רבי יצחק צבי ברנפלד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק צבי ברנפלד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 בספטמבר 1917
ה'תרע"ז
סלובקיהסלובקיה פרשבורג, סלובקיה
פטירה 11 ביולי 1998 (בגיל 80)
י"ז בתמוז ה'תשנ"ח
ישראלישראל בני ברק, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
תאריך עלייה אוקטובר 1939
מקום פעילות
השתייכות חוג חתם סופר
רבותיו רבי מאיר לייב פרייא, רבי עקיבא סופר, רבי יוסף צבי דושינסקי (הראשון), רבי יואל טייטלבוים, רבי דב בריש ויידנפלד
חיבוריו שו"ת סופר המלך, ספר ריצבש"י, מישרים מגיד
חתנים הרב משה בנדיקט

רבי יצחק צבי ברנפלד (בערנפלד) (י"ד באלול ה'תרע"ז, 1 בספטמבר 1917 - י"ז בתמוז ה'תשנ"ח, 11 ביולי 1998) היה רב במספר קהילות באוסטרליה, ארצות הברית ושווייץ, רב שיכון פאג"י בירושלים ורב קהילת חוג חת"ם סופר-זכרון מאיר בבני ברק.  

נעוריו

נולד בפרשבורג שבאימפריה האוסטרו-הונגרית [כיום בסלובקיה] בי"ד באלול תרע"ז, לשמואל יודא ולגיטל בת יצחק צבי פריי, חתנו של הכתב סופר.  

למד בישיבת שוראן[1] אצל דודו רבי מאיר לייב פרייא והיה מנאמניו הקרובים. לאחר חמש שנים עבר לישיבת פרשבורג, שם עשה שימוש חכמים בבית ההוראה של רבי עקיבא סופר ורבי דוד וועסעלי ראב"ד פרשבורג[2]. כן היה נוסע בבחרותו לצדיקי דורו, ביניהם רבי שמואל דוד אונגר ורבי יואל טייטלבוים[2].

בארץ ישראל

בשנת ה'תרצ"ט, לאחר שרדיפת היהודים התגברה, החליט לעלות לארץ ישראל. בט"ז בתמוז הפליג באניית מעפילים[3], ולאחר מסע ממושך ורווי אירועים[4] הגיע לנמל חיפה ימים ספורים לפני ראש השנה ה'ת"ש, ורק לאחר יום הכיפורים הורשו הנוסעים לרדת ליבשה[5]. מאוחר יותר עלה לירושלים, ולמד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקיא במשך כ-4 שנים, והתקרב אליו מאוד ורשם דברי תורתו ומנהגיו[6]. בתקופה זו שימש בהוראה את רבי שמשון אהרן פולונסקי מטפליק, וערך את סידור התפילה עם פירושי החתם סופר[7][8]. כאשר עלה רבו רבי עקיבא סופר לארץ, שב ודבק בו. כן היה ממקורביו של רבי דב בריש ויידנפלד[9].

נישא בירושלים בח' בסיון תש"ד, ללאה גיננדל בת הרב שמעון זאב שינקר נכד רבי יוסף חיים זוננפלד. חודשים ספורים לאחר נישואיו נודע לו על כל בני משפחתו שנספו בשואה. בקינה מיוחדת שחיבר קונן על עירו ובני משפחתו. בתקופה זו התפרנס מהעתקת כתבי יד ועריכתם לדפוס. בשנת תש"ו הדפיס, בסיוע חמיו, את ספרו הראשון "חידושי ריצבש"י" על הרמב"ם[10], בעילום שם המחבר, בצירוף חידושים בשם החתם סופר שהדפיס לראשונה. כן הדפיס פרקי אבות עם פירושי החתם סופר, ואת איגרת ההתעוררות של סב סבו רבי עקיבא איגר ותיקן כתובה דאירכסא לאלפי הניצולים שהגיעו ארצה ללא כתובתם.

מצבתו של הרב ברנפלד בהר המנוחות

בשנת ה'תש"ח שלחו רבו הרב דושינסקי לשליחות אישית לסלובקיה ואנגליה. בסלובקיה, ארץ מולדתו, פעל בין השאר לשימור קבר החתם סופר שעמד בסכנה. כן ביקר במנצ'סטר וקארדיף, שם פעל למען מוסדות רבו. עם פרוץ מלחמת תש"ח מיהר וחזר ארצה לשהות עם בני משפחתו. בתקופה זו הדפיס מחדש את פירושו של רבינו בחיי על ספר איוב, על פי כתב יד שקיבל באנגליה. בסוף השנה עבר לגור זמנית בטבריה, עד תום הקרבות. בחזרתו לירושלים החל להדפיס פירוש חדש משלו על התלמוד ירושלמי וכן חידושי החתם סופר על ספר תהלים, אך הוא הפסיק את המלאכה באמצעה, כנראה מחוסר אמצעים.

