ממשלת ישראל השלוש עשרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הממשלה ה-13)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ממשלת ישראל השלוש עשרה
מידע כללי
12 בינואר 196617 במרץ 1969 (3 שנים ו־9 שבועות)
ראש ממשלה לוי אשכול
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השתים עשרה
הקבינט הבא ממשלת ישראל הארבע עשרה

ממשלת ישראל השלוש עשרה, בראשותו של לוי אשכול, פעלה מ-12 בינואר 1966 עד 17 במרץ 1969, והושבעה לאחר כינונה של הכנסת השישית.

תוצאות הבחירות לכנסת השישית

רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב הערות
המערך לוי אשכול 45 443,379 36.7% קואליציה רשימה משותפת למפלגות מפא"י ואחדות העבודה-פועלי ציון
גח"ל מנחם בגין 26 256,957 21.3% הצטרפה לקואליציה בתקופת ההמתנה רשימה משותפת למפלגות חרות והמפלגה הליברלית
מפד"ל חיים משה שפירא 11 107,966 8.9% קואליציה
רפ"י דוד בן-גוריון 10 95,328 7.9% הצטרפה לקואליציה בתקופת ההמתנה
מפ"ם מאיר יערי, יעקב חזן 8 79,985 6.6% קואליציה
ליברלים עצמאיים משה קול 5 45,299 3.8% קואליציה
אגודת ישראל יצחק מאיר לוין 4 39,795 3.3% אופוזיציה
רק"ח מאיר וילנר 3 27,413 2.3% אופוזיציה
פועלי אגודת ישראל קלמן כהנא 2 23,430 1.8% קואליציה
קידמה ופיתוח 2 22,066 1.9% קואליציה
שיתוף ואחווה 2 16,034 1.3% קואליציה
העולם הזה-כוח חדש אורי אבנרי 1 14,124 1.2% אופוזיציה
מק"י שמואל מיקוניס 1 13.617 1.1% אופוזיציה

הקמת הממשלה

בבחירות לכנסת השישית שנערכו ב-2 בנובמבר 1965, זכתה רפ"י ב-10 מנדטים בלבד אל מול 45 מנדטים שלהם זכה המערך (הראשון) בראשות לוי אשכול. כשלונה של רפ"י היה חרוץ. נראה היה כי דרכו של אשכול, ואנשי דור הביניים במפא"י, היא שנצחה, וכי דוד בן-גוריון "והצעירים" הוסטו הצידה לשנים רבות, ולא תהיה להם עוד תקומה.

אשכול התקשה להרכיב ממשלה. בעיות עם השותפים מבחוץ, ובעיות במינוי השרים בתוך מפא"י העיבו על התהליך. לכאורה היה אשכול בשיא עוצמתו לאחר הבחירות. למעשה סימנו הבחירות תחילת תהליך של שחיקה בכוחו ובשליטתו בדעת הקהל.

בממשלה החדשה תמכו 75 חברי כנסת, ובנוסף למערך תמכו בה מפ"ם, המפד"ל, פועלי אגודת ישראל והליברלים העצמאים. רפ"י, על שלל כוכביה, נותרה באופוזיציה. שלושה שרים חדשים מאחדות העבודה מילאו את תפקיד "הצעיר הביטחוניסט" שבו חשקה רפ"י - יגאל אלון, ישראל גלילי ומשה כרמל. הממשלה הוצגה בפני הכנסת רק ב-12 בינואר 1966.

ציוני דרך ומדיניות

מלחמת ששת הימים

ב-15 במאי 1967 צעד בירושלים מצעד יום העצמאות. על בימת הכבוד עמדו אשכול, ועמו הרמטכ"ל יצחק רבין. עוד במהלך המצעד הגיעו אל הנוכחים ידיעות כי גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים החל להזרים לסיני כוחות צבא גדולים.

