רבי שמואל הלוי ואזנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "שבט הלוי" מפנה לכאן. לערך העוסק באחד מתוך שנים עשר שבטי ישראל, ראו שבט לוי.
רבי שמואל הלוי ואזנר
הרב שמואל הלוי וואזנר
הרב שמואל הלוי וואזנר
לידה 4 בספטמבר 1913
ב' באלול ה'תרע"ג
וינה, אוסטריה-הונגריה
פטירה 3 באפריל 2015 (בגיל 101)
ט"ו בניסן ה'תשע"ה
בני ברק
מקום קבורה בית הקברות שומרי שבת
השתייכות חוג חתם סופר
רבותיו רבי מאיר שפירא מלובלין
רבי שמעון מזליחוב
רבי יוסף צבי דושינסקי
רבי שמשון אהרן פולנסקי
חיבוריו שבט הלוי
חתימה

רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר); ב' באלול ה'תרע"ג[1][2] - ט"ו בניסן ה'תשע"ה) היה מחשובי פוסקי ההלכה במפנה המאה ה-21. חיבר את שו"ת "שבט הלוי" וחידושי "שבט הלוי" על הש"ס ועל התורה, וכיהן כרב ואב"ד בשכונת זכרון מאיר, וראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. כונה בפי רבים בציבור החרדי "פוסק הדור".

ביוגרפיה

נולד בוינה ליוסף צבי וואזנר ולרחל[3], בת בן ציון לבית שיף, שהיו בני קהילת בית הכנסת עדת ישראל (המכונה בדרך כלל: "שיף-שול")[4]. בגיל 14 עבר ללמוד בטרנוי אצל הרב שמואל דוד אונגר, ובגיל 16 עבר ללמוד בצעהלים אצל רבי יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר, וכשנסגרה הישיבה חזר לוינה. בשנת תרצ"א עבר ללמוד בישיבת חכמי לובלין בפולין אצל רבי מאיר שפירא והמשגיח שם, רבי שמעון מזליחוב. בשלהי תרצ"ד, אחרי פטירת רבי מאיר שפירא ועזיבת רבי שמעון מזעליחוב את הישיבה, חזר לעירו וינה. בשנת ה'תרצ"ז נשא את רבקה בתו של מרדכי גלבר[5] ראש הקהל בפרשבורג ומחסידי המנחת אלעזר ממונקאטש[6].

אחר נישואיו התגורר בפרשבורג, שם עשה שימוש חכמים בבית ההוראה של רבי עקיבא סופר ורבי דוד וועסעלי ראב"ד פרשבורג. לאחר מכן הוא הוסמך על ידם להוראה והוא מונה למו"צ בבית ההוראה[7], וכן מסר שעורים במקום[8]. רבי חיים מאיר וואזנר בנם הבכור נולד בשנת תרצ"ח. בשנת תרצ"ט, לאחר האנשלוס, ברחו בני הזוג מאירופה ועלו לארץ ישראל. בנם נשאר אצל סבם באירופה. הם הפליגו בספינה שיצאה מטולצ'ה או קונסטנצה ברומניה והגיעה לחוף נתניה בכ"ו בכסלו, לאחר מסע מפרך לאורך הדנובה ובים התיכון[9]. הוא היה מציין יום זה מדי שנה כ"יום ההצלה"[10].

לאחר עלייתו הוא התגורר בתל אביב, ואחר כך עבר להתגורר בירושלים ברחוב הושע. בתקופה זו הוא למד אצל רבי יוסף צבי דושינסקי, ועשה שימוש חכמים אצל רבי שמשון אהרן פולונסקי מטפליק. למד בכולל אוהל תורה בירושלים, שבו למדה קבוצת תלמידי חכמים בולטים[11]. בחשון תש"ג מונה על ידי העדה החרדית והרב דושינסקי לדיין בבית הדין ורב מטעמה לשכונות כרם אברהם - גאולה, וכן היה חבר ועד הכשרות של העדה החרדית[12] וועד העירובין[13]. כמו כן, הוא מונה לרבה של תנועת פאג"י[14]. בשנת תש"ד הדפיס את ספר הלקט על הרמב"ם וכן עבד כעורך במכון אוצר הפוסקים[15].

בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון איש והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זכרון מאיר (שנקראה על שם רבו רבי מאיר שפירא), שישמש כרב השכונה, שם גם הקים את "ישיבת חכמי לובלין" לזכר הישיבה שבה למד. במבנה סמוך לישיבה הקים את בית דין צדק זכרון מאיר. בשנותיו הראשונות בבני ברק כיהן גם כרבם של קהילות חוג חת"ם סופר בבני ברק ובפתח תקוה וכן שימש כרב ההכשר של חוג חתם סופר, במסגרת זו היה אומר שם שעור אחד בימות החול ואחד ביום השבת[16]. אחר כך מינה את רבי יצחק שלמה אונגר במקומו[17].

בשנות ה-תש"ם אחרי שלקה בליבו הקים את בית ההוראה זיכרון מאיר ומינה את תלמידיו הרב משה שאול קליין הרב יעקב מאיר שטרן ורבי שלמה זלמן אולמן למורי הוראה בבית הוראה[18].

בשנת תשנ"ו התאלמן. נשא בשנית את חנה יוטא לבית קאהן, אלמנת הרב יעקב שמריה דייטש, רב קהילת חוג חתם סופר פתח תקווה ואחותו של רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן. נפטרה בכ"ה באלול תשע"ז[19].

רבותיו

את תורתו קנה מגדולי ישראל מכל החוגים. רבו המובהק היה רבי מאיר שפירא מלובלין, שלזכרו אף ערך מדי שנה סעודת הילולא[20]. כמו כן, היה מקורב לרבי שמעון מזעליחוב (שאף לאחר עזיבתו את הישיבה עמד איתו בקשרי מכתבים[21]), לרבי יוסף יצחק שניאורסון,[22][23], לרבי יוסף צבי דושינסקי[24], לרבי יואל טייטלבוים[25] ולרבי אברהם ישעיהו קרליץ[26]. עם זאת, הוא עצמו השתייך לחוג תלמידי החתם סופר.

כפוסק וכראש ישיבה

פסק הלכתי בכתב ידו של הרב וואזנר

הרב וואזנר היה הפוסק הבולט ביותר בקרב הציבור החסידי, ואחד מן הפוסקים הבולטים בציבור החרדי בכלל. חלק ניכר ממורי ההוראה בני ברק בפרט ובארץ בכלל עשו שימוש חכמים אצלו[27].

בספריו, שאלות ותשובות שבט הלוי, הוא דן בשאלות רבות שהתעוררו עקב הקדמה הטכנולוגית, כגון עין אלקטרונית המצלמת או מדליקה אור בעת תזוזה בשבת וכן בעיית הקלנועית בשבת. הוא התנגד לשימוש במעלית שבת[28], ובשל כך תיקן כי אין לבנות בנייני מגורים רבי קומות בבני ברק (מעל ל-7 קומות).

בפולמוס שהתעורר בשנת ה'תשי"ז עם צאתו לאור של הספר "נצר מטעי", מאת הרב נתן צבי פרידמן, רבו של שיכון ה' בבני ברק, ובו היתרים הלכתיים כגון היתר לכבות תנור גז ביום טוב, קרא הרב וואזנר שלא לקבל פסקים אלה[29].

אף שראה עצמו תלמיד של החזון איש, בסוגיית היחס אל החילונים עמדתו ההלכתית נוקשה יותר מזו של החזון איש (הרואה אותם כתינוקות שנשבו)[30].

תמך בהקמת מכון משמרת הסת"ם שמשתמשת בהגהת סת"ם על ידי בדיקת מחשב.[31] בדומה לפוסקים רבים אחרים, פסק שרק כשהלב מפסיק לפעום נחשב כמוות[32]. התיר לוועדת מהדרין תנובה לסמוך על מצלמה אוטומטית במקום השגחה אנושית על תהליך החליבה[33] אמנם בהסכמתו לספר 'שאילת משה' של הרב משה שאול קליין הסתייג מכך[34].

הוא נהג למסור שיעור הלכה מדי יום חמישי, שבו השתתפו תלמידי חכמים בולטים. שיעורים אלו נדפסו לימים בספר "שיעורי שבט הלוי" על הלכות נדה ועוד. מסר מדי שבת שיעור בספר החינוך.

הרב וואזנר מסר שיעורים עד לשנתו האחרונה, בישיבה מסר מדי יום שיעור בשולחן ערוך ושעור בספרי מוסר, ומספר פעמים בשבוע גם שיעור עיוני בגמרא. וביום שישי שעור חומש ורש"י. מבין תקנותיו בישיבה ייסד סדר אשמורת הבוקר[35] כמו כן אסר על הבחורים להחזיק פלאפון[36][37].