לאחר הקמת המדינה פעל רבות לשינוי חוקי המדינה, וריכז את עבודת מועצת גדולי התורה בנושאים אלו, יחד עם רבי ישראל אלתר, רבי זלמן סורוצקין ורבי מאיר קרליץ, כשביתו של רבי יצחק צבי משמש כמשרדם לצורך כך. כן היה קשור מאוד לחזון איש, אליו נסע רבות ועמד עמו בקשרי מכתבים[11].

לאחר פטירת רבו הרב דושינסקי, דבק בממלא מקומו רבי זליג ראובן בנגיס ובעמיתיו הדיינים רבי פנחס אפשטיין, רבי דוד יונגרייז ורבי ישראל יצחק רייזמן. וכן עמד בקשרים תורניים ועסקניים עם גדולי תורה נוספים.

בשנותיו בארץ ישראל הרבה לפקוד קברי צדיקים רבים ברחבי הארץ.

ברבנות

כשנבנתה שיכון פאג"י עבר לגור שם, ומונה לרב השכונה. לאחר עליית נכדו הילד של רבו רבי עקיבא סופר - שמחה בונם (בן בנו החשב סופר) ללא אביו, פתח רבי יצחק צבי ישיבה קטנה לצעירים "שבט סופר", ושם לימד את נכד רבו עם מספר תלמידים נוספים. בתקופה זו עבר לגור בשיכון פאג"י שנבנתה אז, ואף שם מונה לרב השכונה. עם הזמן התפתחה הישיבה, עד שפרש ממשרתו בשנת תש"ח.

בשנת תשט"ו החליט לקבל משרת רבנות במלבורן שבאוסטרליה. היות וטרם אושרה כניסתו לאוסטרליה נסע דרך בלגיה ושהה מספר חודשים באנטוורפן. בהיותו שם קיבל הצעה לכהן כדיין בבית הדין המקומי, אך אז קיבל אישור סופי לנסוע לאוסטרליה, והוא ראה בכך רמז מן השמים להמשיך בתוכניתו המקורית לכהן ברבנות באוסטרליה.

בחודש כסלו תשי"ז, הוא הגיע למלבורן, ופתח שם ישיבה. כן הוא תיקן שם תקנות בענייני הדת, כמו ברית מילה וקבורה. בשנת תשי"ט נבחר לרבה של קהילת "עדת ישראל" בסידני, ייסד שם ישיבת "חתם סופר" ותיקן את מצב הדת[דרושה הבהרה] שהיה ירוד מאוד עם בואו. בתום 3 שנים בהנהלת הקהילה הודיע על החלטתו לחזור לישראל. בין השאר נימק שהיא ארץ בני קדם המוזכר במקרא, ושהיא איננה מרומזת במזמור ק"ז בפסוק "ממזרח ממערב מצפון ומים", ו"דרום" לא מוזכר שם. לדבריו אילו ידע זאת קודם בואו לא היה בא למקום זה כלל.

מאוסטרליה נסע לארצות הברית דרך ניו זילנד, ובדרכו עסק בענייני קו התאריך בהלכה, נושא שהיה אקטואלי במסעו, והדפיס קונטרס בנושא זה בשם "ממזרח ממערב", ברוקלין תשכ"א.

בארצות הברית דבק שוב ברבו רבי יואל טייטלבוים מסאטמר וכן ברבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירה. בהמלצת רבו מסאטמר מונה לרב קהילת "בני ישראל חיים" בווסט סייד, מנהטן, והיה מחברי התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדה. היה פעיל בנושאים ציבוריים שעמדו על הפרק, בין השאר בענייני השחיטה והכשרות, מקוואות, ומצב הדת של יהודי אירופה.

בשנת תשכ"ט עבר לשמש כרב קהילת "מחזיקי הדת" בגנף, שווייץ. גם שם עסק בענייני הדת, כשרות וארגון הקהילות בשווייץ, אך היה פנוי יותר לעסוק בפעילות ציבורית ופוליטית למען כלל יהודי אירופה. בתקופה זו ערך מסע ארוך בערי פולין ובבתי הקברות השונים שם, אותו תיעד ביומן מסע "קונטרס דרכי פולין"[12]

בשנת ה'תשל"ב חזר לארץ ישראל, שם הוכתר לרב קהילת "חוג חתם סופר" בשכונת זכרון מאיר בבני ברק. כן הצטרף לבית דין צדק זכרון מאיר בראשותו של רבי שמואל הלוי וואזנר, לצד הדיינים רבי נתן גשטטנר, רבי יצחק שלמה אונגר והרב יעקב מאיר שטרן.