למשבר קדמו חודשים של חיכוכים עם סוריה, שהביאו לפגיעות ביישובי הצפון, ולקרב אווירי באפריל 1967 שבו הופלו שישה מטוסי מיג 21 סוריים. נראה כי החלטתו של נאצר להזרים את הכוחות הייתה צעד שנועד להניא את ישראל מהתערבות וניסיון להפיל את המשטר הסורי, צעד שעליו רמז הרמטכ"ל רבין. רבים מעריכים כי המשבר החל מבלי שתהייה כוונה אצל איש מן הצדדים להביא למלחמה כוללת, אך שורה של צעדים שלא ניתן היה לחזותם מראש, הביאו את האזור אל המלחמה.

עם כניסת הכוחות המצריים לסיני, הורה מזכ"ל האו"ם, או תאנט, על פינוי כוחות האו"ם שהיו בסיני, וזאת לאחר דרישתו של נאצר כי יפנה הכוחות באופן חלקי. פעולה זו הביאה לכך שנאצר ישלוט במצרי טיראן דבר שהביא למצור ימי על מדינת ישראל. בתוך יומיים, מ-19 במאי ואילך, גויס כוח המילואים של מדינת ישראל והועמד בכוננות. החלה תקופת המתנה, במהלכה שותק המשק הישראלי עקב שהיית כל הגברים הכשירים בשירות מילואים, וחרדה קיומית ירדה על המדינה.

הציבור הישראלי לא חש ביטחון באשכול. ככל שהתמשכה תקופת ההמתנה, ואשכול לא הורה על יציאה למלחמה, גבר החשש כי מדינות ערב יקדימו את מדינת ישראל, ויפתחו ראשונות במתקפה.

ב-1 ביוני מסר אשכול את תיק הביטחון לידיו של משה דיין. כן צורפו לממשלה החדשה שהוקמה נציגי גח"ל מנחם בגין ויוסף ספיר, כשרים בלי תיק. הייתה זו ממשלת האחדות הראשונה שהוקמה במדינת ישראל, ובאותו הזמן כונתה "ממשלת ליכוד לאומי". עם מינויו של דיין לשר הביטחון, איבד אשכול את ההנהגה, ולמעשה מסר בידיו של דיין את ההכרעה על היציאה למלחמה ועל מהלכה.

ראש הממשלה לוי אשכול והשר מנחם בגין מבקרים חיילי מילואים בסיני, יוני 1967

המלחמה, לכשפרצה, הייתה הניצחון הצבאי הגדול ביותר שלו זכתה מדינת ישראל מאז ומעולם. תוך שישה ימים הביס צה"ל את צבאות ערב, כבש את חצי האי סיני, את יהודה ושומרון, את רצועת עזה ואת רמת הגולן. ירושלים אוחדה, ונכבש הכותל המערבי.

סיום כהונת הממשלה

לאחר המלחמה שקע אשכול מבחינה אישית ומבחינה בריאותית. מחלת הסרטן הכתה בו, והוא הלך ואיבד את כושרו להמשיך בחיים הפוליטיים. בסוף שנת 1968 היה ברור כי אשכול לא יאריך ימים. עוד בימי חייו סוכם בין ראשי מפלגת העבודה כי יורשתו תהיה גולדה מאיר[דרוש מקור]. ב-3 בפברואר 1969 לקה אשכול בהתקף לב, אך לאחר שנמסר כי החלים ממנו ושב לעבודה, לקה בהתקף נוסף, וב-26 בפברואר 1969 נפטר והממשלה סיימה את כהונתה. יגאל אלון מילא את מקומו במשך 19 יום כראש ממשלה בפועל, עד אשר מאיר הקימה ממשלה ב-17 במרץ.

