הפלס (יומון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Internet-news-reader.svg הַפֶּלֶס
Apeles.png
לוגו העיתון
תדירות יומון
סוגה חדשות
שם במקור הַפֶּלֶס
פורמט טבלואיד
נוסד יולי 2012
שפה עברית
מדינה ישראל
עמוד ראשי בעיתון בתאריך כ"ו אב תשע"ח

הַפֶּלֶס הוא יומון חרדי ליטאי, שהחל להופיע ב-13 ביולי 2012. העיתון מזוהה עם מפלגת בני תורה ממשיכיו של רבי שמואל אוירבך.

שם העיתון משמר את שמו של ירחון הפלס שהופיע בתחילת המאה ה-20 בפולטבה על ידי הרב אליהו עקיבא רבינוביץ'[1].

רקע- הקמת העיתון

במהלך שנות ה-90 הידרדר מצבו הבריאותי של הרב שך ודעכה פעילותו. בסוף ימיו ולאחר פטירתו קיבע "יתד נאמן" את מעמדו של הרב אלישיב כיורשו של הרב שך. העיתון הנהיג אז מדרג תארים: הרב שך כונה "רבינו הגדול מרן", הרב אלישיב "רבינו מרן", ואילו הרב שטינמן "הגאון הגדול" (כשאר חברי מועצת גדולי התורה) ובהמשך שונה ל"ראש הישיבה הגאון הגדול". לצד מנהיגותו של הרב אלישיב נחשב הרב שטיינמן בציבור כשני בחשיבותו. מי שהוביל את המהלכים ביתד נאמן הוא העורך נתן זאב גרוסמן, שקיבל גיבוי למהלכים אלו מחלק מחברי הוועדה הרוחנית של העיתון. גרוסמן הואשם על ידי תלמידי הרב שטיינמן שהוא נלחם ברבם בעיתון ומחוצה לו במטרה להדביק לו תווית של מי שסוטה מהנורמות החרדיות.

בסוף שנות ה-90 החלה מחלוקת פנימית בישיבת פוניבז', ישיבת הדגל של הציבור הליטאי. מחלוקת זו גרמה לחלוקתה לשתי ישיבות נפרדות, אחת בהנהגת נשיא הישיבה, הרב אליעזר כהנמן, והשנייה בראשות גיסו, הרב שמואל מרקוביץ. לצדו של כהנמן עמדו הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב חיים קנייבסקי והרב ניסים קרליץ. לצדו של הרב מרקוביץ עמדו הרב אלישיב והרב שמואל אוירבך (פלג זה בישיבה מכונה "המחבלים"). מחלוקת זו תרמה לגיבושם של שני מחנות בציבור הליטאי.

פעולות הקשורות ברב שטיינמן (חוק טל, נח"ל חרדי, אמנת כנרת) זכו לתמיכה - או לפחות לאי-הסתייגות - של הרב קנייבסקי והרב קרליץ; ולעומת זאת העיתון "יתד נאמן" יצא נגדן בתוקף. אנשי מחנהו של הרב שטינמן טענו כי העיתון אינו מתייחס בכבוד לרבם. בתמיכת חלק מרבני בני ברק הוקמו היומון "יום חדש", אשר התחרה ב"יתד נאמן", ומערכת הכשרות "יראים" שהתחרתה ב"שארית ישראל", שזוהה עם מחנה הרב אלישיב. הרב שטינמן לא הביע את דעתו ביחס למעשים הללו. יתד נאמן, ודגל התורה, נוהל בעשור הראשון של מאה זו על ידי מקורבי הרב יוסף שלום אלישיב.

