חדר מיון
חדר מיון, או בשם המקובל בישראל בשנים האחרונות המחלקה לרפואה דחופה (ובר"ת: מלר"ד) הוא מחלקה בבית חולים המעניקה טיפול רפואי ראשוני לחולים עקב מחלה או תסמינים הדורשים טיפול מיידי. לחלק מהחולים עלולה להיות בעיה מסכנת חיים הדורשת טיפול דחוף. חדרי מיון הוקמו במהלך המאה ה-20 בשל העלייה בצורך באבחון וטיפול רפואיים במצבים קריטיים. במדינות מסוימות חדרי המיון הפכו לנותני שירות רפואי כללי לחולים מעוטי יכולת כלכלית, שאינם יכולים לקבל טיפול רפואי במקום אחר.
רוב חדרי המיון פועלים 24 שעות ביממה, אך בשעות הערב והלילה הם עובדים במתכונת כוח אדם מצומצמת.
מבנה המחלקה
בחדר המיון ממוקמים מספר אזורים המותאמים לטיפול במחלות, פציעות או מצבים מסוימים.
באזור המיון הראשוני (טריאז'), כאמור, האחות הממיינת קובעת את רמת הדחיפות על פי בדיקת סימנים חיוניים והתרשמות מהמטופל. ומפנה את המטופל להמשך בירור באגף הרלוונטי.
חדר הטראומה, הנקרא לעיתים חדר ההלם, או חדר טיפול נמרץ הוא האזור הראשי בחדר המיון. בחדר זה מטופלים חולים ופצועים שמצבם מוגדר קריטי ונשקפת סכנה לחייהם או לאיבר מגופם. החדר מצויד במכשירי ניטור, הנשמה והחייאה, ובתרופות למצבי חירום. כמו כן ניתן למצוא בו מכשיר אק"ג ולעיתים אף מכשיר רנטגן לצילומי חזה ואגן ומכשיר אולטרה סאונד.
באזור השוכבים מטופלים חולים שמצבם הרפואי יציב, אך דורש טיפול בשכיבה. אזור זה בדרך כלל עמוס מאוד בחולים עם בעיות שונות, חלקן פנימיות וחלקן דורשות התערבות כירורגית. חלק גדול מהחולים הללו יזדקקו להמשך טיפול או אשפוז. חולים אלו יכולים להיות לדוגמה בעלי שבר בירך, סובלים מבעיות יציבה, חולים עם בעיות סיעודיות המונעות מהם ללכת, חולים הסובלים מהפרעות בקצב הלב הדורשות ניטור ממושך. זמן הטיפול בחולים אלו בדרך כלל ממושך יותר בשל מורכבות מחלתם.
באזור האמבולטורי, או אזור המהלכים, מטופלים חולים עם בעיות אורתופדיות וכירורגיות קלות שאינן דורשים שכיבה קבועה במיטה. באזור זה תמצא אחות, חדר טיפולים ומכשור מתאים. החולים באזור זה מתקבלים על פי סדר הגעתם.
בבתי חולים שונים בישראל ניתן למצוא חלוקה נוספת לאזורים לפי התמחות, כגון מיון פנימי, מיון כירורגי, מיון אורתופדי, מיון אא"ג ולעיתים יחידה לכאבי חזה.
בחדרי מיון מסוימים ניתן למצוא אזור המתמחה בטיפול בילדים. אזור זה יכיל בדרך כלל משחקים ומתקנים לילדים, ולעיתים מטפל המתמחה בעבודה עם ילדים והרגעתם. בישראל ישנם מספר בתי חולים לילדים עם חדרי מיון משלהם, כגון בית החולים דנה לילדים בתל אביב ומרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל בפתח תקווה וכן בתי חולים כלליים עם חדר מיון נפרד לילדים כגון במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע, מרכז רפואי וולפסון בחולון והמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
חדר מיון נשים מופרד בדרך כלל מחדר המיון הכללי ונמצא בצמוד למחלקת יולדות. נשים המגיעות לחדר המיון בשל הריונן, יופנו לחדר מיון נשים או ישירות למחלקת יולדות, בהתאם למקובל בבית החולים.
