סמיר ג'עג'ע

סמיר ג'עג'ע
	סמיר ג'עג'ע, 2015
מדינה	לבנון

סמיר ג'עג'ע (בערבית: سمير جعجع, נולד ב-25 באוקטובר 1952) הוא מנהיג המיליציה והמפלגה הלבנונית הימנית "הכוחות הלבנוניים".

ג'עג'ע נידון למספר עונשי מאסר עולם על פשעים שהורשע בביצועם במהלך מלחמת האזרחים בלבנון בשנים 1975–1990, אולם לאחר החלטת הפרלמנט הלבנוני ב-18 ביולי 2005 זכה לחנינה. הוא המנהיג היחיד מתקופת מלחמת האזרחים אשר הועמד למשפט בגין פשעים שביצע בזמן המלחמה.

מנהיגותו בזמן מלחמת האזרחים

ג'עג'ע נולד בעין רומאנה, פרבר של ביירות, ב-1952 להורים יוצאי העיר המרונית בשרי השוכנת בהריה הצפוניים של המדינה. בעת לימודי שנה ראשונה ברפואה באוניברסיטה האמריקנית בביירות, הפך לפעיל של מפלגת הפלנגות אשר הייתה לכוח הנוצרי העיקרי כאשר פרצה מלחמת האזרחים בשנת 1975. בהדרגה עלה מעמדו והוא עמד בראש מספר פעולות חמושות בשליחותו של בשיר ג'ומייל, אז מנהיג הפלנגות הנוצריות. ב-1978 הנהיג ג'עג'ע כוח של הפלנגות אשר התנקש בבנו של הנשיא סולימאן פרנג'יה. ג'עג'ע נפצע במהלך המבצע וידו שותקה חלקית כתוצאה מכך. בשנות ה-80 היה ג'עג'ע ראש "הכוחות הלבנוניים" (מיליציה שאיגדה את הנוצרים במלחמה) בחזית הצפונית, ותחת פיקודו עמדו כ-1,500 לוחמים שמוצאם מעירו שלו ומיישובים אחרים בצפון המדינה. נאמנותם אליו תרמה לחיזוק מעמדו מאוחר יותר. ג'עג'ע השתתף בקרב עז נגד הצבא הסורי במהלך המצור על זחלה בשנים 1980–1981. ב-1983 פיקד על ההגנה באזור הרי השוף במרכז לבנון, אשר הסתיימה בתבוסה עקב תקיפתן של מספר מיליציות, בעיקר זו של וליד ג'ונבלאט (מיליציית המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית הדרוזית) אשר נתמכה על ידי הצבא הסורי.

ב-1984 ביצעו ג'עג'ע ואלי חובייקה הפיכה פנימית אשר שמה קץ לכהונתו של פואד אבו נאדר כמנהיג הכוחות הלבנוניים. אבו נאדר נחשב כמקורב מדי לדודו, הנשיא אמין ג'ומאייל, אשר מדיניותו לא הייתה מקובלת על רוב מנהיגי הכוחות הלבנוניים. ב-1986 היה ג'עג'ע למנהיג הכוחות הלבנוניים לאחר שדחק את חובייקה. בעדה הנוצרית היו מי שראו בחובייקה בוגד משום שנתן ידו ליוזמת "ההסכם המשולש" של הסורים, אשר אמור היה לסיים את המלחמה ולחזק את השפעתה של דמשק בענייני לבנון. סילוקו של חובייקה טרפד את ביצוע ההסכם. ג'עג'ע הפך את הכוחות הלבנוניים לכוח מאורגן אשר קיבל סיוע בציוד מידי עיראק. ב-1989 הביע ג'עג'ע את הסכמתו להסכם טאיף, שנועד להביא לתום מלחמת האזרחים. בשליטתו היו גופים רבים השייכים למדינה, כגון נמל ביירות, שם גבה כספים עבור ארגונו בדמות מסי ייבוא וייצוא. בנוסף נגבו כספים באזורים הנוצריים על ידי שלוחיו במקום על ידי רשויות המיסים של המדינה (בדומה לכל המיליציות למעט חזבאללה במהלך המלחמה). הוא אף ניסה לפתוח שדה תעופה באזור חלאת.

תחילה עמד ג'עג'ע לצד ממשלתו של מישל עאון. כאשר פתח זה האחרון ב"מלחמת השחרור" נגד סוריה ב-14 במרץ 1989, תמך ג'עג'ע במאמציו לשחרר את לבנון מן הכוחות הזרים. עם זאת, בהמשך הוא פקפק במניעיו של עאון לנהל מלחמה שעלולה הייתה להמיט הרס על לבנון ולא הייתה מבטיחה עצמאות אמיתית נגד הצבא הסורי החזק ותומכיו בשמאל הלבנוני. כאשר החל עאון בצעדים לפירוק הכוחות הלבנוניים בשל התנגדותם למדיניותו, התנגד ג'עג'ע בכוח. הדבר הביא לעימות חמוש הרסני בין הצבא הלבנוני לכוחות הלבנוניים מ-31 בינואר ועד 13 באוקטובר 1990.

