו, היה חולף זמן רב, לרוב כשנה, עד שהתשובות היו מגיעות ליעדן[11].

בדרך כלל, בכל קהילה היה נציג של הישיבה הבבלית, שתפקידו היה לאגד את השאלות וכספי התרומה ולשולחם לבבל, ולקבל בחזרה את התשובות. אחד החכמים המפורסמים שנשא תפקיד זה בקירואן היה רבי יעקב בן נסים.

נושאי השאלות והתשובות

מרבית השאלות עוסקות בהלכה למעשה. נושא נוסף שחוזר תדיר הוא פרשנות התלמוד, כאשר בדרך-כלל הם נשאלו על סוגיות בלתי מובנות או מסכתות שלמות[12], וכן בירורי גרסאות ושאלות על כללי התלמוד והפסיקה[13]. במקרים נדירים יותר נשאלו על סתירה בין מקורות תלמודיים שונים או בין התלמוד לבין המנהג (שאלה מפורסמת שנועדה להסדיר את המנהגים הקיימים בחום התפילה היא שאלה מספרד שהתשובה אליה נודעה בתור סדר רב עמרם גאון). עוד יותר נדירות (ומאוחרות) הן שאלות בנושאי אמונה ותאולוגיה, פרשנות פסוקים ותולדות מסירת התורה (המפורסמת שבהן היא שאלת חכמי קירואן שהתשובה אליה נודעה בתור אגרת רב שרירא גאון).

השאלות, ובהתאמה גם התשובות, נכתבו לעיתים בערבית יהודית, לעיתים בארמית ולעיתים בעברית, ולעיתים ערבוב ביניהן.

שימוש בתשובות הגאונים כמקור היסטורי

לתשובות הגאונים חשיבות היסטוריוגרפית רבה. מתוכן השאלות, ניתן ללמוד על התפתחותם של מרכזי התורה בתפוצות, על עולמם הרוחני והתרבותי של יהודי התפוצות. מהפרטים הריאליים ניתן ללמוד על חיי החברה והכלכלה. עם זאת, יש חוקרים שהסתייגו משימוש כזה בתשובות הגאונים, בעקבות הנטייה של פרטים מסוג כזה להיעלם או להשתנות במהלך ההעתקות, שכן מעתיקי כתבי היד חפצו לשמר בעיקר את התשובה ההלכתית ולא ייחסו חשיבות לפרטים האחרים[14].

קבצים שיצאו לאור

על מנת לשמר את התשובות, החלו בימי הביניים להעתיק את קונטרסי התשובות. לעיתים, המעתיקים שמרו ברמה כלשהי על המבנה המקורי של הקונטרסים, ולעיתים בוצעו עריכות שמטרתן סידור וארגון החומר באופן שיקל על איתור תשובה על פי נושא (ולעיתים רחוקות על פי סדר הש"ס), וכן קיצורים התשובות תוך השמטת פרטים שאינם רלוונטיים מבחינה הלכתית.

כתבי היד שהגיעו לאירופה היו ברובם מהסוג השני. כתבי יד אלו הם שהגיעו לדפוס, וכל הקבצים שהודפסו עד למחצית המאה ה-19 מקורם בהם. מקור נוסף לקבצים אלו הוא מתוך חיבורים של הראשונים (בעיקר ספר העיתים לרבי יהודה אלברצלוני) שהרבו לצטט מתשובות הגאונים בתוך דבריהם[15].

לקבצים אלו הוכנסו גם חומרים שאינם "תשובות הגאונים" אלא חומרים מגאוני ארץ ישראל, חיבורים גאוניים שאינם תשובות ותשובות של ראשוני הראשונים בתפוצות, משלהי תקופת הגאונים.

החל מ-1887 התחילו להתפרסם קובצי תשובות שמקורם בגניזת קהיר ולא בכתבי היד. קבצים אלו לא עברו את העריכות שעברו כתבי היד, ונשמרת בהן על פי רוב הצורה המקורית. בגניזה נמצאו אלפי תשובות חדשות, אך גם נמצאו נוסחיהן המקוריים של תשובות שפורסמו כבר בקבצים קדומים יותר, וכן ניתן לשייכן לגאון שהשיב אותן. קטעי תשובות רבים מהגניזה עדיין לא פורסמו, והם הולכים ומתפרסמים מעת לעת.

קבצים המבוססים על כתבי היד

קבצים שיצאו לאור מהגניזה

קבצים שנאספו על פי מחבר התשובות

קבצים שסודרו לפי נושאים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ צבי גרונר מעריך את מספרן בכ-4,000, ואילו ירחמיאל ברודי (צוהר לספרות הגאונים, 1998, עמ' 45) אומד אותן בין 5,000 ל-10,000
  2. ^ למשל תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף מ"א עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ה עמוד ב' ועוד.
  3. ^ ברודי, עמ' 45.
  4. ^ אסף, עמ' ריא
  5. ^ "תקופת הגאונים וספרותה" עמ' ריא ובהערה 1 שם
  6. ^ לפעמים צרור שאלות עסק בנושא מסויים, כי באותו הזמן למדו השואלים מסכת מסויימת והתעוררו במהלך הלימוד שאלות בנושא המסכת. ראו למשל תשובות רב נטרונאי עמ' 44 - 47, ועוד.
  7. ^ ראו ב"תשובות רב נטרונאי" (ברודי) עמ' 353. היו מעט חריגות מכלל זה, אך הן זניחות
  8. ^ כפי שעולה מתיאור רב נתן הבבלי (עמ' 88) ומפתיחת קונטרסי התשובות במהדורת הרכבי.
  9. ^ מנחם בן ששון, צמיחת הקהילה היהודית בארצות האסלאם - קירואן: 800–1057, ירושלים, ה'תשנ"ו, עמ' 257 הערה 351.
  10. ^ ברודי, גאוני בבל, עמ' 195-193
  11. ^ ראו תשובות הגאונים שערי צדק סימן יב דף כ עמוד ב
  12. ^ ואף פירושו של רב האי גאון למסכת ברכות נכתב כתשובה לשאלת רבי יהודה ב"ר יוסף ראש כלה מקירואן (שרגא אברמסון, במרכזים ובתפוצות בתקופת הגאונים, ירושלים ה'תשכ"ג, עמ' 82; יוסף מרדכי דובאוויק, הדף הראשון של פירוש רב האיי גאון למסכת ברכות, בתוך: נטועים יט (ה'תשע"ד), עמ' 154-133.
  13. ^ אסף, דרכי התלמוד וכללי הוראה בתשובות הגאונים, עמ' רכג-רמה
  14. ^ ברודי, עמ' 48. וראו גם אברמסון, עניינות בספרות הגאונים, עמ' 236-237; ברושי, תשובות הגאון כמקור היסטורי בתוך: תשובות רב נטרונאי גאון, עמ' 66–69.
  15. ^ תבורי, מקורותיו של ספר שו"ת הגאונים שערי תשובה
  16. ^ תשובות הגאונים וילנה תרמ"ה, אתר HebrewBooks
  17. ^ י"נ אפשטיין, מחקרים בספרות התלמוד א, עמ' 222-140.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32001053תשובות הגאונים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תשובות_הגאונים&oldid=2382516"