ערך מומלץ

תנין הים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןתנין הים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
קבוצה: בעלי חוליות
קבוצה: ארכוזאוריה
סדרה: תנינאים
משפחה: תניניים
סוג: תנין
מין: תנין הים
שם מדעי
Crocodylus porosus
‏שניידר, 1801
תחום תפוצה
ראשו של תנין הים
תנין הים במבט חזיתי

תַּנִּין הַיָּם[1] (שם מדעי: Crocodylus porosus, באנגלית: Saltwater Crocodile) הוא מין של תנין מסדרת התנינאים. תנין הים הוא אחד הזוחלים הגדולים ביותר שחיים כיום: אורכו המרבי מגיע ללמעלה מ-6 מטרים ואף ל-7 מטרים ומשקלו המרבי ללמעלה מטון, וייתכן שאף לכ-2 טון אצל פרטים גדולים במיוחד. אורכם הממוצע של זכרים הוא כ-5 מטר ומשקלם הממוצע כ-600 ק"ג. תנין הים הוא טורף על בתחומי מחייתו. הוא ידוע באופיו התוקפני והאלים, ואף נוהג לתקוף בני אדם - דבר ההופך אותו למין התנינאי המסוכן ביותר כיום[2] לצד תנין היאור. כפי ששמו מרמז, תנין הים מסוגל לחיות במקווי מים מלוחים, כולל בים הפתוח. עם זאת, הוא בעיקר נפוץ בשפכי נהרות, בדלתאות, בביצות מנגרובים, בלגונות, במפרצי מים מליחים ובחופי גאות ושפל. תפוצתו היא הרחבה ביותר מבין מיני התנינאים: הוא מצוי בדרום-מזרח אסיה, בצפון אוסטרליה, בחופיה המזרחיים של הודו ובאזורי המים שמסביב, ובעבר אף הגיע לחופיה המזרחיים של אפריקה. מספר גני חיות וגנים זואולוגיים מחזיקים תניני ים בשבי.

שם ואטימולוגיה

שמו המדעי של תנין הים, Crocodylus porosus, נגזר מיוונית עתיקה ומלטינית. שם הסוג "תנין" Crocodylus נגזר מצירוף המילים κροκόδιλος שפירושו "תולעת חלוקי-אבן" (κροκό = חלוק אבן, διλος = תולעת) ומתייחס לקשקשי השריון על גופו הארוך והגלילי דמוי התולעת. שם המין porosus הוא הטיה לטינית של המילה היוונית porosis ופירושו "מלא בפיסות עור קשה ומשופשף" המתייחס למשטח הגבשושי והמחוספס שעל חוטם תניני ים בוגרים וגדולים.[3]

באנגלית נקרא תנין הים בשם Saltwater Crocodile שפירושו "תנין של מים מלוחים" ובשם החיבה "Saltie" (בעיקר באוסטרליה).

בעברית נקרא תנין הים גם בשם "תנין הינדו-פסיפי" על שם אזור תפוצתו, ממזרח הודו ועד האוקיינוס הפסיפי.

לתנין הים מספר רב של שמות גם בתרבויות העתיקות המקומיות, כגון "פוקפוק" בקרב האבוריג'ינים של צפון אוסטרליה.

מראה ואנטומיה

תנין הים הוא תנין גדול במיוחד ובעל כל המאפיינים של התנינאים: גולגולת ארוכה עם לסתות ארוכות וחזקות, גוף גדול שמכוסה בקשקשי שריון (הנקראים אוסטאודרמים) וזנב ארוך וחזק המשמש אותו לשחייה במים ולזינוק על טרפו.

גולגולת של תנין הים מהמוזיאון הזואולוגי של המכון הזואולוגי של האקדמיה הרוסית למדעים, רוסיה

ראשו של תנין הים גדול מאוד. זואולוגים הצליחו לאשר במדידה גולגולות שאורכן 75 ס"מ והיו גם דיווחים על עצמות לסת תחתונה באורך 98.3 ס"מ. גולגולות הנקבות קצרות יותר וגולגולות שאורכן מעל 50 ס"מ נדירות ביותר.[4][5] משקל הראש בלבד יכול להגיע עד ל-200 ק"ג.[6] השיניים גדולות וחדות, והן מותאמות לתפיסת הטרף ולא ללעיסה. הגדולות שבהן מגיעות לאורך של 9 ס"מ.[7]