בסוף מאי 2012 (סיוון תשע"ב), כאשר חלה הרב אלישיב והפסיק לתפקד, חל מהפך בשליטה ב"יתד נאמן". בעקבות טענות קשות של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן וגדולי תורה נוספים על הליך קבלת ההחלטות וההכרעות בהנהלת העיתון, חברי העמותה וההנהלה של העיתון העבירו את השליטה בעיתון לאיש העסקים החרדי שמעון גליק מארצות הברית, על פי בקשת הרב שטינמן שגליק הוא ממקורביו, גליק פיטר את עורך העיתון נתן גרוסמן, ובהמשך גם את המנכ"ל, יעקב לבין, שסירב לקבל את הוראותיו. שבועיים לאחר מכן, לאחר מאבק בין שני המחנות, פורסם במהדורת החינמון של העיתון, "גילוי דעת" של הרב חיים קנייבסקי שבו הוא תומך בהנהגת הרב שטיינמן בעיתון "על פי הוראת מורי-חמי שליט"א" (הרב אלישיב). מנגד ניסו אנשי המחנה האחר, ללא הצלחה, לפרסם בעיתון את מכתבו של הרב שמואל אוירבך שבו כתב כי הרב אלישיב "ביקש והזהיר למאוד אשר לא לעשות שום שינוי בה'יתד נאמן'".

אנשי המחנה האחר פנו לבית המשפט בבקשה לצו מניעה נגד חוקיות ההליך, אך בית המשפט דחה את בקשתם. בעקבות כך הקימו מקורבי הרב אוירבך, ובראשם גרוסמן ולבין, ב-13 ביולי 2012 (כ"ג בתמוז תשע"ב), את היומון "הפלס". הרב אוירבך היה הסמכות הרוחנית של העיתון. חברי הוועדה הרוחנית היו הרב ברוך שמואל דויטש והרב צבי פרידמן, לשעבר חברי הוועדה הרוחנית של "יתד נאמן", כשנציג מטעמם מבקר את תוכני העיתון בהתאם לקו האידאולוגי.

חרם המודעות

מיום הקמתו סובל "הפלס" מחרם מודעות שמפעילים כלפיו גורמים המזוהים עם ההנהלה החדשה של "יתד נאמן"[2]. בפברואר 2014 פרסמו רבני הקבוצה המזוהה עם הרב שטיינמן והרב חיים קניבסקי, מכתב נגד העיתון "הפלס" ובו כתבו שהוא מחלל שם שמים ומפיץ שנאה ולכן אסור לפרסם או להתראיין בו[3]. לדברי אנשי "הפלס", תומכי "יתד נאמן" איימו על חברת השיווק לבטל את ההסכם עם "הפלס", גיליונותיו הוצאו מתיבות הדואר של המנויים ומנויים עליו קיבלו איומים שיסולקו מכוללים וישיבות. ביוני 2014 פרסם הרב אוירבך מכתב תמיכה בעיתון, וכתב שהוא "מרבה כבוד שמים ועומד על משמר התורה והיהדות... באשר הוא יסודה וקיומה של תורה והרבה גופי תורה תלויים בו"[4].

בדצמבר 2012 הותקף עורך "הפלס", נתן גרוסמן בידי שני צעירים חרדים ליד ביתו. אחד התוקפים הודה בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות ונידון למאה ימי מאסר.

כחלק מהנסיון לשבור את חרם המודעות, הוקם "ועד ידידי הפלס". במסגרת פעילות הוועד התקשרו מאות אנשים מדי יום[5], בכל שעות היממה, לגורמים הקשורים בחברות שפרסמו ב"יתד נאמן" ולא ב"הפלס" - משרדי הפרסום, שירות הלקוחות, סמנכ"לי השיווק והמנכ"לים, ואף לבני משפחותיהם - ומחו על החרמת "הפלס" ועל הפרסום ב"יתד נאמן"[6]. ההתקשרות בוצעה בחלקה דרך קו שנקרא מוקד המאבק, שבו פורסמו שמות החברות ובעלי התפקיד בהן ומספרי הטלפון שלהם. חלק מנציגי החברות פנו למשטרה והתלוננו על הטרדה. בליל ה-25 במרץ 2015 עצרה המשטרה 22 איש בקשר לפעולות אלו[7].

