דויטשקרויץ
 | |
| מדינה |
 אוסטריה |
|---|---|
| מדינה |
 בורגנלנד |
| מחוז | אוברפולנדורף |
| ראש העיר | מנפרד קלי (FPO) |
| תאריך ייסוד | 1340 |
| שטח | 34.1 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 91 נפש לקמ"ר (2016) |
| http://www.deutschkreutz.at | |
דויטשקרויץ (בגרמנית: Deutschkreutz; בהונגרית: Sopronkeresztur, שופרונקרסטור; ביידיש: צעהלים, נהגה: צֶלֶם) היא עיירת שוק במחוז אוברפולדנדורף שבמדינת בורגנלנד באוסטריה. בעיירה התקיימה קהילה יהודית ענפה, שהייתה אחת מ"שבע הקהילות", ריכוז של קהילות יהודיות בבורגנלנד.
שם העיירה
שם העיירה בגרמנית משמעותו "צלב הגרמנים" או "צלב גרמני". יהודי העיר שהעדיפו לא להשתמש בשם זה בשל הקשרו הנוצרי, כינו את העיירה "צלם" (לפי ההגייה המזרח-אירופאית והאיות הנהוג אז "צעהלים"), כינוי לעבודה זרה ולסממנים נוצריים.
היסטוריה
התיעוד המוקדם ביותר של דויטשקרויץ הוא משנת 1340. אף על פי שרוב תושבי בורגנלנד דוברי גרמנית, עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 היה המחוז בשליטת הונגריה, כחלק ממה שכונה "מערב הונגריה הגרמנית". לאחר מלחמת העולם הראשונה הובטח החבל לאוסטריה במסגרת חוזה סן-ז'רמן וחוזה טריאנון, והועבר לידיה בשנת 1921.
הקהילה היהודית
.jpg)
החל משנות ה-20 של המאה ה-16 החלו להתיישב בדויטשקרויץ יהודים שגורשו משופרון. היהודים נהנו בעיר מחופש דת, שעוגן במאה ה-18 בכתב חסות רשמי, וניהלו את הקהילה באופן עצמאי. בית הכנסת בעיירה נבנה בשנת 1747 ושוב בשנת 1834 ונחרב על ידי הנאצים ב-1941. בעיירה היה גם מפעל קטן לייצור שיכר בבעלות משפחת שיף. הקהילה היהודית הוכתה פעמיים על ידי שריפות גדולות שפרצו ברובע היהודי של העיר, בשנים 1762 ו-1777.
בדויטשקרויץ קיים בית עלמין יהודי, אשר המצבה הקדומה ביותר שנמצאה בו היא משנת 1842. כ-400 יהודים שנספו במהלך עבודות כפייה בשלהי השואה קבורים בו. בית העלמין שופץ בשנת 1991, והוא מגודר ונעול (מפתחות ניתן לקבל בבית העירייה).
בשנת 1938 סופחה אוסטריה לגרמניה במסגרת האנשלוס. 433 יהודי העיירה גורשו ממנה, וחלקם התיישבו בווינה. בית הכנסת בעיירה נהרס עד היסוד. מאז לא מתגוררים יהודים בעיירה. על פי עדויות המקומיים, חלק ממצבות בית העלמין היהודי שימשו כחומרי בנייה על ידי תושבים מהעיירה.
רבני הקהילה
- הרב מרדכי ליפשיץ (כיהן עד שנת 1678) - כיהן לאחר מכן כרב בבמברג שבגרמניה.
- הרב חיים אשכנזי (כיהן בין השנים 1730–1748).
- הרב אהרון לייב המבורגר חלפן (1751–1782) - העמיד ישיבה בעיר[1]. נקבר בבית הקברות היהודי בדויטשקרויץ.
- הרב לוי פולאק (1783-1785 בערך) - מחבר הספר עמודי שיטים לבית הלוי[2] על הש"ס (פראג 1786). תלמיד רבי יחזקאל לנדא. בהמשך כיהן כרב בטריטש ובשטאמפי.
- רבי יואב רוזנבוים ממטרסדורף (1791-1797)[3] כיהן לפני כן כרב בזרנופצא. קיים ישיבה בעיר. לאחר מכן כיהן כרב באונסדורף ובאבאויסאנטו. בנו של רבי ירמיהו רוזנבוים.