הרב וואזנר כתב קינה לזכר השואה ("אש תוקד בקרבי").

קהילות שבט הלוי

ערך מורחב – חסידות שבט הלוי

במשך עשרות שנות קיום הישיבה, נקהלו תלמידיו במסגרת קהילות "שבט הלוי" בעולם, שעמדו תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש קריית גת, וחיפה, וכן במספר מקומות בארצות הברית. המוסדות כוללים בתי כנסת וכוללי אברכים. בני קהילתו בבני ברק מחנכים את ילדיהם בתלמוד תורה "חוג חת"ם סופר" בעיר, שנוסד ועמד במשך שנים רבות תחת הנהגתו של הרב יצחק צבי ברנפלד, חבר בית דינו של הרב וואזנר.

עמדותיו בנושאים ציבוריים

הרב וואזנר עם הרב שטיינמן

הרב וואזנר מיעט לעסוק בפומבי בנושאים פוליטיים, והתמקד בפסיקת הלכה. יחסו למדינת ישראל היה אמביוולנטי. הוא לא השתתף בבחירות לכנסת אם כי גם לא קבע שיש בכך איסור, ורבים מתלמידיו אינם מקפידים על כך. כמו כן לא הלך לכותל המערבי (ויתכן שנהג כך מחמת הוראת רבי יואל מסאטמר), אך הורה לתלמידיו שאין שום מניעה ללכת לשם. הוא הצביע בבחירות לעיריית בני ברק, וגם הורה להצביע בבחירות החוזרות לעיריית בית שמש בשנת תשע"ד[38]. ישיבתו נטלה תקציבים ממשלתיים.

הוא, ובעיקר כמה מבני משפחתו, מקורבים לחוגי חסידות סאטמר. היה בין הרבנים שרבי יואל טייטלבוים שלח להם את ספרו "ויואל משה" לפני הוצאתו, ולבקשתו השמיט הרבי מסאטמאר את שמות האנשים והקהילות שהוא כותב נגדם[39][40]. בספר 'ילקוט אמרים ויואל משה' (המהווה קיצור של ספר 'ויואל משה') מופיעה הסכמתו.

לאחר מלחמת ששת הימים התנגד לקיום עצרת הודאה על הניצחון במלחמה וטען שזה יגרום להערצה לאישי הציונות החילוניים, והורה לקרוא למעמד 'עצרת התעוררות'[41].

בשנים תשכ"ד ותשכ"ט, בעקבות ניסיון של משרד הדתות להקים בבני ברק מועצה דתית, התנגד לרעיון בשיתוף עם רבני העיר תוך הטלת איסור על כל שיתוף פעולה או קבלת טובות הנאה מהמועצה[42][43][44].

לאחר פטירת רבה של בני ברק רבי יעקב לנדא, הועלתה הצעה על ידי הרב שך שהרב וואזנר יקבל את התפקיד כמועמד מוסכם הן על החסידים והן על הליטאים, אך הוא תמך במינוי רבי משה יהודא ליב לנדא בנו של הרב המנוח, על אף התנגדות הרב שך לבחירתו[45][46]. בעקבות זאת, הורה הרב שך לתלמידיו, ובראשם הרב משה מרדכי שולזינגר והרב מרדכי גרוס שאף הוציא את ספרי השיעורים של הרב וואזנר, להפסיק להיכנס לשיעוריו של הרב וואזנר בהלכות טהרה[דרוש מקור]. לאחר מספר שנים יושרו ההדורים וגם תלמידי הרב שך חזרו להשתתף בשיעורים.

בשנת תשמ"ב, לאחר דברי האדמו"ר מבעלז נגד הרבי מסאטאמר, כתב מכתב מחאה נגדו ומשך שנים שררה מתיחות בינו לבין בעלז, אך בהמשך השלים עימו[47][48].

לאחר פטירת הרב יצחק יעקב וייס גאב"ד העדה החרדית בירושלים, התבקש ליטול את המשרה ולכהן כגאב"ד העדה החרדית, אך הוא סירב[49].

בשנת תשע"א חתם על מכתב מחאה חריפה נגד גיורי צה"ל יחד עם רבנים נוספים[50] ופעל רבות בנושא, ואף הסביר להגר"ע יוסף את עמדת העדה החרדית[51], ובעקבות כך פרסם הגר"ע יוסף מכתב המבהיר כי התכוון להכשיר רק את מי שקיבלו על עצמם שמירת מצוות[52][53].