כחלק מפעולות המחאה עזבו בקיץ 2014 אלפים מתומכי "הפלס" ובני משפחותיהם את קופות החולים מכבי וכללית ועברו לקופות החולים מאוחדת ולאומית. בתחילת קיץ 2015 חזרו חלק מהלקוחות לקופות החולים הקודמות.

ב-13 באפריל 2015 הוגש לבית המשפט כתב אישום כנגד מפעיל הקו, אברהם טריגר, בגין שידול להטרדה וקשירת קשר לביצוע פשע[8]. עד אוגוסט 2015 הוגשו בפרשה 18 כתבי אישום. גם לאחר מכן הפיצו פעילי המאבק את מספרי ראשי החברות באמצעות ספרי טלפונים שהונפקו לשם כך[9].

ב-18 באפריל 2017 נעצרו 28 חשודים, בהם עורך העיתון נתן גרוסמן, מנכ"ל העיתון ובכירים בפלג הירושלמי, בחשד שהפעילו רשת שהטרידה חברות פרסום ובעלי עסקים לפרסם בעיתון[10].

בעקבות כתבות רבות בעיתון שקראו לתלמידי ישיבות לא להתגייס לצה"ל, וכללו דברי שנאה, הסתה והשמצה נגד חיילי צה"ל, ביקש משרד הביטחון להימנע באופן גורף מפרסום מודעות בעיתון זה. חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, שללה הימנעות גורפת, ודרשה להפעיל שיקול דעת פרטני ביחס לכל מודעה, כגון עד כמה מדובר במידע חיוני[11].

תפוצה

בחורף תשע"ג החל העיתון בחלוקה חינם של החלק החדשותי של מהדורת יום שישי, ב-45,000 עותקים בירושלים. מהדורה זו מופצת גם בדואר אלקטרוני.

לדברי אנשי העיתון, יש לו יותר מ-4,500 מנויים[12]. על פי סקר TGI , שיעור החשיפה של העיתון במגזר החרדי נע בין 10% - 14% מקרב הציבור החרדי בישראל[13].

מאפיינים

למחלוקת הליטאית ישנו גם רקע אידאולוגי. הרב שטינמן נחשב לפרגמטי ומתון יחסית, לעומת הרב אוירבך שהוביל קו אידאולוגי מחמיר יותר. יוזמות שעלו בעבר בתמיכה (לעיתים חלקית או פסיבית) מצד הרב שטינמן, בהן חוק טל והנח"ל החרדי, נתקלו בהתנגדות מצד הרב אוירבך.

אחד מסלעי המחלוקת בין הרב שטינמן לרב אוירבך הוא דרכי ההתמודדות עם נושא גיוס בני ישיבות. הרב אוירבך גרס שהרצון של המדינה להגביר את גיוס החרדים הוא "גזירת שמד", שיש למסור עליה את הנפש. הוא הביע התנגדות מוחלטת לחוקים העוסקים בהגברת גיוס חרדים, גם אם במקביל הם פוטרים למעשה מגיוס את תלמידי הישיבות, באופן מידי או לאחר תקופה של דחיית שירות. לעומתו הרב שטיינמן סבר כי יש לפעול לשמר בחוק את מעמד בני הישיבות כמי שבפועל אינם מתגייסים לצבא אם אינם רוצים בכך, וכי הטקטיקה הנכונה להשיג זאת היא שתדלנות ולא מלחמה. בתקופת דיוני ועדת שקד שדנה בחוק הגיוס, וכן לאחריה, התנגד הרב שטינמן לפעולות מחאה ציבוריות וגרס כי יש לנקוט בדרכי שתדלנות באמצעות הח"כים החרדים, שחלקם היו חברים בוועדה. הרב אוירבך סבר כי יש לנקוט בעצרות מחאה ובהפגנות לשם גיוס דעת הקהל בארץ ובעולם. לאחר חקיקת החוק, שכלל סנקציות פליליות על השתמטות של חרדים חייבי גיוס, אמר הרב שטינמן שיש בכך חילול השםשהמדינה מצהירה כי לימוד תורה הוא עוון פלילי. הוא תמך בקיום ההפגנה הגדולה נגד הגיוס, אך הקפיד שהיא תישא אופי של עצרת תפילה על חילול השם, לעומת הרב אוירבך שהדגיש את ההיבט המחאתי נגד "גזרת הגיוס".