בחדר מיון ניתן גם מענה למקרים הדורשים טיפול פסיכיאטרי, אם באזור מיוחד או באחד האזורים האחרים.
שילוט
בבתי החולים דואגים לשילוט ברור ובולט המכוון לחדר המיון. במדינות מסוימות בארצות הברית אף מתוקנות תקנות בנוגע לשילוט זה.
הגעת החולים והטיפול בהם
חולים מגיעים לחדר המיון על ידי אמבולנס או באופן פרטי. צוות האמבולנס מודיע לחדר המיון מראש על הגעתו ומתאר את מצב החולה. אם יש צורך בכך, הצוות יבצע פעולות מצילות חיים במהלך הנסיעה. אנשי יחידת הטראומה בחדר המיון מדריכים לעיתים את הצוות באמבולנס לגבי הטיפול הנדרש טרם הגעת החולה. חולים אלו יילקחו ישירות לחדר הטראומה שם יחכה להם צוות רופאים ואחיות.
עם הגעת חולה לחדר המיון, הוא עובר מיון ראשוני הכולל בדיקת סימנים חיוניים על ידי האחות הממיינת, בהם לחץ דם, דופק, חום, רמת הכאב, תיאור המחלה מפי החולה או המלווה ומכתב הפניה מהרופא אם בנמצא. סדר הקבלה והטיפול בפונים נקבעים על פי דרגת הדחיפות והחומרה של הבעיה הרפואית ולא בהכרח על פי סדר הגעתם. חולים ברמת דחיפות גבוהה יטופלו על ידי רופא בעדיפות על חולים עם סימפטומים פחות חמורים. לאחר המיון והטיפול הראשוניים, החולים מועברים לאחד האזורים בתוך המחלקה, מאושפזים באחת ממחלקות בית החולים, מועברים לחדר הניתוח, מועברים לבית חולים אחר מסיבות שונות או משוחררים לביתם.
הציוד והצוות הרפואי
הצוות הרפואי בחדר המיון כולל בדרך כלל רופאים מומחים, רופאים מתמחים ואחיות שעברו הכשרה מיוחדת ברפואה דחופה. כמו כן נמצאים בחדר המיון טכנאים רפואיים המפעילים את המכשור המגוון, עובדי כוח עזר (סניטרים), ואנשי צוות נוספים שעוזרים לתמוך בבני משפחתם של החולים.
לעיתים קרובות מגיעים לחדר המיון חולים במצב רפואי בלתי יציב הדורש טיפול מהיר. חולים מחוסרי הכרה אינם יכולים לספק לצוות הרפואי פרטים אודות ההיסטוריה הרפואית שלהם, אלרגיות ורגישויות לתרופות וסוג הדם. צוות חדר המיון מסוגל לטפל במצבים קריטיים גם בהימצא מעט מידע חיוני שכזה. הצוות נדרש, בנוסף, לתקשר עם צוותים רפואיים מחוץ לבית החולים כגון פרמדיקים וחובשים. הרופאים מתמחים בהסרת ציוד מיוחד כגון חוסם עורקים ולוח לקיבוע עצמות, פעולות הדורשות הפעלת פרוצדורות מיוחדות. בשל כך, ומסיבות נוספות, יכולים רופאים להתמחות ברפואת חירום ולהיות מועסקים בחדרי המיון.
צוות חדר המיון חולק הרבה מן המשותף עם צוות האמבולנס, צוותי כבאות, חובשים קרביים, צוותי חיפוש והצלה וצוותי טיפול באסונות. מסיבה זו מתבצעות לעיתים הדרכות משותפות, תרגילים משולבים שמטרתם לאמן את המערכת הרפואית בכללותה. לעיתים אף חולקים חדרי המיון ציוד עם צוותי האמבולנס, ודואגים מאוחר יותר להחזרתו או החלפתו באחר.