חרטומו של תנין הים רחב ביחס לרוב התנינים, אך ארוך יותר מזה של תנין הביצות. אורך החרטום כפול בממוצע מרוחב הבסיס.[8] לצווארו פחות קשקשי שריון ביחס לתנינאים אחרים והוא חסר את הקשקשים הגדולים העורפיים (post-occipital scutes) שנמצאים בשאר מיני התנינים.[9] בנוסף, שני רכסים (נמוכים) נמתחים מעיניו ועד למרכז החרטום.[9][10] קשקשיו בעלי צורה אליפטית והם קטנים יחסית למיני תנינאים אחרים.[11]

גופו של תנין הים רחב מאד ביחס לרוב התניניים, דבר שגרם בהתחלה (כאשר נתקלו בהם המהגרים האירופאים לראשונה, בסביבות המאה ה-19) לזואולוגים לסבור בטעות שמדובר באליגטור, דבר שגרם להשתרשות השם השגוי בתרבות המקומית. מחקר מדעי מאוחר יותר הבהיר שמדובר במין של תנין ולא באליגטור.[3]

צבעו של תנין הים משתנה עם גילו. תנין צעיר הוא בעל צבע צהוב חיוור עם פסים שחורים ונקודות כהות על גופם וזנבם. כעבור מספר שנים, אחרי התבגרותם, הצבע משתנה לירוק-זית כהה עם מספר אזורים אפורים בהירים יותר. גם בקרב הבוגרים יש מספר ואריאציות של צבע הגוף וגווניו (בהיר או כהה). צבע הגחון בהיר יותר ונע בין צהוב ללבן. זנבם בדרך כלל אפור עם פסים כהים.[12]

לתנין הים יש בלוטות המפרישות מלחים ובכך מסייעות לו לשמור על מאזן הידרואוסמוטי תקין גם במקווי מים מלוחים. תכונה זאת, בין השאר, הופכת אותו למתאים ביותר מבין התנינאים לחיים במקווי מים מלוחים ובים.

גודל

גודלו של תנין הים: נקבה ממוצעת - 3.5 מ', הנקבה הגדולה ביותר שנמדדה - 4.2 מ', זכר ממוצע - 5 מ', הזכר הגדול ביותר שנמדד - 6.1 מ', הזכר הכי גדול (הערכה) - 7 מ'.

אחד המאפיינים הבולטים של תנין הים הוא גודלו הרב: הוא הזוחל והתנינאי הגדול ביותר שחי כיום (בעבר חיו תנינאים גדולים יותר דוגמת דיינוסוכוס ופורוסזאורוס). משקלם של הזכרים נע בין 600 ל-1,000 ק"ג ואורכם בדרך כלל נע בין 4.3 ל-5.5 מטרים, אם כי בוגרים עשויים להגיע לאורך 6 מטר ויותר ולמשקל של 1,000 ק"ג ויותר.[13] זכרים בוגרים גדולים במיוחד עשויים להגיע אף לאורך של כ-7 מטרים ולמשקל של כ-2 טונות. תנין הים הוא מין התנין הנפוץ ביותר שפרטיו ארוכים יותר מ-5.2 מטר באופן סדרתי.

גודלו המרבי של תנין הים נתון במחלוקת. גרגורי מ. אריקסון העריך שאורכו המרבי של זכר בוגר הוא 6.7 מטר.[14][15] הפרט המתועד הארוך ביותר היה באורך 6.1 מטר אם כי מכיוון שחלק מזנבו אבד, אורכו הוערך בכ-6.3 מטר ומשקלו בכ-1,200 ק"ג. ישנם דיווחים וטענות רבים על פרטים באורך 7 מטר ואף מעבר, אך לא נמצא כל תיעוד המאשש טענות אלו. ספר השיאים של גינס הסכים לקבל את הטענה כי תנין זכר בוגר באורך 7 מטר ומשקל של 2 טון[6] חי בפארק שבמדינת אודישה, הודו, אך לאור הקושי הרב בתפיסת פרט בוגר חי ומדידתו, דיוק ממדיו טרם אושש.[16] בעקבות שימור אזורי המחיה של התנין וירידה בצייד שלו, ייתכן מאד כי קיימים בוגרים באורך 7 מטר ויותר. פרט שנורה בשנת 1957 בקווינסלנד דווח כבעל אורך של 8.5 מטר, אך גם לדיווח זה אין אישוש. למרות זאת, נבנה דגם בגודל מלא של תנין זה והוא משמש כיום כאטרקציה תיירותית.