- הרב מאיר קיצע - כיהן כדיין בעיר ומילא את מקום הרב יואב רוזנבוים לזמן קצר.
- הרב משה הלוי גלונא (1798-1834) - כיהן לפני כן כרב בליבנא ובמסטיץ. העמיד ישיבה בעיר. נפטר בתשרי תקצ"ה ונקבר בבית הקברות היהודי בדויטשקרויץ[4].
- הרב נתן פריידר - דיין בעיר שמילא את מקום ר' משה מגלונא עד שנת 1839, אז פרש בעקבות מחלוקת עם ראשי הקהילה על פיטורי שוחט.
- רבי מנחם כץ פרוסטיץ (1840-1891) תלמיד החת"ם סופר, אשר שימש כנציגה הרשמי של היהדות האורתודקסית מול השלטונות. כיהן לפני כן כרב ברגנדורף. קיים ישיבה בת כמאה תלמידים בדויטשקרויץ. נקבר בבית הקברות היהודי בדויטשקרויץ.
- הרב דוד פרידמן (1891-1906) - חתנו של הרב מנחם כ"ץ פרוסטיץ, ומילא מקום חותנו ברבנות ובראשות הישיבה. חתניו היו רבי ישכר שלמה טייכטל והרב מרדכי רוטנברג רבה של אנטוורפן . נקבר בבית הקברות היהודי בדויטשקרויץ.
- רבי אליעזר דוד גרינוולד (1907-1912) - מחבר "קרן לדוד", אחיו של רבי משה גרינוולד מחוסט. עמד בראשות ישיבה גדולה בעיר בת כ-130 תלמידים. כיהן בהמשך כרב באויבר וישובה ובסאטמאר.
- רבי יעקב יחזקיה גרינוולד (1912–1923) - בנו של הרב משה גרינוולד ואחיינו של רב העיר הקודם אליעזר יהודה גרינוולד. כיהן לפני כן כרב וראש ישיבה בליקוב. הכניס כמה מנהגים חסידיים לקהילה. לאחר מכן כיהן כרב בבאנפי-הוניאד ובפאפא. מחבר ספרי "אגודת אזוב", "ויגד יעקב" ושו"ת משפטיך ליעקב.
- רבי יוסף אלימלך כהנא (1923-1931) - כיהן לפני כן כרב בזשאדני ובוניהד. לאחר מכן שימש כרב וראש ישיבה גדולה באונגוואר. נספה באושוויץ.
- רבי לוי יצחק גרינוולד (1932-1938) - רבה האחרון של הקהילה, עד האנשלוס. אחיו של רב העיר רבי יעקב יחזקיה גרינוולד. כיהן לפני כן כרב בפאיא, בווישק ובאורשיווא. החזיק ישיבה בעיר.
ילידי המקום
- שנדור גרגיי, בלידתו גרינבאום עד 1911 (בהונגרית: Gergely Sándor; דויטשקרויץ, 2 בפברואר 1896 – בודפשט, 14 ביוני 1966) היה סופר יהודי-הונגרי סוציאל-מוקרטי ולאחר מכן קומוניסטי, עיתונאי ועורך עיתונים.
לקריאה נוספת
- משה אלכסנדר זושא קינסטליכער ושלמה יהודה שפיצר, קהלת צעהלים וחכמיה, מכון זיכרון, בני ברק, ה'תש"ס.
- שלמה שפיצר, קהילות אוסטריה, מכון ירושלים, ה'תשע"ז, עמ' 25-35.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דויטשקרויץ- "דויטשקרויץ", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ כך ע"פ נודע ביהודה מהדורה תנינא יורה דעה קנ ואבן העזר קנז
- ^ הספר עמודי שיטים לבית הלוי באתר HebrewBooks
- ^ ספריו "שו"ת אמרי נעם" (מונקאץ' 1884), "חן טוב זבד טוב" (ז'ובקבה 1806), "שערי בינה" (וינה 1795), פירוש לספר מודעא ואונס לרבי חיים שבתי (לבוב 1798) ו"אמרי יואב" (לבוב 1895) באתר HebrewBooks.
- ^ ראו: מור"ר משה הלוי ז"ל אב"ד צעהלים, בספר: מליצי אש, של רבי אברהם שטרן, עמוד 40, אות פו
34321490דויטשקרויץ