מוחמד יזבכ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוחמד יזבכ
محمد يزبك
לידה 1950 (גיל: 74 בערך)
בודאי (בעלבכ)
מקום מגורים בודאי (בעלבכ)
מפלגה חזבאללהחזבאללה חזבאללה
השקפה דתית אסלאם שיעי

מוחמד יזבכערבית: محمد يزبك, בתעתיק מדויק: מחמד יזבכ; נולד ב-1950) הוא איש דת לבנוני שיעי, ראש מועצת השריעה של "חזבאללה" ואחד ממייסדי הארגון.

ביוגרפיה

יזבכ נולד בשנת 1950, למשפחה שיעית בבודאי, כפר במחוז בעלבכ שבלבנון.[1][2][3] הוא למד תאולוגיה בנג'ף שבעיראק כתלמידו של מוחמד באקר א-סדר.[4]

פעילות טרור

לאחר שסיים את לימודיו בעיראק, חזר יזבכ ללבנון ב-1980 שם היה השתתף בהקמת חווזות, מוסדות דת שיעיים.[5] לפני הקמת חזבאללה הוא היה חבר בתנועת "אמל".[6][7]

עבאס מוסאווי, סובחי אל-טופיילי ויזבכ, כולם מן הבקאע, חברו לאנשי משמרות המהפכה האיראניים שהגיעו לבקאע בשנים 19811982 והחלו בהקמת ההתארגנות שבהמשך נקראה חזבאללה.[8][9][10] ב-1987 תמך יזבכ במרד טופיילי נגד אי-השוויון בחזבאללה לטובת אלה פעילים מדרום לבנון.[11] בשנות ה-90 הפך יזבכ למנהיג בכיר בחזבאללה, באזור הבקאע.[12] הוא הוציא פתוות בנוגע לפעילות חזבאללה שאחת מהן הייתה ב-2006 בנוגע לייצור פנטילין על ידי חזבאללה.[13] באמצעות פתווה זו הותרו ייצור הסם ומכירתו, אך הפתווה גם דרשה שאיש מחברי חזבאללה לא יצרוך את הסם.[13] [14]

יזבכ הוא נציגו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, בבקאע.[15] הוא אחראי על חלוקת המענקים הכספיים שהקצה משרדו של ח'אמנאי לחזבאללה.[16] בנוסף, יזבכ הוא הנציג המיוחד של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה וחבר במועצה העליונה של חזבאללה, מועצת השורא.[17][18][19] בשנת 2009 נבחר שוב יזבכ למועצת השורא.[20] הוא מכהן גם כיושב ראש מועצת השריעה של חזבאללה, הידועה גם בשם הוועדה המשפטית העליונה.[8][9]

עמדותיו

יזבכ שיבח את הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות ב-23 באוקטובר 1983, בהם נהרגו 241 אנשי צבא ארצות הברית. לטענתו, הפיגועים פגעו בשלטונה המוחלט של ארצות הברית וכן בצרפת.[21] הוא גם הוסיף, "תנו לאמריקה ולישראל לדעת שיש לנו תאוות קדושים ושהמוטו שלנו הופך למציאות".[21] הוא נוהג להשתמש באנלוגיה בין "קרב הגמל", מלחמת האזרחים הראשונה בקרב המוסלמים, לבין השימוש של חזבאללה בנשק בניסיון להפוך את ההתקפות החמושות של חזבאללה ללגיטימיות.[22] בשנת 2012, הוא הוביל למתחים כשהחיה מחלוקת היסטורית בין סונים לשיעים כשמתח ביקורת פומבית על עאישה, בת זוגו השלישית של מוחמד.[22]

ניסיונות התנקשות וסנקציות

ב-9 בדצמבר 2005 ניצל יזבכ מהתנקשות בבעלבכ.[23][24] פיצוץ מחוץ לביתו לא גרם לנפגעים.[25][26][27]

מקורות זרים דיווחו כי מטרתו של "מבצע חד וחלק" ב-2006 במהלך מלחמת לבנון השנייה הייתה לחטוף את יזבכ.[28][29]