אורכו של תנין ים שאך בקע הוא 25–30 ס"מ ומשקלו כ-70 גרם.[17] בשנתו השנייה הוא מגיע לאורך של 100 ס"מ ומשקל של 2.5 ק"ג.[18] לבגרות הוא מגיע בסביבות גיל 16 שנים ואורך של 3.3 מטר. הנקבה מגיעה לבגרות בסביבות גילאי 12–14 ואורך 2.1 מטר. משקלו של תנין הים תלוי באורך, וגדל באופן ניכר כאשר התנין גדל ונהיה ארוך יותר (זו הסיבה מדוע פרט באורך 6 מטר יכול לשקול פי 2 מפרט באורך 5 מטר). בגלל היתרון שבגודל, תנינים גדולים נוטים לגדול יותר ולשקול יותר, זאת עקב שליטה על טריטוריה עדיפה שבה יש שפע מזון.

דו הצורתיות הזוויגית בולטת: אורכן הממוצע של הנקבות הוא 2.1–3.5 מטר, כאשר הנקבה הארוכה ביותר שתועדה הגיעה לאורך של 4.2 מטר. משקלן הממוצע של הנקבות מגיע ל-450 ק"ג בלבד.

לתנינאים עוצמת הנשיכה החזקה ביותר בטבע כיום, כאשר רק העמלץ הלבן מתחרה בהם. מבין כל התנינאים עוצמת הנשיכה של תנין הים היא החזקה ביותר עם כוח של 16,460 ניוטון עבור פרט באורך 5 מטרים והערכה של כ-34,000 ניוטון עבור פרטים באורך של 6 מטר.[19]

התנהגות ואורח חיים

תנין הים הוא בעל חיים אלים ותוקפני במיוחד, גם כלפי תניני ים אחרים וכלפי האדם. התוקפנות שלו בין השאר נובעת מאופיו הטריטוריאלי.

ברוב שעות היום תנין הים חסר פעילות, לא מרבה בפעולות מיותרות ומעדיף להשקיע את זמנו בניצול אור השמש לחימום דמו. הוא מסוגל לשחות במהירויות של 28-24 קמ"ש למרחקים קצרים, אך לרוב ישייט במהירות של 5-3 קמ"ש.

תנין הים הוא טורף סתגלני, הידוע ביכולתו לתפוס חיות בגודל של זכר תאו המים בתוך המים ועל פני האדמה. תזונת הצעירים מוגבלת לפרוקי רגליים ובעיקר סרטנים, לזוחלים, ליונקים קטנים ולדגים. התזונה של הבוגרים, לעומת זאת, רחבה מאוד, והיא כוללת חיות קטנות כמו דגים, סרטנים עופות ויונקים (לרבות עטלפים שנתלים על צמחייה קרוב לפני המים), ועשויה לכלול אף כרישים, בני אדם, דינגו, תאו המים, אייל סמבר, קופים וחזירים. תנין הים מסוגל לשרוד ללא מזון חודשים רבים.

החיים בים

תנין ים שוחה בחוף הים של מקונקון בפיליפינים
תנין ים שוחה בים ועליו שבב מעקב מבוסס GPS.

