קרקעית הים
.jpg)
קרקעית הים (ידועה גם בשם תחתית הים) הוא ביטוי המתאר את תחתית כל האוקיינוסים. השטח בה הארץ מכוסה בימות העולם[1].
מבנה קרקעית הים
לרוב ימי העולם יש מבנה זהה, הם נוצרו על ידי תהליכים פיזיים דומים, בכללם תזוזה של הלוחות הטקטוניים ומעליהם הצטברות משקעים רבים. תחילתו של כל ים במדף יבשתי - זהו האזור הגובל בין היבשה לבין הים. כאשר ממשיכים לצלול או לרדת מטה נמצא שולי היבשת ולאחריו המישור האביסלי שמהווה את תחילת קרקעית הים עד לקרקע עצמה.
רכס מרכז-אוקייני, כמו ששמו רומז, הוא בליטה הררית שנמצאת בכל הימים בין היבשות. לרוב, ברכס זה יהיו בקע או בקעים. לאורך טקטוניקת הלוחות ניתן למצוא תהומות ושקעים עמוקים שנוצרו כתוצאה מזרימת מעטפת קרום כדור הארץ מטה.
נקודות חמות נוצרות כתוצאה מפעילות וולקנית, והן מתפרצות מפעם לפעם כאשר הלוחות הטקטונים עוברים מעליהן. באזורים בהם קיימת פעילות געשית ושקעים ימיים יימצאו נביעות הידרותמיות - הן משחררות לחץ רב ומים חמים מאוד יחד עם כימיקלים נוספים לתוך סביבה קרה מאוד.
מימי האוקיינוס מחולקים לשכבות או לאזורים, כאשר לכל אזור יש תנאי מליחות שונים, לחץ, טמפרטורה וחיים ימיים התואמים לו.
מעל למישור האביסלי נמצא אזור התהומות (מכונה גם "האזור האביסלי") ששיאו בעומק של 6,000 מטרים מתחת לגובה פני הים. האזור ההאדלי, שכולל גם שקעים ותהומות ימיים, נמצא מתחת לאזור התהומות ועוד נע מעומק של 6,000 מטרים עד 11,000 מטרים מתחת לגובה פני הים. כמו כן, קיים גם מושג הנקרא מתחת לגובה קרקעית הים, המתאר עומק שמתחיל ב-11,000 מטרים תחת לגובה פני הים[2].
מאפייני קרקעית הים
לכל אזור של קרקעית הים יש תכונות משלו: הרכב הקרקע, טופוגרפיה, מליחות המים מעליו, חיים ימים והכיוון המגנטי של הסלעים שלו.
לרוב, קרקעית הים היא שטוחה ומעליה קיימים משקעים שונים שמכסים את הלוחות הטקטוניים. ישנם סוגי משקעים שונים שמגיעים לקרקעית:
- סחף אדמה שמגיע בעיקר משחיקת נהרות.
- אפר געשי תת-מימי שמקורו בעיקר מנביעות הידרותרמיות.
- פעילות המיקרואורגניזמים בסביבה.
- זרמי הימים ששוחקים את קרקעית הים עצמה.
- חיים ימיים שונים ופעילותם: אלמוגים, דגים, אצות, סרטנים, צמחים ימיים ועוד.
באזורים בהם קיימת כמות קטנה של משקעים, דוגמת קרקעית הים מתחת לאוקיינוס האטלנטי, ניתן להבחין ביתר קלות בתנועת הלוחות הטקטוניים.
ישנם שפע של חיים ימיים בים העמוק, בעיקר ליד פתחים געשיים תת-מימיים. סביב מעשנות שחורות ומעשנות לבנות, פתחים הפולטים גזים וחומרים רעילים לרוב בעלי החוליות, נמצאו קהילות גדולת של יצורים ימיים. הם מקבלים את האנרגיה שלהם מהחומרים הכימיים (הנפלטים לסביבה הקרה מהם בלפחות 150 מעלות) וכן מכימוסינתזה שנעשית על ידי בקטריות[3].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
32777478קרקעית הים