משנת 2012 הורה הרב אוירבך שלא להתייצב בלשכות הגיוס גם לצורך קבלת מעמד בן ישיבה, מה שהוא מחשיב שיתוף פעולה עם חוק הגיוס, ובמיוחד לנוכח הקמת אגף מיוחד לחרדים בלשכת הגיוס. רוב הישיבות החרדיות נוהגות כדעת הרב שטינמן, שיש להמשיך להתייצב בלשכות הגיוס לשם קבלת הדיחוי או הפטור על פי החוק, ובכמה ישיבות המזוהות אתו מסולקים בחורים שאינם מתייצבים. בספטמבר 2014 נערך בירושלים כינוס רבנים המתנגדים להתייצבות, ובו השתתפו רבני העדה החרדית וראשי ישיבות ליטאים המזוהים עם מפלגת "בני תורה". עם זאת, בשנת 2017 פורסם כי הדעות בעניין זה מסויגות בחוגי העדה החרדית ואף בקרב חוגי בני תורה. אנשי "בני תורה" מפגינים וחוסמים כבישים בכמה מוקדים בישראל כאשר נעצרים בחורי ישיבות שלא התייצבו בלשכות הגיוס. הפגנות אלו גולשות לעיתים לאלימות .

אחד משיאי ההפגנות התקיים באוקטובר 2017 כאשר המפגינים חסמו צמתים מרכזיים בירושלים למשך שעות במשך יומיים. על רקע הפגנות אלו, ועל רקע תקיפות של אנשי הפלג נגד הרב יגאל רוזן, חתמו הרב חיים קנייבסקי ורבנים המזוהים עם דגל התורה על מכתבים שבהם גינו את התנהגות הפלג והאשימו אותם בחילול השם.

בנובמבר 2015 הועברו בכנסת תיקונים בחוק הגיוס, שבין היתר מנעו סנקציות פליליות כנגד משתמטי גיוס חרדים. התיקונים עברו בלחץ המפלגות החרדיות, בתמיכת שלוש מועצות גדולי התורה. הרב אוירבך התנגד למהלך.

העיתון רואה עצמו כמייצג הקו ההשקפתי של הרב שך והרב אלישיב. הוא מוביל גישה שמרנית בתחומי החינוך וההשקפה התורנית. הוא רואה בלימוד התורה ובישיבות ערך עליון, ומתנגד בנחרצות לכל פשרה בנושא גיוס בני ישיבות לצה"ל. הוא רואה בשלילה גם את פעילותן של מכללות אקדמיות לבוגרי ישיבות חרדיות. הוא מתנגד להתערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים.

העיתון עוסק בנושאים השקפתיים בצורה דעתנית ופולמוסית. הוא אינו מפרסם תמונות נשים, נמנע בדרך כלל מלציין שם פרטי של אישה[14] ואינו מסקר אירועים בעלי אופי פלילי או מיני דוגמת פרשיות בעניינים שבצניעות או מקרי רצח.

