רבי אברהם בר חייא
| לידה | 1065 |
|---|---|
| פטירה | 1136 (בגיל 71 בערך) |
| ענף מדעי | מתמטיקה,אסטרונומיה,פילוסופיה |
| מקום מגורים | ספרד |
| תרומות עיקריות | |
| כתב ספרים במתמטיקה ואסטרונומיה. בעל חלק נכבד מהפצת המדע הערבי בקרב היהודים והנוצרים. | |
רבי אברהם בר חייא היה מתמטיקאי, אסטרונום, תלמיד חכם ופילוסוף יהודי שפעל במאה ה-12 בברצלונה שבספרד. בעברית נוסף לשמו תואר הכבוד "הנשיא", ובערבית ניתן לו תואר הכבוד "צָאחִב א-שֻרְטַה" (صاحب الشرطة), שפירושו "מפקד המשמר".
אין ידיעות ברורות על חייו. על-פי המשוער חי בשנים 1065 עד 1136, אך יש סימנים לכך שחי לפחות עד 1145.
לרבי אברהם בר חייא חלק נכבד בהפצת המדע הערבי בקרב היהודים והנוצרים, ובכך היה שותף לאחד השלבים החשובים בהתפתחות המדע באירופה. לפניו לא נכתבו ספרי מתמטיקה ואסטרונומיה בשפה העברית (חכמי ספרד בני זמנו כתבו בערבית), ולכן חידש רבי אברהם בר חייא מונחים רבים במדע ובפילוסופיה, ובכך נמנה עם מניחי היסודות לכתיבה מדעית בעברית. על עבודתו החלוצית בהבאת המדע לשפה העברית כתב בפתח ספרו "יסודי התבונה ומגדל האמונה": ”ולא ברצוני נכנסתי ולא לכבודי להחזיק לי טובה, אבל רבים מגדולי דורי שאני חייב לקבל עצתם הביאוני בכל זה, מפני שלא היה בכל ארץ צרפת מהחכמות האלו ספר כתוב בלשון עברית, ועל פיהם העתקתים מספרי ישמעאל אל לשון הקדש כהשגת ידי”.
את תרומתו הייחודית לכתיבה המדעית העברית העריך גד בן-עמי צרפתי:
הוא האומן הראשון אשר הרחיב בשיטתיות את גבולות הלשון העברית, והנחיל לה מינוח מדעי, הבנוי רובו ככולו תיבות ושורשים עבריים, אשר לקחם מאוצר הלשון העברית המקורית, ומזג לתוכם את התוכן המיוחד של המונחים המדעיים הערביים; לעיתים רחוקות יצר מילים חדשות משורשים עבריים על דרך תרגום שאילה, ובמקרים ספורים שאל מילים ערביות. על ידי זה הוא הניח יסוד למינוח מתמטי עברי, מדויק במשמעו וערב בצורתו, ואף בנה חלק מן הבניין הזה – וגם אם הבאים אחריו שינו בו שינויים רבים, מכל מקום יסוד המלאכה ותבניתה נשארו כפי שהניח אותם אברהם בר חייא.
הוכחה לקשר בין היקף לשטח עיגול
בספרו "חיבור המשיחה והתשבורת" הוסיף רבי אברהם בר חייא הוכחה לגבי היחס בין היקף לשטח עיגול. הטיעון שבה מבוסס על חלוקת העיגולים לאוסף של מעגלים קוצנטריים, פתיחתם לאורך הרדיוס והפיכתם למשולש. ניתן להפוך טיעון זה להוכחה במונחים מודרניים[1].
ספריו של אברהם בר חייא
- יסודי התבונה ומגדל האמונה: אנציקלופדיה מדעית שתחומיה הם אריתמטיקה, גאומטריה, אופטיקה, מוזיקה ואסטרונומיה. רק חלק קטן מספר זה נשתמר עד ימינו. ספרים מסוג זה היו מקובלים בקרב הערבים במאה ה-9 עד המאה ה-11.
- חיבור המשיחה והתשבורת: ספר עזר למודד קרקעות, ובו רקע תאורטי באריתמטיקה ובגאומטריה. על-פי תרגומו ללטינית חובר בשנת 1116, אך לפי הנתונים האסטרונומיים שבו משערים שחובר כשלושים שנה מאוחר יותר (להשערה זו השפעה על מועד מותו המשוער של בר חייא). החלק השלישי של ספר זה מבוסס על אחד מספרי אוקלידס שאבד.
- ספר העיבור: על עיבור השנה, חובר בשנת 1123. על אודות ספר זה כתב הרמב"ם את דברי השבח הבאים: "וכבר חבר זולתנו בספרד בזה העניין וזולתו מהמין הזה חבור נאה מאד, שאין בינו ובין החבורין שחברו במזרח בענייני העבור דומיא בשום צד".
- מגילת המגלה: על חישוב הקץ ועל ביאת המשיח. מועד חיבורו הוא בין השנים 1120-1129.
- צורת הארץ ותבנית השמיים: על גאומטריה ואסטרונומיה. חובר בשנת 1132.
- חשבון מהלכות הכוכבים: המשך לספר הקודם. הושלם בשנת 1136. בספר זה נידונות פונקציות טריגונומטריות, לראשונה בשפה העברית.
- לוחות הנשיא: לוחות אסטרונומיים.
- איגרת אל ר' יהודה בן ברזילי: חיבור קצר להגנת האסטרולוגיה.
- הגיון הנפש: ספר מוסר העוסק בתשובה, ותיקון המידות.
- גדר האדם: מוזכר בתשובות הרשב"א, אך אבד.
- ספר הגלגול: מוזכר על ידי הרד"ק, אך אבד.
לקריאה נוספת
- גד בן-עמי צרפתי, מונחי המתמטיקה בספרות המדעית העברית של ימי הביניים, הוצאת מאגנס, תשכ"ט, עמ' 61-129.
- גד בן-עמי צרפתי, "אברהם בר חייא, ראשון המתמטיקאים היהודים", אלף אפס, 2002.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של רבי אברהם בר חייא, באתר MacTutor (באנגלית)
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר חייא הנשיא הספרדי", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 25–27, באתר היברובוקס
- "אברהם בר חייא הנשיא הספרדי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 94–95, באתר HebrewBooks
- רבי אברהם בר חייא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- קלרה זיסקין, חיבורים מתמטיים של שני חכמי ספרד: אברהם בר חייא ואברהם אבן עזרא, על"ה 33, תשס"ה, עמודים, 12-22.
- הספר מגילת המגלה של אברהם בר חייא
- המחשה לנוסחת שטח מעגל על פי אברהם בר חייא
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי אברהם בר חייא", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמוד פו-פז, באתר HebrewBooks אות שכז
הערות שוליים
- ^ A mechanical derivation of the area of a sphere, American Mathematical Monthly 108 (2001), 10-15
