סימביוזה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דג רמורה נדבק לצב ים. הצב אינו ניזוק מכך.
אימפלה מטופלת על ידי זרזירי בקר.
דבורה מאביקה פרח ומתכסה באבקה, אותה היא תעביר לפרחים אחרים.
קנית קטנה מאכילה פרט טפילי של קוקייה אירופית.

סימְבְּיוֹזָה (symbiosis, מיוונית: יחד + חיים) או צַוְתָּאוּת, היא סוג של יחסי גומלין בין מיני אורגניזמים שונים ובו הם חיים בצוותא, בצמידות ובשיתופיות ותלויים זה בזה. יש שכל אחד מן היצורים מפיק תועלת ממשנהו, ויש שרק יצור אחד מפיק תועלת. הצוותאות קיימת בין מינים מממלכות שונות או מאותה הממלכה: בין צמחים ובעלי חיים, בין חיידקים וצמחים, בין פטריות וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים. כל אחד משני היצורים הוא צַוְתַּאי (צוותאי; סִימְבִּיּוֹנְט, symbiont).

מקור המונח ותרגום לעברית

החוקר היינריך אנטון דה ברי טבע לראשונה את המונח סימביוזה בשנת 1879 כאשר חקר את היווצרות החזזית וקבע אותה כסימביוזה של אצות ופטריות. את המונח סימביוזה הוא הגדיר כ"חיים בצוותא של אורגניזמים שונים".הוא הודיע על כך במונוגרפיה שפרסם ב-1879: "(Die Erscheinung der Symbiose (Strasbourg, 1879".

החלופות העבריות צַוְתָּאוּת (צוותאות)[1] וצַוְתַּאי גזרה האקדמיה ללשון העברית ב-2009 מן המילה הארמית צַוְתָּא (בעברית: צוות), המצויה בסִפרות חז"ל.[2] עשרות שנים קודם לכן הציע המילונאי ראובן אלקלעי את חידושו שִׁתּוּפָנוּת (ואת שם התואר הנגזר – שִׁתּוּפָנִי).[3]

סוגי הצוותאות

כמה סוגי יחסי גומלין עשויים להתהוות בין פרטים ממינים שונים הנמצאים בצמידות גופנית (פיזית):

  • מוטואליזם (הדדיות): שני המינים מפיקים תועלת מן הצמידות.
  • קומנסליזם (סְמוּכנות): אחד המינים מפיק תועלת מן הצמידות בעוד האחר אינו ניזוק (לדוגמה: עץ וצמח מטפס במקום שופע אור ומים).
  • פרזיטיזם (טפילות): אחד המינים מפיק תועלת מן הצוותאות בעוד האחר ניזוק ממנה (לדוגמה: עץ וצמח מטפס במקום שיש בו תחרות על האור בין צמחים שונים).

מוטואליזם (הדדיות)

המוּטוּאליזם (בעברית: הדדיוּת) הוא צורה של חיי שיתוף המועילה לשני הצדדים. דוגמה להדדיות היא דג הנקאי אשר מנקה את דגי השונית מטפיליהם; דגי השונית זוכים להיפטר מטפיליהם והנקאי זוכה לארוחה דשנה. דוגמאות נוספות הן החזזית והמיקוריזה.

אנדוסימביוזה

אנדוסימביוזה היא סוג של הדדיות ובו אחד המינים חי בתוך אחר. תאוריה זו מסבירה תאוריות המנסות להבין כיצד נוצרו תאים בעלי אברונים. תאוריית האנדוסימביוזה טוענת שהכלורופלסט והמיטוכונדריון שהם אברונים בתא, נבלעו בעבר על ידי תאים גדולים והחלו לבצע אנדוסימביוזה עמם עד שפיתחו תלות במארחיהם.

קומנסליזם (סְמוּכָנוּת)

הקומנסליזם (בעברית: סְמוּכָנוּת) הוא צורה של חיי צמידות המועילה לאחד בלי להזיק לאחר. שני צדדים לסמוכנות:

  • מפיק התועלת (הסְמוּכָן, קומנסָל)
  • מארח הסמוכן (הפונדקאי), אשר אינו מפיק תועלת מן השיתוף ולא ניזוק.

הסמוכן נהנה מהפונדקאי ללא גרימת נזק. לדוגמה, אפיפיטים, צמח נפוץ בג'ונגלים, גדלים על צמחים אחרים אך אינם מזיקים להם. אורַח חייהם המיוחד מאפשר להם להגיע אל האור מבלי לגדול בקרקע, ובעזרת שורשי אוויר מיוחדים הם קולטים את המים מהאוויר הלח שסביבם. את המלחים הם קולטים מאבק ומעפר המצטבר בחריצים שבקליפות העצים.

פרזיטיזם

בפָּרָזיטיזם (בעברית: טפילוּת) שני צדדים:

  • מפיק התועלת (טפיל),
  • המארח של הטפיל (פונדקאי), אשר ניזוק מניצולו של הטפיל.

הטפיל גורם נזק לפונדקאי כאשר הוא מנצל אותו. לדוגמה, פרעושים הנטפלים לכלבים וחיות אחרות; הפרעוש ניזון מדם החיה ומוצא מחסה בפרוותה, בעוד שאל החיה מוחדרים בזמן שאיבת הדם חיידקים מזיקים. דוגמה נוספת לכך היא שרשור. השרשור היא תולעת הנטפלת למעיים של יצורים חיים (כולל בני אדם) ניזונה מהמזון המגיע למעיים, ופולטת את צרכיה לתוך גוף הפונדקאי.

קישורים חיצוניים



הערות שוליים

  1. מילים ומונחים באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. האקדמיה ללשון העברית, למד לשונך 84 (2010)
  3. ראובן אלקלעימלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994, כרך 3
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0