זכרון מאיר

לוחית זיכרון בכניסה לשכונת זיכרון מאיר

שער בשכונת זיכרון מאיר, רחוב מהרש"ל

זיכרון מאיר היא השכונה השנייה בבני ברק, הממוקמת כיום במרכז העיר. מייסד השכונה הוא יעקב הלפרין.

היסטוריה

המושבה בני ברק נוסדה בשנת תרפ"ד (1924), ועיקר שטחה המיושב היה בחלקה המערבי של בני ברק של היום. אוכלוסייתה הייתה דלילה ולא התרכזה בשכונה רשמית. בשנת תר"צ (1930) הוקמה השכונה הראשונה, גבעת רוקח, על הגבעה הסמוכה לאזור המיושב של המושבה. באותה שנה הגיע לארץ יעקב הלפרין, והוא רכש שלושים ושניים דונם בסמוך לתחומי המושבה, דרומית-מזרחית לאזור המיושב שלה. כעבור שנתיים, בשנת תרצ"ב (1932) הוא הרחיב את השטח, על ידי רכישת שלושים ושניים דונם נוספים. הוא חילק את השטח למאה ועשרים חלקות.

בשנת תרצ"ג (1933) הוקם השלב הראשון של השכונה שכלל שלושים בתים. בז' בחשוון תרצ"ד נפטר הרב מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין, שהלפרין נמנה עם תומכיה. בעקבות פטירתו החליט הלפרין לקרוא לשכונה החדשה על שמו - 'זיכרון מאיר'. השם 'זיכרון' ניתן על ידו מתוך רצון להנציח את זכר הרב שפירא שהיה חשוך ילדים. כרב השכונה החדשה התמנה אחיו, הרב שמואל הלפרין (תרל"ו - ד' בכסלו תשי"ט), ששימש קודם לכן כרב באמסטרדם.

כדי ליצור דרך גישה מהכביש הראשי (דרך פתח תקווה) לשכונה החדשה, מימן הלפרין שליש מעלותו של רחובה הראשי של העיר - רחוב רבי עקיבא. עם סיום השלב הראשון של בניית בתי השכונה הציב הלפרין שער בכניסה לשכונה, שהיה נסגר מדי ערב שבת עד מוצאי שבת כדי למנוע תנועת כלי רכב בשבת בשכונה. המשטרה הבריטית התנגדה לסגירת רחובות השכונה בשבת ונציגי השלטונות תבעו את הלפרין למשפט. בסופו של דבר הצליח הלפרין להותיר את השער על מקומו ולמנוע תנועת כלי רכב בשבת בתחומי השכונה. במשך שנים הייתה שכונת זיכרון מאיר השכונה היחידה בבני ברק שבה נמנעה תנועת כלי רכב בשבת על ידי סגירת השערים בכניסה לשכונה לפני כניסת השבת. בשנות ה-90 הציב בנו של מייסד השכונה, רפאל הלפרין, שערים משוחזרים בכניסה לשכונה.

בשנת תרצ"ז (1937) הכריז מושל המחוז הבריטי על החלטתו להעניק לבני ברק מעמד של מועצה מקומית. שכונת זיכרון מאיר נשארה מחוץ לתחומי המושבה, ורק בשנת תש"א (1941) סופחה השכונה לשפח השיפוט של בני ברק.

