אבא אלחנני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אַבָּא אֶלְחָנָנִי
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 26 בינואר 1918
ורשה, פולין
פטירה 2 ביולי 2008 (בגיל 90)
רמת גן, ישראל
תקופת הפעילות 1941–1998 (כ־57 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות משכן נשיאי ישראל, ירושלים

אַבָּא אֶלְחָנָנִי (26 בינואר 19182 ביולי 2008) היה אדריכל ישראלי, עורך כתב עת לאדריכלות ועיצוב, מבקר והיסטוריון של האדריכלות הישראלית.

ביוגרפיה

אלחנני נולד בוורשה בירת פולין בשנת 1918, ועלה לארץ ישראל עם הוריו ושני אחיו בשנת 1933. היה בוגר הגימנסיה העברית הרצליה. את לימודי האדריכלות השלים בטכניון שבחיפה בשנת 1941. היה חבר ארגון "ההגנה", ולאחר מכן לחם כלוחם צה"ל במלחמת העצמאות. בשנת 1947 פתח משרד אדריכלים עם שותף מהנדס בניין. בשנת 1956 זכה יחד עם סעדיה מנדל, במקום השלישי, בתחרות לציוני מקומות היסטוריים[1].

אלחנני נחשב לאחד מחשובי האדריכלים בישראל בזכות תרומתו בתחום הבנייה בארץ, תרומתו בהוראה בטכניון ועריכת כתבי עת לאדריכלות, ובראשם "תוי", שאותו ערך בין השנים 1966–1992, והספר "המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20".

בנו, אהוד אלחנני, נהרג במלחמת יום הכיפורים בקרבות רמת הגולן כלוחם בסיירת גולני. המשפחה מנציחה את זכרו באמצעות "אוהל אהוד", שהוקם בבית צופי רמת גן, ובאמצעות מלגה לסטודנטים מצטיינים באקדמיה לאמנות "בצלאל". בשנת 2006 הוענק לאלחנני תואר "יקיר העיר" רמת גן, העיר בה התגורר.

נפטר ב-2 ביולי 2008, והותיר אחריו אישה, האדריכלית חנה אלחנני, ובת, עדית אלחנני. ספרייתו העשירה של אלחנני נתרמה ל"בית האדריכל", כשבמקביל לחנוכתה נערכה תערוכה המציגה מעבודותיו באצירת צבי אלחייני.

עבודות נבחרות

גלריית תמונות

ספרים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבא אלחנני בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29415266אבא אלחנני