חמשת המוצבים הישראליים בדרום לבנון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חמשת המוצבים הישראליים בדרום לבנון הם חמישה מוצבים בשטח דרום לבנון בהם נשארה שליטה ישראלית עם סיום התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל והשלמת נסיגת כוחות צה"ל כחלק מהסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון שנחתם ב-27 בנובמבר 2024.

רקע

במשך כ-18 שנים, מאז מלחמת לבנון הראשונה ועד שנת 2000, שלט צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון. בשנת 2000 נסוג מהשליטה בה לגבול ישראל-לבנון. ב-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בתמרון קרקעי בדרום לבנון במסגרת מלחמת חרבות ברזל, ובמהלכה כבש חלקים ניכרים מדרום לבנון. ב-27 בנובמבר 2024 נתחם הסכם בין ישראל ללבנון לפיו צה"ל ייסוג מדרום לבנון בתום 60 יום בתמורה למספר תנאים שהציבה ישראל ללבנון. בתום 60 הימים ביקשה ישראל הארכה עד 18 בפברואר 2024. ב-17 בפברואר, יום לפני מועד הנסיגה, הודיעה ישראל כי תסיג את כוחותיה מדרום לבנון למעט חמישה מוצבים הפרוסים לאורך גבול ישראל-לבנון, בהם תשאיר ישראל כוחות צבאיים. המהלך תואם עם ארצות הברית אך לבנון הביעה לו התנגדות.[1][2]

מיקום המוצבים

המוצבים פרוסים לאורך גבולה של ישראל עם לבנון, מאזור שלומי במערב ועד אזור מטולה במזרח.[3][4]

אלו מיקומיהם של חמשת המוצבים:

  1. מוצב בתל א-לבונה ברכס הסולם מעל שלומי.
  2. מוצב כרכום בג'בל בלאט ליד המושב זרעית, בו שלט צה"ל גם ברצועת הביטחון.
  3. מוצב שקד ליד אביבים, בחלקו המרכזי של דרום לבנון. המוצב שולט על אזור מארון א-ראס, עייתא א-שעב, ובינת ג'בל. גם במוצב זה ישב צה"ל ברצועת הביטחון.
  4. רכס חממיס מעל מטולה.
  5. מוצב צבעוני, סמוך למרגליות ורכס רמים.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חמשת המוצבים הישראליים בדרום לבנון40706386Q132762894