אישיותו

כל ימי חייו שמר על קשרים ענפים עם גדולי דורו מכל החוגים, וביקר בכל הזדמנות בצל אדמו"רים ורבנים רבים. הרבה בכתיבת דברי תורתו ותיעד את קורותיו ביומנים שונים, וסיפר שם בין השאר על מעשי ניסים רבים שחווה במהלך מסעותיו, ועל גדולתם של רבותיו. את רוב פעולותיו הוא ייחס לרמזים שונים שקיבל מן השמים, בחלום הלילה או במקרים שונים.  

על פי דברי תלמידיו, הקפיד בבחרותו על סדר לימוד יומי במשנה בן 18 פרקים, ובשל כך התגלה אליו מגיד מן השמיים שהדריכו ולימדו סתרי תורה, ורשם את מה שהותר לו[13] והדפיסם מאוחר יותר בספר "מישרים מגיד". בין השאר הוא מצטט מדברי המגיד על נשמתו שהיא מנשמות שפרחו מאדם הראשון קודם החטא, וכן מספר לו בג' בתשרי תשל"ד על השמחה בשמים לאחר שסיים 15,000 פעמים את מסכת מכות[14] המגיד גם הורה לו לעלות לארץ ישראל, ובשל כך ניצל מהשואה[דרוש מקור].

הוא הדפיס את הספר בחייו בעילום שם אך לא פרסמו, ושמר את העותקים המודפסים במחסן. ציווה[דרושה הבהרה], שלאחר מותו יפרסמו את הספר. ולכן רק לאחר פטירתו גילו את התגלות המגיד אליו.[15]. בראש הספר כתב "אין הספר ניתן למכירה, בקשתי שרק שומרי משמרת קודש וטבולי עזרא יעיינו בו"[16]. הספר עורר התנגדות, ולאחר דיון בבית דינו של הרב וואזנר הוחלט לגנוז את הספר[דרוש מקור]. אמנם הרב כדורי הורה לפרסמו[17] ואף הרב נפתלי נוסבוים נתן הסכמה על הספר בהוצאתו לאחר פטירתו[18]. חלק מהתוכן הודפס בעצת רבנים[דרושה הבהרה] בגליונות "מרי"ח ניחוח" ובספר "מגיד נפלאות".  

את תשובותיו קיבץ בספרי "שו"ת סופר המלך". נפטר בי"ז בתמוז ה'תשנ"ח ונטמן בהר המנוחות.

משפחתו

חתנו הוא הרב משה בנדיקט - רב קהילת חוג חתם סופר זכרון מאיר.

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ מכון מרי"ח ניחוח, ימי סופר המלך, עפולה תשע"ו, עמ' 27
  2. ^ 2.0 2.1 מכון מרי"ח ניחוח, ימי סופר המלך, עפולה תשע"ו, עמ' 31
  3. ^ מכון מרי"ח ניחוח, ימי סופר המלך, עפולה תשע"ו, עמ'34
  4. ^ אירועים שתיעד ביומן מסע מפורט.
  5. ^ מכון מרי"ח ניחוח, ימי סופר המלך, עפולה תשע"ו, עמ' 40
  6. ^ מכון מרי"ח ניחוח, ימי סופר המלך, עפולה תשע"ו, עמ' 43 - 45
  7. ^ אם כי הדפיסו לראשונה רק בשנת תשכ"ו.
  8. ^ מכון מרי"ח ניחוח, ימי סופר המלך, עפולה תשע"ו, עמ' 72
  9. ^ מכון מרי"ח ניחוח, ימי סופר המלך, עפולה תשע"ו, עמ' 57
  10. ^ מכון מרי"ח ניחוח, ימי סופר המלך, עפולה תשע"ו, עמ' 69
  11. ^ מכתב לחזון איש.
  12. ^ מכון מרי"ח ניחוח, ימי סופרי המלך, עפולה תשע"ו, עמ' 253-278.
  13. ^ הוא רשם רק מה שהורשה מפי המגיד לרשום, כפי שהוא מספר בספר: ”ובדרכי לטבילה בדרך העירה שוב דיבר אלי, וכה דבר: כל מה שאלמד אותך כעת, לא ניתן להיכתב ופירש לי עניין שתי עגלות, שבנה ירבעם בבאר שבע, וסוד צל ליל החתימה...”; ”אור ליום ה' וישב י"ט כסליו תש"ח בעיר מעלבארע"ן במקום מגורותי, כזקן ורגיל נדמה לי, וכה אמר. מה שלימדתיך בשבוע שעבר גנוז, כי לא ניתן להיכתב לדורות”.
  14. ^ ברנפלד, יצחק צבי, מגיד נפלאות, באתר אוצר החכמה
  15. ^ מגזין קולמוס [דרוש מקור מלא]
  16. ^ אבוחצירא, רן יוסף חיים מסעוד בן משה, קובץ גליונות מרי"ח ניחוח - תש"ע תשע"א, תש"ע תשע"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  17. ^ מגזין קולמוס [דרוש מקור מלא]
  18. ^ ההסכמה מובאת בהוצאה החדשה של הספר "מישרים מגיד"