ה'תש"ז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ה'תש"ז (5707) או בקיצור תש"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-26 בספטמבר 1946, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 14 בספטמבר 1947. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.
אירועים
- ו' בתשרי - במשפטי נירנברג נגזר דינם של מנהיגי הנאצים
- י"א בתשרי - 11 יישובים חדשים עולים על הקרקע בנגב, תוך לילה אחד, במבצע שמכונה "11 הנקודות בנגב"
- כ' בתשרי - הרמן גרינג מתאבד שעות לפני הוצאתו המתוכננת להורג
- כ"א בתשרי - נאשמי משפטי נירנברג שנדונו למוות הוצאו להורג בתליה
- כ"ח בתשרי - נוסד קיבוץ עין צורים
- ו' בשבט - אנשי אצ"ל חוטפים את נשיאו הבריטי של בית המשפט המחוזי בתל אביב
- כ"ד בשבט - שר המושבות הבריטי, ארנסט בווין, מודיע כי שאלת ארץ ישראל תובא להכרעת האו"ם
- כ"ה באדר - משה ברזני, מחברי מחתרת הלח"י, מועלה למשפט, נמצא אשם ונגזר דינו לעונש מוות בגרדום. הוא מתאבד כחודש לאחר מכן לפני ביצוע העונש
- כ"ו בניסן - הועלו לגרדום דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר ואליעזר קשאני
- י"ד באייר - כוחות האצ"ל פורצים לכלא עכו ומשחררים אסירים יהודים מלוחמי האצ"ל והלח"י
- כ"ח בסיוון - ועדת אונסקופ, הוועדה המיוחדת של האו"ם לעניין ארץ ישראל, מתחילה את עבודתה בארץ
- כ"ח בסיוון - ניתן גזר-הדין מוות בתליה ליעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר (עולי הגרדום)
- א' בתמוז - דוד בן-גוריון חותם על מכתב הסטטוס קוו
- י"ב בתמוז - נוסדה בצפון הנגב קבוצת סעד, קבוצת בני עקיבא הראשונה
- כ"ג בתמוז - ספינת המעפילים אקסודוס יוצאת לדרכה
- כ"ד בתמוז - האצ"ל חוטף שני סמלים (סרג'נטים) בריטיים בנתניה, ככלי מקח כנגד שלושה נידונים למוות הכלואים בכלא עכו
- א' באב - אוניית המעפילים אקסודוס מגיעה לחופי ארץ ישראל
- ג' באב - גירוש אניית המעפילים יציאת אירופה (אקסודוס) על ידי הבריטים, מחופי ארץ ישראל חזרה לגרמניה
- י"ב באב - יעקב וייס, מאיר נקר ואבשלום חביב, לוחמי אצ"ל שנתפסו במבצע פריצת כלא עכו, הועלו לגרדום
- י"ג באב - בתגובה להוצאתם להורג של שלושת אנשי האצ"ל על ידי הבריטים, נמצאים למחרת שני סרג'נטים בריטים שנחטפו תלויים בחורשה ליד נתניה
נולדו
- ד' בתשרי 29 בספטמבר 1946– האדמו"ר מסטרופקוב רבי אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם.
- כ"ג בתשרי – רבי יעקב יוסף, בנו הבכור של הרב עובדיה יוסף היה ראש ישיבת "חזון יעקב", רב שכונת גבעת משה בירושלים, דיין, פוסק, חבר עיריית ירושלים וחבר הכנסת מטעם ש"ס.
- י' בחשוון - הרב יעקב בן נאים (ירושלים) - ראש ישיבת נחלת משה ועוד.
- כ"ט בטבת – רבי משה מנחם טירנויר - דומ"צ קהילת חסידי סאטמר במונטריאול
- כ"א בשבט – הרב יצחק ליבוביץ - גאב"ד וואודרידזש
- י"ח בסיוון - יצחק לוי, רב, שר וחבר כנסת מטעם המפד"ל והאיחוד הלאומי
- י"ג בתמוז - הרב אליעזר כהנמן, נשיא ישיבת פוניבז'
- כ"ג באב - רבי יעקב אריה מיליקובסקי האדמו"ר מאמשינוב
- ז' באלול – הרב דוד מאיר דרוקמן, הרב של קריית מוצקין, ורב חסידי חב"ד בקריות.
נפטרו
- ג' בתשרי - רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, אב"ד קריניק
- ט' בחשוון – הרב חיים מרדכי רולר, רב בטרגו ניאמץ שברומניה ומחבר שו"ת "באר חיים מרדכי" (נולד ב-ה'תרכ"ח)
- י"ט בטבת - הרב פתחיה מנקין - רב של מספר קהילות ברוסיה, אביו של הרב משה צבי נריה (נולד ב-תרמ"ב).
- ו' בניסן - נפטר רבי אהרן ראטה, מייסד חבורת שומר אמונים, שממנה צמחו חסידויות שומרי אמונים, תולדות אהרן, תולדות אברהם יצחק ועוד
- ב' באייר - משה ברזני (נולד ה'תרפ"ו), לוחם בלח"י, ומאיר פיינשטיין (נולד ה'תרפ"ח), לוחם באצ"ל, התאבדו בצינוק, זמן קצר לפני עליתם לגרדום
- כ"ו בניסן - אליעזר קשאני, דב גרונר, יחיאל דרזנר ומרדכי אלקחי, חברים באצ"ל, מעולי הגרדום
- ט"ז באייר - אלכסנדר רובוביץ', ישראלי צעיר פעיל בלח"י, נרצח בידי אנשי צבא בריטים
- ד' בסיוון - האדריכל עקיבא אריה ויס מיוזמי הקמתה של אחוזת בית, הגרעין שממנו התפתחה העיר תל אביב
- כ"ז בסיוון - ברוניסלב הוברמן, כנר יהודי (נולד ב-ה'תרמ"ג)
- י"ב באב - יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר, לוחמי האצ"ל, שהוצאו להורג
- י' באלול - רבי משה יהודה לייב פרידמן האדמו"ר מפשקאן הראשון (נולד ב-תרכ"ה)
לוח שנה
| ►► | ה'תש"ז | ◄◄ |
| 1946 - 1947 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום צום או זיכרון |
מאפייני לוח השנה
ערך מורחב – שנת הכז
- שנה מסוג הכז, ובה 354 ימים.
- שנה "פשוטה": שאיננה מעוברת ובה חודש אדר אחד.
- שנה "כסדרה": שבה חשוון בן 29 יום ואילו כסלו בן 30 יום
| שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|