התיר לימודי מקצוע לצורך פרנסה[54]. בשנת תשנ"ט קיבלו מנהלי המרכז החרדי להכשרה מקצועית מכתב תמיכה מהרבנים יוסף ישראלזון, מרדכי שלמה שטיינמץ ושמואל אליעזר שטרן (לאחר שנועצו בהרב ואזנר וברבנים נוספים), התומך בהפעלת לימודים לגברים לתואר באישור המל"ג למקצועות המחשב, חשבונאות ומינהל, בתנאי שלא ישולבו בהם תכנים של הגות ומחשבה "או כל לימוד שיש בו נגיעה לאפיקורסות"[55][56].

בשנת תשס"ו פרסם מכתב האוסר לקיים שמחת בית השואבה ברחובה של עיר, שכן הדבר גורר פרצות של תערובת והם מהווים סכנה רוחנית"[57][58].

בשנת תשע"ב, במעמד כינוס בארצות הברית נגד אינטרנט פרוץ, נשא דברים מביתו בשידור חי, במהלכם אסר להכניס מחשב הביתה גם לצורכי עבודה (וגם אם יש בו רק אינטרנט מסונן), ואסר להיכנס לבית שיש בו אינטרנט לא מסונן. כן הוסיף כי על מוסדות הלימוד לסלק משורותיהן ילד החשוף בביתו לאינטרנט פרוץ. הוא הדגיש כי דבריו הינן מעיקר הדין[59]. לאחר מספר ימים פורסמה הודעה בחתימתו, בו מיתן את דבריו לגבי איסור השימוש בבית במחשב מסונן לצורכי עבודה, והשתמש בנוסח של "יש להימנע". יש טוענים כי הדבר נעשה עקב לחץ כבד שהופעל עליו[60].
כן פסק שהמחזיק אינטרנט לא מסונן פסול לעדות[61][62].

בשנת תשע"ג הורה לרב יצחק דוד גרוסמן לא להתמודד למשרת הרב הראשי בבחירות לרבנות הראשית[63][64].

בשנת תש"ס נפגש בביתו עם חברי ועדת טל, ואמר להם כי אין להטיל מחויבויות צבאיות כלשהן על בני הישיבות שתורתם אומנותם, אך אלו שאינם לומדים אינם פטורים משרות צבאי[65]. כן הביע תמיכה במדיניותו של הגראי"ל שטיינמן בנושא[66][67] והתנגד להפגנות וכדומה[68][69], ואף השתתף בביתו של הרב שטינמן בכינוס של ועד הישיבות ואמר כי יש לנהל את המאבק בדרכי נועם ובדרכי שכל, והתבטא שם על הרב שטיינמן "ידידי הגדול"[70][71].

כיהן בין היתר כנשיא ועד הישיבות[72], יושב ראש וועדת הרבנים של מרכז רפואי מעיני הישועה[73], נשיא ומייסד קופות הצדקה קופת העיר ווועד הרבנים לענייני צדקה[74], נשיא ארגון הצלה גוש דן ונשיא קרן השביעית, נשיא כולל שומרי החומות ונשיא מכון אחיה[דרוש מקור].

פטירתו והלווייתו

בט"ו באדר התאשפז בבית החולים[75] וכעבור כחודש נפטר בליל הסדר, ט"ו בניסן ה'תשע"ה, בגיל 101[76]. לפי הוראתו של רבי חיים קנייבסקי נערכה ההלויה מיד במוצאי שבת[77]. בהלווייתו, שיצאה מישיבתו לבית הקברות שומרי שבת, השתתפו כמאה אלף איש מציבורים מגוונים[78].

כממלא מקומו מונה בנו הגדול הרב חיים מאיר וואזנר. וכשנה לאחר מכן הגיע גם נכדו הרב יוסף בנימין, ששימש עד אז כרב בקהילת סאטמאר לונדון, לסייע לאביו בהנהגת הישיבה.

האסון בהלוויה

במהלך ההלוויה, כשהוצאה המיטה מהיכל הישיבה דרך גרם מדרגות שעליו הצטופף קהל גדול, נפלו רבים במורד המדרגות. כתוצאה מהדוחק הרב נפצעו כ-90 איש בדרגות פציעה שונות, מתוכם שלושה באורח אנוש, בהם תלמידו של הרב וואזנר, מרדכי גרבר, שנפטר לאחר כמה שעות[79] והבחור החתן יצחק סמט שנפטר לאחר שלשה ימים[80].