סיעות הקואליציה

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
המערך 45 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד העבודה, המשרד לקליטת עלייה,
משרד האוצר, משרד המסחר והתעשייה,
משרד הדואר, משרד המשטרה,
משרד ההסברה, משרד החוץ,
משרד החינוך והתרבות, משרד החקלאות,
משרד המשפטים, משרד התחבורה,
2 שרים בלי תיק
משרד הביטחון,
משרד האוצר,
משרד החינוך והתרבות,
משרד החקלאות,
משרד המסחר והתעשייה,
המשרד לקליטת עלייה
12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
גח"ל 26 2 שרים בלי תיק 5 ביוני 1967 17 במרץ 1969
מפד"ל 11 משרד הדתות, משרד הסעד,
משרד הפנים
משרד הדתות,
משרד הפנים
12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
רפ"י 10 משרד הביטחון 1 ביוני 1967 17 במרץ 1969
מפ"ם 8 משרד הבריאות, משרד השיכון 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
ל"ע 5 משרד הפיתוח, משרד התיירות משרד הפיתוח 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
פא"י 2 משרד החינוך והתרבות 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
קידמה ופיתוח 2 12 בינואר 1966
1 בינואר 1967
5 ביולי 1966
17 במרץ 1967
שיתוף ואחווה 2 12 בינואר 1966
1 בינואר 1967
5 ביולי 1966
17 במרץ 1967
  • הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
    בממשלה
  • בין 5 ביולי 1966 ל-1 בינואר 1967
    הייתה חלק מסיעת שיתוף ופיתוח
שיתוף ופיתוח 4 5 ביולי 1966 1 בינואר 1967
  • הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
    בממשלה
  • הסיעה סיימה את חברותה בממשלה
    עקב התפרקותה
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה

הממשלה מנתה עם כינונה 18 שרים, לעומת 16 שרים בממשלה השתים עשרה, בעקבות הצטרפות שני שרים של מפ"ם ושר של הליברלים העצמאיים, וירידת הנציגות של המערך (שהורכבה ממפא"י ואחדות העבודה - פועלי ציון) מ-13 ל-12, שהתבטאה בעזיבת עקיבא גוברין, גולדה מאיר ודב יוסף וכניסת ישראל גלילי ויעקב שמשון שפירא. לפני מלחמת ששת הימים עלה מספר השרים ל-21 עם יצירת "ממשלת הליכוד הלאומי" בהצטרפות משה דיין, מנחם בגין ויוסף ספיר. ביולי 1968 עלה מספר השרים ל-22, עם הצטרפות יוסף אלמוגי, שהיה ברפ"י והצטרף למערך, אל הממשלה.

בסך הכל כיהנו כשרים בממשלה 24 אנשים. 17 מהם היו שרים בממשלות קודמות (אשכול, אלון, אבן, ארן, בורג, אלמוגי, גבתי, ספיר, ורהפטיג, חיים שפירא, ששון, צדוק, כרמל, שטרית, וכן משה דיין ו-2 שרי מפ"ם: ברזילי ובנטוב אשר לא היו חברים בממשלה ה-12 אבל היו כבר שרים בעברם) ושבעה מהם כיהנו לראשונה כשרים (שרף, יוסף ספיר, יעקב שפירא, גלילי, ישעיהו-שרעבי, בגין, קול).

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות דיוקן
לוי אשכול המערך משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון 12 בינואר 1966 26 בפברואר 1969
יגאל אלון המערך משרד העבודה,
המשרד לקליטת עלייה
12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
פנחס ספיר המערך משרד האוצר, שר בלי תיק 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
זאב שרף המערך משרד המסחר והתעשייה,
משרד האוצר
22 בנובמבר 1966 17 במרץ 1969
  • התמנה לשר המסחר והתעשייה לאחר התפטרותו
    של חיים יוסף צדוק
  • כיהן גם כשר האוצר החל מ-5 באוגוסט 1968 לאחר
    התפטרותו של פנחס ספיר
משה דיין רפ"י משרד הביטחון 1 ביוני 1967 17 במרץ 1969
ישראל ברזילי לא היה חבר הכנסת משרד הבריאות 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
אליהו ששון המערך משרד הדואר,
משרד המשטרה
12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
  • כיהן כשר הדואר עד ל-2 בינואר 1967, עת החל לכהן כשר
    המשטרה בעקבות פרישתו של בכור-שלום שטרית
ישראל ישעיהו-שרעבי המערך משרד הדואר 2 בינואר 1967 17 במרץ 1969
זרח ורהפטיג מפד"ל משרד הדתות 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
ישראל גלילי המערך שר בלי תיק,
משרד ההסברה
12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
  • כיהן כשר בלי תיק עד ל-5 ביוני 1967, עת מונה
    לשר ההסברה
אבא אבן המערך משרד החוץ 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
זלמן ארן המערך משרד החינוך והתרבות 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
חיים גבתי המערך משרד החקלאות 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
חיים יוסף צדוק המערך משרד המסחר והתעשייה 12 בינואר 1966 22 בנובמבר 1966
בכור-שלום שטרית המערך משרד המשטרה 12 בינואר 1966 2 בינואר 1967
  • נפטר מספר שבועות לאחר פרישתו מהממשלה
יעקב שמשון שפירא לא היה חבר הכנסת משרד המשפטים 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
יוסף בורג מפד"ל משרד הסעד 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
יוסף אלמוגי המערך משרד העבודה 8 ביולי 1968 17 במרץ 1969
משה קול לא היה חבר הכנסת משרד הפיתוח,
משרד התיירות
12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
חיים משה שפירא מפד"ל משרד הפנים 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
מרדכי בנטוב מפ"ם משרד השיכון 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
משה כרמל המערך משרד התחבורה 12 בינואר 1966 17 במרץ 1969
מנחם בגין גח"ל שר בלי תיק 5 ביוני 1967 17 במרץ 1969
יוסף ספיר גח"ל שר בלי תיק 5 ביוני 1967 17 במרץ 1969

