רבי אברהם שלמה הכהן כ"ץ

ביוגרפיה

נולד למרים ולרבי אליהו כ"ץ אב"ד ראסלאוויטץ מצאצאיו של רבי אליהו הכהן מאיזמיר בעל ה"שבט מוסר". בילדותו נסע רבות יחד עם אביו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, שמשפחתו היתה מחסידיו.

למד בצעירותו בישיבתו של רבי משה גרינוולד בעל הערוגת הבשם. נישא לרייזל בת רבי צבי בערגפלד ראב"ד נימשיזא, ממנה נולדו לו 8 ילדים^[1]. לאחר פטירתה (בט"ז באייר ה'תרצ"ח) נישא לרחל^[2] בת רבי יוסף לעב (רב בסטמאר).

לאחר פטירת חמיו רבי צבי ברגפלד, הכתרוהו בני העיירה נימשיזא כממלא מקום חמיו ברבנות העיירה. בשנת ה'תרפ"ד בהתייעצות עם רבי חיים צבי טייטלבוים נעתר לבקשת יהודי ריסקווא, וקיבל על עצמו את עול הרבנות.

בימי השואה ברח לבודפשט, ולאחר מכן עבר לקלויזנבורג שם הקים ישיבה, ואף נטל על עצמו הכרעת היתר עגונות שהיה מרובים בשל השואה.

לאחר נדודים בעיירות שונות באירופה, הגיע לארצות הברית, שם התיישב במאר סט שבברוקלין. באותם שנים התיידד עם רבי יואל טייטלבוים האדמו"ר מסאטמר, שהיה שולח לו מדי פעם שאלות מורכבות^[^{דרוש מקור]}.

בשנת ה'תשכ"ב עבר לבקשת רבי יואל טייטלבוים לכהן כרב שכונת סאטמר בבני ברק, שהוקמה על ידי רבי יואל.

בנו רבי אליהו כ"ץ מחבר הספר רא"ש אליהו היה רבה של קהילת סאטמר 'יטב לב' בבני ברק עד לפטירתו ביום הכיפורים שנת ה'תשע"ט.
- נכדו הרב אברהם שלמה כ"ץ^[3] כאב"ד ריסקאווא ואחד מרבני קהילת סאטמאר בבני ברק.
חתנו רבי שמואל אבא (צימרינג) כ"ץ, אב"ד ביבולאר, בנו של רבי דוד צימרינג.
חתנו רבי אשר שמואל אבא כ"ץ (בן אחיו רבי פנחס יהודה) אב"ד זשיבוי.
חתנו רבי יצחק שמעון פעדער מבני ברק, מחבר הספרים 'תולדות הדורות' ו'משפחות רבנים אין אונגארין'.
חתנו הרב משה חיים אפרים פאדווא, גאב"ד לונדון.
חתנו הרב מנחם מנדל דוידוביץ, ראש כולל אמרי אש, על שם חותנו.
חתנו הרב אברהם אליהו ואזנר, בן רבי שמואל הלוי וואזנר, ורב קהילת שבט הלוי בברכפלד

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.