המאפיין ההתנהגותי המרכזי שמבדיל בין תנין הים לתנינאים אחרים הוא נטייתם לפעול גם במים מלוחים. אף על פי שלמספר מיני תנינים גם יש בלוטות המפרישות מלחים כדי לאפשר להם להתקיים במים מלוחים (לאליגטוריים אין בלוטות כאלה) הם ממעטים לשחות בים ויוצאים אליו רק במקרים קיצוניים. בנוסף לתנין הים, רק התנין האמריקאי נוהג לפקוד את הים בקביעות. תנין הים נוהג לשחר לטרף בים בקביעות, לחצות בין איים דרך שחייה בים ואף לקצר דרכים על ידי שחייה בים במקום בצעדה ארוכה ביבשה. תנין הים מנצל זרמים תת-ימיים כדי לנדוד בים מרחקים ארוכים ביתר יעילות.[20] מחקר שנערך על 20 תנינים שלהם הוצמד שבב מעקב המשדר ללוויין נמצא ש-8 מתוכם יצאו לים הפתוח ואף לאוקיינוס ובו שחו כ-590 ק"מ ב-25 ימים. תנין נוסף, זכר באורך 4.84 מטר, שחה 411 ק"מ ב-20 ימים. במשך שהותם בים התנינים לא תמיד שוחים באופן פעיל ולפעמים מנצלים זרמים כדי לצוף למחוז חפצם תוך חיסכון באנרגיה. לעיתים הם יפסיקו את מסעם וינוחו במפרץ או בחוף אי, בעיקר כאשר הזרמים לרעתם.[20]

התנהגות חברתית

בעוד שרוב התנינים הם חיות חברתיות החולקות טריטוריה, מקומות שיזוף ואזורי הזנה, תניני הים הם בעלי חיים יחידאים וטריטוריאליים יותר ופחות סבלניים לפולשים לשטחם. בעוד הזכרים יגלו סבלנות מסוימת לנקבות בשטחם, הם לא יסבלו זכרים אחרים בטריטוריה שלהם ויגרשו אותם או על ידי הפחדה או באלימות פיזית.

תניני הים מזדווגים בעונה הגשומה ומטילים ביצים בקן המורכב מערימת בוץ המכוסה בצמחים, שמטרתה לעזור בחימום הקן. הנקבה שומרת על הקן, הביצים והאבקועים מפני טורפים.

פעילות וחילוף חומרים

תניני הים הם "בעלי דם קר" ותלויים בחום חיצוני כדי לשמור על טמפרטורת גוף גבוהה מספיק. מכיוון שקצב חילוף החומרים אצלם איטי הם יכולים לשרוד חודשים ללא מזון. ברוב שעות היום תנין הים חסר פעילות, לא מרבה בפעולות מיותרות ומעדיף להשקיע את זמנו בניצול אור השמש לחימום דמו או בשכשוך במים. הם מעדיפים לצוד בלילה, אך צדים גם ביום כשיש צורך. מחקר על התנהגות עונתית של תנין הים באוסטרליה מעלה שהם יותר פעילים בקיץ ובתקופה זו אף שוהים יותר בתוך המים, ואילו בחורף הם פחות פעילים ומשתזפים יותר זמן בשמש.[21]

עם זאת, תנין הים הוא מבין מיני התנינאים הפעילים ביותר, המרבה לבלות יחסית בשחייה פעילה או בציד. הוא בעל חיים פחות יבשתי משאר מיני התנינים, ומבלה את רוב זמנו במים ורק במקצת ביבשה, בדרך כלל כדי להתחמם בשמש. הוא יכול לבלות שבועות שלמים בים בחיפוש אחר יבשה. הוכחה לכך ניתן למצוא בתניני ים שעל עורם נצמדו בלוטי ים - יצורים ימיים מקבוצת זיפרגליים.[22]

למרות היותו בעל דם קר ובעל אורח חיים עצל, תנין הים הוא צייד זריז ומהיר. הוא מסוגל לתנועות מהירות ופתאומיות, כגון זינוק על טרף (פעולה שנעשית בשילוב הרגליים והזנב השרירי), אך מתמיד בהן רק לפרקי זמן קצרים. התנין מסוגל לשחות במהירויות של 28-24 קמ"ש בקטעי אורך קצרים, אך בדרך כלל הוא משייט לו במהירות של 5-3 קמ"ש.

מוחם של התנינאים קטן יחסית מזה של יונקים ומהווה רק 0.05% ממשקל הגוף בתנין הים. למרות זאת, יש להם יכולת למידה לא רעה והם מסוגלים ללמוד לבצע משימות מורכבות, לעקוב אחרי נתיבי הנדידה של טרפם ושינויים בחלוף העונות, וכנראה לקיים תקשורת מורכבת יותר ממה שחשבו המדענים.[23][24]