המשטרה פתחה בחקירת האירוע, ממנה עלה כי במהלך הוצאת המיטה של הרב וואזנר, הופעל לחץ על העומדים במדרגות הישיבה שנפלו ונרמסו על ידי ההמון שליווה את המיטה. עם זאת התעורר חשד כי ליקויים בנהלי הבטיחות בהלוויה הם שגרמו לאסון[81][82].

ספריו

ערך מורחב – שבט הלוי (שו"ת)

הרב וואזנר הוציא ספרי שו"ת שלו. בשנת תשנ"ט הוקם מכון "מעיינות הלוי",שעומד בראשות הרב שלמה טרייטל המכון המופקד על ההוצאה לאור של כל תורתו. במכון גם ספריית קלטות ובה כחמשת אלפים שיעורים, וחומר מגוון בכתב יד.

  • שו"ת שבט הלוי, אחד-עשר חלקים וכרך מפתחות
  • דרשות ושיחות שבט הלוי - דרשות מן השנים ה'תשנ"ח-ה'תשס"ג
  • ספר הלקט על הרמב"ם
  • שבט הלוי - חנוכה
  • שבט הלוי - פורים - פסקי הלכה, מאמרים ודרושים שנאמרו במשך כשמונים שנה
  • שבט הלוי על התורה, חלק ראשון, על חומש בראשית, תשע"ד
  • חידושי שבט הלוי על הש"ס - סדרת ספרים אשר החלה לצאת בשנת תשע"ב. יצאו כרכים על מסכתות שבת ופסחים.
  • שיעורי שבט הלוי - על הלכות נידה, ערך תלמידו הרב מרדכי גרוס
  • שעורי שבט הלוי על מסכת שבת בעריכת מרדכי לוי תשע"ד
  • מבית לוי - סדרת ספרי פסקי הלכה שערך תלמידו הרב משה שטיין
  • תורת הלוי על הלכות סת"ם ושמיטה מתורתו - יוצאים לאור על ידי הרב שלמה יצחק שטרן, בן הרב שמואל אליעזר שטרן
  • שו"ת שביבי הלוי - בני ברק תשע"ה, תשובות לרב שמואל אליעזר שטרן
  • רחמי הרב - בענייני מוסר ועבודת ה', מכון "והפצת", תשע"ה
  • הליכות שבט הלוי - פסקים ומנהגים, בהוצאת נינו הרב אברהם אליהו וואזנר, תשע"ו
  • הגדת שבט הלוי - הגדה של פסח, תשע"ו
  • על ישראל גדולתו - אוסף ההספדים שנאמרו עליו, ומצורף מגילת הימים והצוואה שכתב בעצמו בשנת תשע"ו
  • ספר תהילים - שבט הלוי תשע"ט (950 עמ')
  • שעורי שבט הלוי - מקואות, ניסן תש"פ
  • אוצרות שבט הלוי - תפילה, ניסן תשפ"א
  • אוצרות שבט הלוי הוראות והנהגות על ד' חלקי שו"ע על ידי הרב שלמה יצחק שטרן

צאצאיו

מתלמידיו הבולטים

הרב וואזנר הסמיך רבנים רבים להוראה, ועמד בראשות בית הוראה מרכזי בבני ברק. בין תלמידיו אשר כיהנו בבית ההוראה:

תלמידיו חברי בית הדין זכרון מאיר:

תלמידיו בישיבה ובהוראה:

לקריאה נוספת

  • יעקב הייזלר, רב רבנן, ראיונות עם עשרות מתלמידיו: הנהגות, הלכות, סיפורים עליו וסיפורים שסיפר, תשע"ו[84]
  • י. הרשקוביץ, ולא שבט לוי בלבד, תשע"ו
  • הרב גמליאל רבינוביץ,הפוסק, אוסף כתבות וקטעי עיתונות, תשע"ה
  • יעקב פרץ לוי, אבי ההוראה, כסלו תש"פ
  • ברך ה' חילו, תולדותיו ותולדות הישיבה לרגל יובל השישים תשס"ז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך חגג הרב וואזנר את כניסתו לשנת ה-100, באתר ככר השבת
  2. ^ בעל ה'שבט הלוי' בן מאה • "סדר יום רגיל", באתר בחדרי חרדים
  3. ^ נפטרה בכ"ד באלול ה'תשכ"ח
  4. ^ ראו הספדו של הרב ואזנר על דיין הקהילה הרב יוסף בוימגרטן ובנו. נדפס ב'דרשות שבט הלוי' ח"א עמוד תח.
  5. ^ ראו הספדו על חמיו בדרשות שבט הלוי ח"א עמוד רנב.
  6. ^ ראו היכל הבעש"ט, גיליון לט עמוד צ, מכתבו של מרדכי גלבר לרבו ה'מנחת אלעזר' בשאלה האם לשדך את בתו עם הבחור שמואל ואזנר.
  7. ^ ספר 'אבי ההוראה', עמוד קעט.
  8. ^ ספר 'הפוסק', עמוד קצב
  9. ^ אבישי אלבוים, האם היה הרב וואזנר מעפיל באתר "עם הספר".
  10. ^ שבט הלוי חנוכה עמוד רה.
  11. ^ נחשפו מסמכי מלגות הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר מהכולל אוהל תורה, באתר כל הזמן.
  12. ^ ראו גליון 'ההשגחה' מס' 7, תשרי תשע"ו
  13. ^ ספר 'אבי ההוראה', עמוד רלה
  14. ^ ספר 'אבי ההוראה', עמוד רלג
  15. ^ ספר 'הפוסק', עמוד רנג.
  16. ^ ספר 'רב רבנן', עמוד קכד; ספר 'אבי ההוראה', עמוד תח.
  17. ^ חלק מנאומו במסיבת הפרידה - ראו בספר 'הפוסק' עמוד רמ, מתוך עיתון המודיע.
  18. ^ ספר 'הפוסק', עמוד רמו
  19. ^ אלמנת בעל 'שבט הלוי' הרבנית חנה יוטא וואזנר ע"ה, באתר בחדרי חרדים.
  20. ^ מרן הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר בעל ה'שבט הלוי', על רבו הגדול הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זצוק"ל, באתר דרשו.
  21. ^ 'מגילת הימים', בתוך ספר 'על ישראל גדולתו'[דרושה הבהרה]. ראו גם ספר 'נהרי אש' מכתב מח, וספר 'אבי ההוראה' עמוד קנ
  22. ^ חיים ברון, קשרי הרב וואזנר זצ"ל עם אדמו"רי חב"ד ● בעקבות פטירתו, באתר חבד און ליין · COL.
  23. ^ ראו גם 'אגרות קודש' חלק ד מכתב א'ד, וחלק יז מכתב שפג; ספר 'אבי ההוראה', עמוד קטו; ספר 'אדמורי חב"ד ויהדות אוסטריה', עמוד 135.
  24. ^ ראו הספדו על הגרי"צ דושנסקיא ב'דרשות שבט הלוי' ח"א עמוד רצ; ספר 'אבי ההוראה', עמוד רנג.
  25. ^ ראו הספדו על הרבי מסאטמר ב'דרשות שבט הלוי' ח"א עמוד רמג.
  26. ^ מתוך 'מגילת הימים', בתוך ספר 'על ישראל גדולתו'[דרושה הבהרה]. ראו הספדו על החזון איש ב'דרשות שבט הלוי' ח"א עמוד רמא.
  27. ^ ספר 'הפוסק' עמוד קצח, מתוך עיתון המבשר.
  28. ^ הרב ישראל רוזן, הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל ומכון 'צומת', באתר סרוגים, ‏05.04.15 ט"ז בניסן תשעה.
  29. ^ נצר מטעי, מכתבי הרבנים, באתר היברובוקס.
  30. ^ ראו יצחק הרשקוביץ, 'תינוק שנשבה' ומעמד החילוני במשנת הרב שמואל ווזנר, דיני ישראל, כח (תשע"א), עמ' 250-223.
  31. ^ שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן ב