תום המלחמה ותקופת המאסר

עאון נכנע ב-13 באוקטובר 1990, כאשר הצבא הסורי הניסו מארמון הנשיאות בבעבדא. תאריך זה מציין את תום מלחמת האזרחים. לג'עג'ע הוצעו מספר פעמים תיקים בממשלה שקמה, אך הוא סירב, בשל התנגדותו למעורבות הסורית בלבנון. בשנת 1994 התפוצצה פצצה בכנסיית סיידת א-נאג'ת וכמה מתפללים נהרגו. ג'עג'ע נעצר בחשד למעורבות בפיצוץ והואשם בניסיון לערער את השלטון על ידי "ניהול מיליציה במסווה של מפלגה פוליטית", בהסתה לאלימות, ובביצוע מעשי רצח במהלך מלחמת האזרחים. הוא הואשם ברצח ראש הממשלה לשעבר ראשיד כראמה, דני שמעון ובני משפחתו, ואליאס א-זאייק. הוא הואשם גם בניסיון לרצוח את השר מישל מור. טרם מעצרו הועברו לג'עג'ע מסרים מפוליטיקאים שתמכו בו, אשר הזהירו אותו מפני המעצר הצפוי והציעו לו דרך מילוט מלבנון. ג'עג'ע סירב להימלט, נעצר, נשפט ונידון לכמה מאסרי עולם. נטען שרבים מחברי החזית הלבנונית עונו במהלך חקירתם (ואחד אף מת במהלך חקירה)^[1], והעדויות שנאספו מהם שימשו להרשעת ג'עג'ע. ארגון אמנסטי מחה על תנאי מעצרו של ג'עג'ע^[2], אשר נכלא בבידוד בתא קטן, שלוש קומות מתחת לפני הקרקע בבניין משרד ההגנה הלבנוני.

במהלך תקופת מאסרו לא איבד ג'עג'ע את התמיכה לה זכה בקרב חוגי הנוצרים בלבנון. פוליטיקאים ואנשי דת קראו לשחרורו, אך הממשלות הלבנוניות הפרו-סוריות סירבו להעניק לג'עג'ע חנינה. למשלחת מטעם האספה הלאומית שבאה לבקרו בכלאו בנובמבר 2004 אמר: "אני מעדיף להישאר בכלא עשרים שנה נוספות מאשר לסחור בעמדותיי תמורת חופש". הקריאות לשחרורו התעצמו לאחר מהפכת הארזים ונסיגת כוחות הצבא והמודיעין הסוריים מלבנון בשנת 2005. ב-18 ביולי 2005 העביר הפרלמנט חוק חנינה לג'עג'ע. כמעט כל חברי הפרלמנט תמכו בחוק, והיוצאים מן הכלל היו נציגי חזבאללה שנמנעו. הכוחות הלבנוניים ערכו חגיגות נרחבות לרגל שחרורו ב-26 ביולי.

לאחר השחרור מהכלא

לאחר צאתו מן הכלא, יצא ג'עג'ע מלבנון לבדיקות רפואיות ושב אליה ביום הולדתו, ב-25 באוקטובר 2005. כיום הוא מתגורר בכפר "מערב" השוכן בהר הלבנון בסמיכות לעיר ג'וניה.

ג'עג'ע הודה בריאיון לעיתון הלבנוני א-ספיר בשנת 2006 באחריותם הישירה של הכוחות הלבנוניים לרצח ארבעת הדיפלומטים האיראנים בזמן מלחמת האזרחים במטה הפלנגות, שהאיראנים עודם טוענים כי הם מוחזקים בידי ישראל. כמו כן בנאום היסטורי בג'וניה בשנת 2008, בפני קהל של אלפי תומכים הביע ג'עג'ע התנצלות וצער על הטעויות שביצע בתקופת מלחמת האזרחים והביע תקווה לסליחת אלוקים על מעשים אלו. צעד זה לא מנע ניסיון שנכשל להתנקש בחייו, בשנת 2012.

זמן קצר לאחר צאתו מן הכלא, חזר ג'עג'ע לעמוד בראשות מפלגת הכוחות הלבנוניים שזכתה בשל כך לפופולריות מחודשת בקרב הנוצרים בלבנון. ג'עג'ע אף הודיע בשנת 2014 על מועמדותו לנשיאות לבנון. עם זאת, בצעד מפתיע, בשנת 2014, הוא חבר ליריבו משכבר מישל עאון, והודיע על תמיכתו בו לנשיאות לבנון, מהלך שכוון נגד ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי ומועמדו לנשיאות סלימאן פרנג'יה השני. המהלך זכה להצלחה ומישל עאון נבחר לנשיאות לבנון.