סגני שרים

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות דיוקן
צבי דינשטיין המערך משרד הביטחון, משרד האוצר 17 בינואר 1966 17 במרץ 1969
בנימין שחור מפד"ל משרד הדתות 1 בפברואר 1966 17 במרץ 1969
קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל משרד החינוך והתרבות 17 בינואר 1966 17 במרץ 1969
אהרן ידלין המערך משרד החינוך והתרבות 17 בינואר 1966 17 במרץ 1969
אהרן אוזן המערך משרד החקלאות 17 בינואר 1966 17 במרץ 1969
אריה לובה אליאב המערך משרד המסחר והתעשייה,
המשרד לקליטת עלייה
17 באוקטובר 1966 17 במרץ 1969
יהודה שערי הליברלים העצמאיים משרד הפיתוח 17 בינואר 1966 17 במרץ 1969
ישראל שלמה בן-מאיר מפד"ל משרד הפנים 17 בינואר 1966 17 במרץ 1969

חילופי שרים

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
חיים יוסף צדוק המערך משרד המסחר והתעשייה התפטרות 22 בנובמבר 1966 זאב שרף המערך 22 בנובמבר 1966
בכור-שלום שטרית המערך משרד המשטרה התפטרות 2 בינואר 1967 אליהו ששון המערך 2 בינואר 1967
אליהו ששון המערך משרד הדואר החל לכהן כשר המשטרה 2 בינואר 1967 ישראל ישעיהו-שרעבי המערך 2 בינואר 1967
לוי אשכול המערך משרד הביטחון מסירת תיק הביטחון לשר מקצועי 1 ביוני 1967 משה דיין המערך 1 ביוני 1967
יגאל אלון המערך משרד העבודה החל לכהן כשר לקליטת עלייה 1 ביולי 1968 יוסף אלמוגי העבודה 8 ביולי 1968
פנחס ספיר המערך משרד האוצר החל לכהן כשר בלי תיק 5 באוגוסט 1968 זאב שרף העבודה 5 באוגוסט 1968
לוי אשכול המערך משרד ראש הממשלה פטירה 26 בפברואר 1969 יגאל אלון (כראש ממשלה בפועל) המערך 26 בפברואר 1969
צבי דינשטיין המערך סגן שר במשרד הביטחון לפי החוק, סיים תפקידו עם תום כהונת לוי אשכול כשר הביטחון 5 ביוני 1967 לא מונה מחליף
אריה לובה אליאב המערך סגן שר במשרד המסחר והתעשייה התפטרות 26 ביוני 1967 לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים


הקודם:
ממשלת ישראל השתים עשרה
1964-1966
ממשלת ישראל השלוש עשרה
12 בינואר 1966 - 17 במרץ 1969
הבא:
ממשלת ישראל הארבע עשרה
מרץ 1969-דצמבר 1969

31261361ממשלת ישראל השלוש עשרה