הממשל האמריקאי הטיל במאי 2018 סנקציות על יזבכ, לצד מנהיגי חזבאללה אחרים. ההכרזה נעשתה בשיתוף פעולה עם ערב הסעודית, הממלכה המאוחדת, בחריין, עומאן, קטר ואיחוד האמירויות הערביות.[30][31]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוחמד יזבכ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Lebanon: One Good Reason for IDF's Interest in Baalbek". LebanonWire.com. 26 באוגוסט 2006. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-7 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Hikmat Shreif (19 באוגוסט 2006). "Israel commando raid rattles Lebanon truce". Lebanon Wire. Baalbek. AFP. אורכב מ-המקור ב-27 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Mohammad Yazbek". Eye on Hezbollah. נבדק ב-3 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Nicholas Blanford (2011). Warriors of God: Inside Hezbollah's Thirty-Year Struggle Against Israel. New York: Random House. p. 47. ISBN 978-0-679-60516-4.
  5. ^ R. Erlich; Y. Kahati (ביוני 2007). "Hezbollah as a case study of the battle for hearts and minds". Intelligence and Terrorism Information Center. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Amal Saad (2019). "Challenging the sponsor-proxy model: the Iran–Hizbullah relationship". Global Discourse. 9 (4): 631. doi:10.1332/204378919X15718898344883.
  7. ^ Eva Dingel (2016). Power Struggles in the Middle East: The Islamist Politics of Hizbullah and the Muslim Brotherhood. London; New York: I.B. Tauris. p. 185. ISBN 978-1-78672-115-0.
  8. ^ 8.0 8.1 "Who's Breathing Down Hezbollah Leader's Neck?". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-02-10.
  9. ^ 9.0 9.1 Middle East Transparent, web.archive.org, ‏2013-09-21
  10. ^ תא"ל (מיל') דר' שמעון שפירא, הולדתה של תנועת"חיזבאללה", מבט מל"מ, גיליון 92, ספטמבר 2022, עמ' 15
  11. ^ "Sayyed Nasrallah re-elected for another term". The Weekly Middle East Reporter. 5 בדצמבר 2009. נבדק ב-24 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Hezbollah seeks Dollars American tourists bring". Reading Eagle. 25 בדצמבר 1994. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ 13.0 13.1 Boaz Ganor; Miri Halperin Wernli (2013). "The Infiltration of Terrorist Organizations Into the Pharmaceutical Industry: Hezbollah as a Case Study". Studies in Conflict & Terrorism. 36 (9): 704. doi:10.1080/1057610X.2013.813244.
  14. ^ Carl Anthony Wege (2016). "Anticipatory Intelligence and the Post-Syrian War Hezbollah Intelligence Apparatus". International Journal of Intelligence and CounterIntelligence. 29 (2): 257. doi:10.1080/08850607.2016.1121039.
  15. ^ John Kifner; Warren Hoge (3 באוגוסט 2006). "200 Missiles Hit Israel as Battle Rages in Lebanon". The New York Times. Beirut. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Zvi Barel (28 בפברואר 2013). "What's troubling Hezbollah leader Hassan Nasrallah?". Haaretz. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Hezbollah: Israel Unable to Attack Iran". Fars News Agency. 17 באוגוסט 2009. אורכב מ-המקור ב-13 בספטמבר 2009. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Geagea: Nasrallah Believes he has a 'Sharia representative' among Christians". Lebanon Wire. 29 בדצמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-28 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Dominique Avon; Anaïs-Trissa Khatchadourian; Jane Marie Todd (2012). Hezbollah: A History of the "Party of God". Cambridge, MA; London: Harvard University Press. p. 215. ISBN 978-0-674-06752-3.
  20. ^ Shimon Shapira (17 בדצמבר 2009). "Has Hizbullah Changed?" (PDF). Intelligence and Terrorism Information Center. נבדק ב-7 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 21.0 21.1 Michael T. Kindt (2009). "Hezbollah: a State within a State". In Michael T. Kindt; Jerrold M. Post; Barry R. Schneider (eds.). The World's Most Threatening Terrorist Networks and Criminal Gangs. New York: Palgrave Macmillan. p. 128. doi:10.1057/9780230623293. ISBN 978-1-349-38077-0.
  22. ^ 22.0 22.1 Are John Knudsen (Fall 2013). "Sheikhs and the City. Urban Paths of Contention in Sidon, Lebanon". Conflict and Society. 6 (1). doi:10.3167/arcs.2020.060103.
  23. ^ "Embattled Hezbollah backs Iraq 'doves of peace'". Ekklesia. 12 בדצמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2017. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Hezbollah militant survives bomb attack". Lebanonwire. 10 בדצמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-27 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Hezbollah militant escapes blast". BBC. 11 בדצמבר 2005. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, לבנון: בכיר חיזבאללה ניצל מפיצוץ מכוניתו, באתר ynet, 9 בדצמבר 2005
  27. ^ יואב שטרן, חיזבאללה מאשים את ישראל בניסיון התנקשות בפעיל בכיר בארגון, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2005
  28. ^ דניאל סלאמה וסער הס, מפקד 910, היועץ והמנהיג: צמרת חיזבאללה ברשימת הטרור, באתר ynet, 20 במאי 2018
  29. ^ יואב שטרן, קצין צה"ל נהרג ושניים נפצעו בפעולה ליד בעלבק; סניורה: זו הפרה של הפסקת האש, באתר TheMarker‏, 19 באוגוסט 2006
  30. ^ Treasury and the Terrorist Financing Targeting Center Partner Together to Sanction Hizballah’s Senior Leadership, U.S. Department of the Treasury, ‏2024-09-20 (באנגלית)
  31. ^ US and Gulf countries announce fresh Hezbollah sanctions, The Arab Weekly, ‏May 20, 2018


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מוחמד יזבכ39917825Q17025991