בשנות ה-40 שימשה בני ברק, ובמיוחד שכונת זיכרון מאיר, מקום מסתור לרבים מראשי המחתרות אצ"ל ולח"י. ישראל שייב (לימים אלדד) הסתתר בבית ברחוב של"ה 16 במרכז השכונה, ובסמוך לו הסתתר יעקב אליאב. את דירות המסתור עבור יעקב מרידור ויצחק שמיר באזורים אחרים בבני ברק שכר אריה וילק (זאבי), שבעצמו התגורר בלב שכונת זיכרון מאיר. בביתו של וילק-זאבי, ברחוב רש"י 8, התקיימו רוב ישיבות התיאום בין ראשי המחתרות, ובהן השתתפו מנחם בגין, חיים לנדאו, יעקב מרידור, נתן ילין מור יצחק שמיר וישראל שייב. לשם הסוואה היו מונחות על שולחן תוכניות בנייה להקמת מלון, למקרה שזר יזדמן לבית וישאל לפשר ההתכנסות. בבית זה תוכננו פעולות שונות של המחתרות, ובהן פעולת הלח"י של פיצוץ בתי הזיקוק בחיפה והתקפות האצ"ל על משרדי הבולשת הבריטית (ה–C.I.D) ביפו ובירושלים. פעמים רבות נשארו המשתתפים ללון בבית ורק למחרת היו נעלמים למקום המסתור שלהם.

חברי חוליית לח"י שביצעה את ההתקפה על שדה התעופה של חיל האוויר הבריטי בכפר סירקין יצאו למבצע מחורשה בשכונת זיכרון מאיר. הנשק והתחמושת הוחבאו בחורשה, ולאחר ששבו מן ההתקפה, שבה הושמדו שמונה מטוסי ספיטפייר, הושב הנשק למחבואו בחורשה.

בשנות הארבעים תרם מייסד השכונה יעקב הלפרין לרב יוסף שלמה כהנמן שטח גדול במרכז השכונה הממוקם על גבעה, עליו נבנתה ישיבת פוניבז'. ההסכם בין השניים נערך בביתו של החזון איש, והתנאי המרכזי שהציב הלפרין היה שעל הרב כהנמן להתחיל בבנייה תוך שנה, ושמדרגות הישיבה יפנו לכיוון שכונת "זכרון מאיר".

בשנת תש"ז הזמין הלפרין את רבי שמואל הלוי וואזנר, מתלמידי הרב שפירא מלובלין, להקים את ישיבת חכמי לובלין, לזכר הרב מאיר שפירא, על שטח שבבעלותו בתחומי שכונת זיכרון מאיר. הרב וואזנר, שכיהן אז כרב בירושלים, סר עם הלפרין לביתו של החזון איש, ולאחר שהחזון איש התוודע אל הרב הצעיר הוא העלה בפני הלפרין את ההצעה למנותו כרבה של זיכרון מאיר. לאחר פטירתו של הרב וואזנר בליל א' דפסח תשע"ה, מונה בנו רבי חיים מאיר וואזנר לראש הישיבה ולרב השכונה, ולאחר פטירתו בכ"ה בשבט תשפ"א מונה בנו הרב יוסף בנימין וואזנר על מקומו כרב השכונה וראש הישיבה..

הלפרין הקים את בית הקברות הראשון של בני ברק, שומרי שבת, שנועד לקבורתם של תושבי העיר הדתיים. בית הקברות מכונה גם "זיכרון מאיר" על שם השכונה, למרות ריחוקו ממנה.

לאחר קום המדינה הקים הלפרין במרכז השכונה את "מוסדות הלפרין", עבור בנות ממשפחות מצוקה. כמו כן הקים מבנים למוסדות תורה ב"מתחם הלפרין", ובסמוך לו ייסד את ישיבת אוהל יעקב, הנקראת על שמו. בין מוסדות התורה הנוספים בשכונה: כולל חזון איש (שנבנה על שטח שתרם הלפרין), ישיבת רשב"י, מרכז חסידות מכנובקה, מרכז חסידות שומרי אמונים, וישיבת חזון נחום (על שם בנו של הלפרין, נחום יואל הלפרין). בעבר שכן בשכונה מוסד ליתומות פליטות השואה "בית שרה שנירר", שנבנה על שטח שתרם הלפרין.

כמה מרחובות השכונה קרויים על שם אבות אבותיו של הלפרין: הלפרין, מהרש"ל, השל"ה, רש"י.

ביתו של החזון איש שכן בפאתי השכונה. בין תושבי השכונה בעבר - השופט יצחק קיסטר.