כלביים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןכלביים
משמאל למעלה ע"פ כיוון השעון: זאב זהוב אפריקאי, דהול, שועל הסרטנים, זאב היער, שועל ראקון, שועל אפור מצוי, שועל אוזנן, שועל קורסאקי, זאב הרעמה, זאב טלוא.
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: כלביים
שם מדעי
Canidae
קויוט אוכל נבלה
שועל מצוי
זאב הרעמה
זאב טלוא
כלב בית מגזע כלב רועים שלטי
פנק

כַּלְבִּיִּים[1] (שם מדעי: Canidae) היא משפחה בסדרת הטורפים.

תפוצת המשפחה על פני מרבית שטחי היבשות בעולם, למעט מדגסקר, טאיוון, הפיליפינים, בורנאו, גינאה החדשה, אוסטרליה, ניו זילנד, אנטארקטיקה ומרבית איי האוקיינוסים. לאוסטרליה ולגינאה החדשה הגיעו מינים מסוג כלב בהתערבות האדם.

בארץ ישראל מצויים המינים תן זהוב (Canis aureus), זאב זהוב אפריקאי (Canis anthus), זאב מצוי (Canis lupus), שועל מצוי (Vulpes vulpes), שועל צוקים (Vulpes cana), שועל חולות (Vulpes rueppelli) וכלב כנעני. הפנק (Vulpes zerda) נצפה בארץ בעבר, אך כנראה נעלם מנוף הארץ.

מבנה גוף

הגדלים משתנים בתוך המשפחה. אורך גופם וראשם 35 ס"מ - 1.6 מטר, אורך הזנב 12 - 56 ס"מ ומשקלם בין 1 ל-80 ק"ג. הפנק הוא הקטן ביותר בעוד שזאב מצוי הוא הגדול ביותר. בעבר היו מינים יותר גדולים כשהגדול ביותר היה האפיסיון. הזכרים על פי רוב גדולים מהנקבות.

רוב סוגי הפרווה אחידים בצבעם (שומרים על ספקטרום משתנה) אולם מספר מינים בעלי פרווה מקושטת בפסים ובכתמים.

למשפחה גוף שרירי וארוך, חזה עמוק וצר, גפיים דקות וארוכות, זנב רחב ושעיר, אוזניים זקופות. ארבע אצבעות ברגליים האחוריות וחמש בקדמיות. תצורת השיניים היא: i 3/3, c 1/1, pm 4/4, m 2/3× 2 = 42

אזורי מחיה

המשפחה חיה באזורים רבים. ממדבריות עד לשדות שלג. למחסה הם משתמשים במחילות, מאורות וגומחות בקרקע ובהרים. מספר סוגים חיים ביום, בלילה וחלק בכל שעות היממה. הם פעילים כל השנה.

התנהגות

הכלביים הולכים על פי רוב על אצבעותיהם בלבד, חלקם על רוב כף הרגל. במהירות מרבית הם עוברים לדהירה. הם אינם מיטיבים לטפס על עצים, מלבד השועל האפור ושועל הראקון המטפסים בזריזות כשל חתול.

חוש הראייה מפותח, חושי השמיעה והריח מפותחים ביותר אף הם. הטרף ניצוד במרדף בשדה פתוח או על ידי מארב. המזון משתנה בכל מין ובהתאם לעונה ולאזור המחיה, תלות במזון מהצומח קיימת אצל מינים רבים.

מספר סוגים, בעיקר הגדולים, נעים בלהקות של עד 30 פרטים, בחיפוש אחר טרף בעל מסה גדולה מהם. מרבית הסוגים הקטנים צדים לבדם או בזוגות, בעיקר מכרסמים וציפורים. מרבית הכלביים חיים בטריטוריה קבועה, שהמאורה במרכזה.

רבייה וגידול צאצאים

נקבות ממליטות פעם בשנה, 13-2 ולדות להמלטה. תקופת ההריון הממוצעת היא 63 יום. הגורים נולדים חסרי ישע ועיוורים אך מכוסים בשיער דליל. על פי רוב מטפלת הנקבה בגורים, בעוד שהזכר ושאר חברי הלהקה עוזרים במרבית המקרים. תוחלת חיים לפחות 10 שנים ברוב הסוגים.



מיון הכלביים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלביים בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24614880כלביים