בשל טיפול במקרים רבים של התקפי לב ומצבי טראומה נוספים, ניתן למצוא בחדר המיון ציוד ייעודי כגון דפיברילטור, מכונת הנשמה, מכשיר החייאה ואמצעים לחבישה ועצירת שטפי דם. סיכויי ההישרדות עולים בצורה ניכרת ככל שמתקצר זמן ההמתנה לטיפול, לכן בשנים האחרונות ניתן למצוא חלק מהמכשירים הללו גם באמבולנסים ובמקומות ציבוריים.
ניתן למצוא כמו כן, בחדרי המיון, ציוד דיאגנוזה מקומי כגון מכשירי רנטגן, רדיולוגיה, טומוגרפיה ממוחשבת (CT), וציוד אולטרה סאונד. זאת על מנת לקצר את זמן התגובה הקריטי ולא להיות תלוי בציוד של מחלקות אחרות. כמו כן, ניתנת עדיפות במעבדות הרפואיות לבדיקות המגיעות מחדר המיון. לעיתים ניתן לבצע חלק מהבדיקות הבסיסיות בחדר המיון עצמו.
חדרי מיון בישראל
בישראל יש 26 חדרי מיון כלליים, מצוידים היטב, בבתי החולים הציבוריים, הנקראים לרוב בשם המחלקה לרפואה דחופה. מספר הפניות לחדרי המיון בארץ בשנת 2005 הסתכם ב-1.6 מיליון [1]
בדו"ח שחובר במשרד הבריאות צוין כי שליש מהפניות לחדרי מיון בישראל מיותרות[2].
ביקור בחדר מיון בישראל כרוך בתשלום על פי תעריפון משרד הבריאות. עם זאת, מכיר חוק ביטוח בריאות ממלכתי במקרים בהם יהיה פטור החולה מתשלום האגרה.
התמחות
רפואה דחופה מוכרת בישראל כתחום התמחות במספר מסלולים.[3] המסלול הישיר מכשיר את הרופא שעדיין איננו מומחה לקראת הכרה כמומחה ברפואה דחופה (מבוגרים). מסלולי התמחות-על מכשירים רופאים מומחים להכרה כמומחים ברפואה דחופה, בנוסף להתמחות הראשונה שיש בידם. במסלול דומה מוכשרים גם מומחים ברפואת ילדים כמומחים ברפואה דחופה (ילדים).
ההתמחות ברפואה דחופה מתמקדת בכישורים הנדרשים מהרופאים במחלקות לרפואה דחופה בכל תחומי הרפואה. הרופא המתמחה ברפואה דחופה מתמקד במתן המענה הראשוני לכל הבעיות הדחופות בגינן פונים מטופלים למלר"ד. לפיכך, מקצוע זה מעניק לרופא יכולת רחבה, החל מטיפול הולם בחבלות, כולל תפירת חתכים וקיבוע שברים, דרך טיפול בהרעלות והפרעות בקצב הלב, וכלה בפרכוסים ושבץ מוחי.
קישורים חיצוניים
- רן רזניק, המחלקה לרפואה (ורשלנות) דחופה, באתר ישראל היום, 29 בנובמבר 2013
אריאלה שטרנבך, הדר גיל־עד, שני שדמה, יהודה שוחט, ורד גולדמן, נינה פוקס, המערכת זקוקה לטיפול, באתר "ידיעות אחרונות", 24 בנובמבר 2018
הערות שוליים
- ^ נתוני משרד הבריאות
- ^ דן אבן, ישראלים מאמינים בחדרי מיון במקום במרפאות, nrg, 12/5/2008
- ^ התמחות ברפואה דחופה, באתר ההסתדרות הרפואית
26397066חדר מיון