  32. ^ לפני כחמש שנים נערך אירוע מיוחד לציון 20 שנה לבית החולים מעייני הישועה. מרן פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, הגיע ודיבר על קביעת רגע המוות, באתר כיכר השבת.
  33. ^ קובץ בנתיב החלב, ו, עמוד 34.
  34. ^ סערת החלב • האם הגר"ש ואזנר אוסר החלב המהודר?, באתר בחדרי חרדים.
  35. ^ דרשות ושיחות שבט הלוי עמוד קכט
  36. ^ חיים לוינסון, רבנים נגד "הטומאה הסלולרית", באתר ynet, ‏07.12.04.
  37. ^ דרשות ושיחות שבט הלוי, תש"ס, עמוד קנד.
  38. ^ היסטוריה: הגר"ש וואזנר מורה להשתתף בבחירות, באתר בחדרי חרדים
  39. ^ בחצר הלוי, עמוד רנג ועמוד רנו.
  40. ^ הרבי מסאטמר: "הרב וואזנר לא הצביע ולא הלך לכותל", באתר בחדרי חרדים.
  41. ^ דרשות שבט הלוי ח"א עמוד רד.
  42. ^ שני מכתבים מרבי שמואל הלוי וואזנר אל הרב לנדא - פולמוס המועצה הדתית בבני ברק, תשכ"ד, באתר בית המכירות קדם
    קישור זה לא פעיל
    .
  43. ^ בן ציון יעקובוביץ, "זכור ימות עולם", בני ברק תשנ"ז, חלק ד עמ' קנד-קסא. ראו גם ספר 'הפוסק' עמוד שעז, מתוך עיתון הפלס.
  44. ^ החלטת רבני בני ברק - מהאסיפה באסרו חג שבועות תשכ"ד - עם חידוש ההחלטה מהתאריך י"ב אלול תשכ"ט, באתר בית המכירות קדם.
  45. ^ מכתב מחאה מאת רבי שמואל הלוי וואזנר ובית דינו על כבודו של רבי משה יהודה ליב לנדא "רבה של בני ברק" - אלול תשמ"ז, באתר בית המכירות קדם.
  46. ^ שני מכתבים מאת רבי שמואל הלוי וואזנר: המלצות על השחיטה המהודרת של רבי משה יהודה ליב לנדא "האב"ד דבני ברק" - קיץ תשמ"ו, באתר בית המכירות קדם.
  47. ^ היה שלא ברצוני" • מכתב ההתנצלות של פוסק הדור, באתר כיכר השבת.
  48. ^ אודות ביקורו בבעלזא - ראו 'דרשות ושיחות שבט הלוי' עמוד סד.
  49. ^ ספר 'הפוסק' עמוד תלג, מתוך עיתון משפחה.
  50. ^ עשרות רבנים, בהם גם מרן הגרי"ש אלישיב ומרן הגר"ש וואזנר, חתומים על מכתב המוחה על גדר שנפרצה "להכשיר גיורים שאינם כהלכה". הרבנים מציינים כי "הכל יודעים שלא היתה בכוונת הגוים הללו לקבל על עממם שום עיקר מעיקרי הדת, לא שבת ולא כשרות ולא טהרת המשפחה", באתר כיכר השבת.
  51. ^ ספר 'הפוסק' עמוד שלז, מתוך עיתון יום ליום.
  52. ^ "כתבתי ל-40 רבנים על גיורי צה"ל. רק הרב וואזנר ענה לי", באתר כיכר השבת.
  53. ^ פגישת הגר"ע והגר"ש ואזנר, באתר בחדרי חרדים.
  54. ^ שו"ת ידות הלוי ח"ג עניינים שונים שאלה ו.
  55. ^ הכשר שהעניקו גדולי ישראל למרכז החרדי להכשרה מקצועית, באתר 'בלוג כבר היה לעולמים'.
  56. ^ שו"ת ידות הלוי ח"ג עניינים שונים[דרושה הבהרה].
  57. ^ שמחת נשות ירושלים: לראותם בלבד, באתר ynet.
  58. ^ שי איזנברג, הגר"ש וואזנר: למישקולץ מותר לערוך שמחת בית השואבה, באתר בחדרי חרדים, ‏י"ג תשרי תשס"ט 12/10/2008.
  59. ^ יומיים עברו מאז הכינוס האדיר למען 'כלל ישראל' הדרשות נישאו, המסרים הועברו, המסקנות הוסקו אך הרושם עדיין מרחף באוויר, באתר JDN.
  60. ^ יונה גרין, אחרי ה'כנס' • קרב כבד על דעתו של ה'שבט לוי': לחץ כבד הופעל על הגר"ש וואזנר כדי שימתן את דעתו אותה השמיע ב'כנס נגד פגעי הטכנולוגיה', באתר בחדרי חרדים.
  61. ^ יואל קוריץ, סערה • הרב יעקב יוסף מצטרף לדברי הגר"ש וואזנר ופוסק: "אדם שיש לו אינטרנט לא מסונן בבית או בסלולרי - מוציא את בניו ובנותיו לתרבות רעה, ופסול לעדות, באתר בחדרי חרדים, ‏כ"ו אב תשע"ב 14/08/2012 15:36.