קיים מדרג של תארים המוצמדים לשמות הרבנים לפי החשיבות המיוחסת להם, כדלהלן: התואר "רבינו הגדול" שמור לרב אלעזר מנחם מן שך, "רבינו מרן" שמור לרב יוסף שלום אלישיב. "ראש הישיבה הגאון הגדול" הוא תוארו של הרב אהרון לייב שטיינמן והרב שמואל אוירבך, עד שהאחרון שודרג ל"רבינו ראש הישיבה הגאון הגדול", ובהמשך ל"מרן ראש הישיבה"[15]. "הגאון האדיר" הוא תוארם של הרב חיים קנייבסקי והרב שמואל וואזנר. "הגאון הגדול" הוא תואר לרבנים הנמנים עם חברי מועצת גדולי התורה שמונו לתפקיד זה עד שנת תשע"ב (אז הורחבה המועצה בניגוד לדעתו של הרב אוירבך), וכן גאב"ד וראב"ד העדה החרדית, המקורבים לפלג "בני תורה" זוכים לתואר זה. ישנם אף רבנים ליטאים בכירים נוספים הזוכים לתואר, בעיקר מרבני בריסק, כמו הרב דוד סולובייצ'יק והרב מאיר סולובייצ'יק, וכן רבנים בולטים המזוהים במוצהר עם העיתון, ובהם הרב דב צבי קרלנשטיין, הרב ברוך שמואל דויטש, הרב שמואל מרקוביץ והרב אשר דויטש. כמו כן גם נשיא מועצת החכמים של ש"ס הרב שלום כהן מקבל את התואר הנ"ל. אם מאוזכר בעיתון רב בעל מעמד או נושא משרה תורנית נכבדה יוצמד לשמו התואר "הגאון רבי"; משרה תורנית זוטרה - "הרב הגאון רבי". אברך כולל רגיל יקבל את התואר "הרה"ג" (=הרב הגאון).

מוספים

  • כל השבוע - מוסף אקטואלי
  • לקראת שבת - מוסף תורני
  • תצפית - מגזין ראיונות ותחקירים שבועי
  • נופך - מוסף לבית
  • הפלס לילדים - מוסף לילדים

צוות העיתון

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הרב רבינוביץ הוציא עיתון נוסף בשם "המודיע", שאת שמו משמר היומון "המודיע".
  2. חקירה נגד גורמים המזוהים עם יתד נאמן, אתר מחלקה ראשונה
  3. הודה הלוי ואבי גרינצייג, גדולי ישראל: "הפלס מחלל שם שמים ומפיץ שנאה", באתר בחדרי חרדים, 17 בפברואר 2014
  4. שנתיים מאז יצא: הגרש"א פרסם מכתב תמיכה בהפלס, בחדרי חרדים 14. 6. 27
  5. אלי שלזינגר, 1300 שיחות, 13 מטרידים: המספרים נחשפים, באתר בחדרי חרדים, 14 באפריל 2015
  6. יקי אדמקר‏, "יתקשרו אליך אלפים": נחשף בליץ ההטרדות החרדי. האזינו, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2015
  7. רועי ינובסקי וקובי נחשוני, חשד: סחטו חברות כדי לפרסם בעיתון חרדי, באתר ynet, 25 במרץ 2015
  8. ישראל כהן, ‏כתב אישום ראשון בפרשת 'הפלס': "שידול להטרדה", באתר כיכר השבת, 13 באפריל 2015

  9. שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרים [ כותב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    נקמת החרדים: חשיפת הטלפונים של בכירי המשק
  10. ישראל כהן, ‏גל מעצרים בקרב ראשי "הפלג" ובכירי "הפלס"; 28 נעצרו​, באתר כיכר השבת, 18 באפריל 2017
  11. פרסומי הממשלה בעיתון "הפלס", באתר משרד המשפטים, 3 באוקטובר 2017
  12. יאיר אטינגרביהדות התורה חרדים לקראת הבחירות המתקרבות, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2012
  13. 1ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016
  14. עידו קינן, חסרת מזל, באתר העין השביעית, 24 באפריל 2013
  15. אברמי פרלשטיין, היסטוריה ליטאית: ב'פלס' הוענק תואר 'מרן' לגר"ש אויערבך, באתר בחדרי חרדים, 30 בדצמבר 2016