  62. ^ עדות הרב יעקב יוסף: לפני כחודש הרב וואזנר פסל עד קידושין כי היה לו אינטרנט פרוץ, באתר כיכר השבת.
  63. ^ חיים שקדי, הגראי"ל שטיינמן הסתפק, הגר"ש וואזנר פסק והכריע, באתר כיכר השבת, ‏ט"ז בתמוז תשעג 15:48 24.06.13..
  64. ^ ספר 'הפוסק' עמוד תמב, מתוך עיתון בקהילה.
  65. ^ חשיפת הפרוטוקולים של ועדת טל, באתר 'בלוג כבר היה לעולמים', ‏יום רביעי, 7 בספטמבר 2016.
  66. ^ ישראל כהן, נחשף: הדיחוי האחרון עליו חתם מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, באתר כיכר השבת, ‏30.04.15.
  67. ^ ישראל כהן, הגר"ש וואזנר: "הגראי"ל שטיינמן הוא הגנרל של הדור", באתר כיכר השבת, ‏04.03.14.
  68. ^ הקנאים נבהלו ושידור דברי הגר"ש ואזנר הופסק, באתר בחדרי חרדים.
  69. ^ 'דרשות ושיחות שבט הלוי', תש"ס, עמוד רז; שם, תשס"ג עמוד קפא: ”תחת להשקיע במאבקים ובמלחמות יש להשקיע מחשבה ומעשה בבנין עצמינו”.
  70. ^ דעת מרן הגר"ש וואזנר שליט"א בעניין האופן בו יש להילחם בגזירת הגיוס, באתר 'בלוג כבר היה לעולמים', ‏יום שני, 24 בפברואר 2014.
  71. ^ ספר 'הפוסק' עמוד קנה, מתוך עיתון יתד נאמן.
  72. ^ לאחר סחבת ארוכה: גדולי ישראל בראשות הגר"ש וואזנר והגר"נ קרליץ התכנסו בבית הגראי"ל שטיינמן והכריזו על מינוי הגרח"א קופמן, חתנו של הגר"א טננבוים זצ"ל, לתפקיד יו"ר ועד הישיבות.
  73. ^ ראיון עם ד"ר רוטשילד ביתד נאמן, מובא בספר 'הפוסק' עמוד שיח.
  74. ^ פגישת מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל ומרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לועד הרבנים, באתר ועד הרבנים, ‏י"ט תמוז התשע"ד 17.07.2014.
  75. ^ משה ויסברג, הגר"ש וואזנר פונה לבית החולים במהלך הלילה, באתר בחדרי חרדים, ‏ט"ו אדר תשע"ה 06/03/2015.
  76. ^ ברוך דיין האמת: פוסק הדור רבי שמואל הלוי וואזנר הלך לעולמו, באתר כיכר השבת.
  77. ^ ישראל כהן, תיעוד: הגר"ח קנייבסקי יוצא ללוות את מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, באתר כיכר השבת, ‏ט"ז בניסן תשעה 00:38 05.04.15.
  78. ^ וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ • מאה אלף מלווים אחר מיטת הגר"ש וואזנר זצוק"ל, באתר JDN.
  79. ^ גלעד מורג וקובי נחשוני, נרמסו: הרוג ופצועים קשה בהלוויית "פוסק הדור" החסידי, באתר ynet, ט"ז בניסן תשע"ה.
  80. ^ צביקה גרוניך וישראל כהן, ‏הקרבן השני: נפטר החתן יצחק סאמט שנפצע בלוויה, באתר כיכר השבת, י"ט בניסן תשע"ה.
  81. ^ שנה לאסון 'מדרגות המוות': תחקיר 'בחדרי חרדים' בדק מי אשם ומדוע, באתר בחדרי חרדים, 23 באפריל 2016.
  82. ^ משה ויסברג, הגר"ש וואזנר זצ"ל פסק: אסור להכניס מיטת נפטר לבית הכנסת, באתר בחדרי חרדים, ‏י"ח ניסן תשע"ה 07/04/2015.
  83. ^ שוד ושבר בקהילות 'שבט הלוי' בארץ ובעולם. בנו יקירו של מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, נפטר בארה"ב מנגיף הקורונה והוא בן 80, באתר בחדרי חרדים
  84. ^ קטעים נבחרים מהספר, בפרסום ראשון, באתר כל הזמן
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

0שמואל הלוי ואזנר