ציד ותזונה

תנין ים בשבי אוכל דג
תנין ים קורע לגזרים גופה של חזיר לפני שהוא אוכל אותה

כמו רוב התנינאים, תניני הים הם טורפים סתגלניים ואופורטוניסטים שאוכלים כל דבר חי שהם יכולים. הטרף שלהם מגוון ביותר ומבוסס על זמינות. הם מסוגלים לשרוד פרקי זמן ממושכים עם מזון מועט או ללא מזון בכלל. בשל גודלם הרב, תניני הים יכולים לצוד טרף מגוון ואף חיות גדולות שתנינאים אחרים, קטנים יותר, לא יצליחו להרוג.[25]

תנינאים שאך בקעו מהביצה (אבקועים) יכולים לאכול רק בעלי חיים קטנים כגון פרוקי-רגליים, חסרי חוליות ימיים (כגון סרטנים וחלזונות), צפרדעים ודגים קטנים. כאשר הם גדלים במקצת הם טורפים גם דגים גדולים יותר, דו-חיים, סרטנים, רכיכות (גם סילוניות בנוסף לחלזונות), עופות קטנים, זוחלים קטנים כגון לטאות ואף יונקים קטנים. ככל שתנין הים גדל כך מגוון בעלי החיים אותם הוא מסוגל לצוד, להרוג ולאכול גדל. הוא מרבה לאכול סרטנים גדולים (כגון סרטנים מהסוג Scylla), בעיקר בביצות מנגרובים. תנין הים מרבה לטרוף גם עופות מים הנקרים הרבה בשטחי מחייתו ויכול לטרוף אף עופות גדולים כאמו.[26] לעיתים הוא אף מזנק וטורף עופות מים ועטלפים בעת שהם מעופפים קרוב לפני המים[3] וכן ציפורים משכשכות המחפשות מזון בחופים ובגדות.[18] תניני ים צעירים ותת-בוגרים טורפים גם יונקים לא גדולים הכוללים פרסתנים קטנים כגון איילון בלבק ואייל חזירוני. לעיתים הם תוקפים גם יונקים גדולים יותר כגון מקוק סרטנים, גיבונים, דרבנים, וולבי, נמיות, עטלפים גדולים, ארנבות, גיריות, לוטרות ואיילוניים. גם תניני ים בוגרים וגדולים אוכלים את היונקים הלא גדולים הללו כאשר מזדמן להם.

מגוון המזון של תנין ים בוגר גדול משמעותית וכולל גם בעלי חיים גדולים. בין היונקים שטורף תנין הים הבוגר נכללים איילים, איילי סמבר, מונטיאקים, אייל נקוד, חזיר בר, טפירים, קופים, קנגורו, דינגו, דהול, תן, אורנג אוטן, אנטילופות ונילגאי. הגדולים שבהם טורפים אף פריים גדולים מאד כמו בנטנג, תאו מים וגאור. תניני הים אוכלים גם זוחלים כגון צבים, צבי ים, נחשי פיתון, לטאות כוח ואף תנינים אחרים, קטנים יותר, בעיקר תניני ג'ונסטון הנפוצים בצפון אוסטרליה.[3] מאחר שתנין הים מבלה חלק ניכר מזמנו גם בים הוא טורף גם בעלי חיים ימיים כגון דגים, דגי גרם, צבי ים, נחשי ים, עופות ים, תחש המשכן, בטאים וכרישים.[3][27][28] כאשר תנין הים קרוב למשכנות האדם הוא לא בוחל גם בחיות משק וחיות מחמד כטרף, לרבות בקר, כבשים, עזים, חזירים, סוסים, תרנגולות, כלבים וחתולים.

בתחומי מחייתו של תנין הים ישנם גם טורפי על אחרים כגון דוב מלאי וטיגריס, אך גם הם לא חסינים מפני תנין הים ופרט בוגר של תנין הים יכול להרגם ולטרפם. בעלי חיים גדולים כגון תאו מים וגאור ששוקלים מעל ל-1,000 ק"ג הם כנראה בעלי החיים הגדולים ביותר שתנין ים יכול להרוג ולאכול. במקרה אחד תועד תנין ים שגרר, הטביע וטרף סוס סאפוק חזק וכבד במיוחד,[6] ובמקרה אחר מ-2011 תועד תנין ים שטרף טיגריס בנגלי.[29]

כמו כל התנינאים, נשקו העיקרי של תנין הים הוא מלתעות חזקות החמושות בעשרות שיניים חדות. שיני תנין הים הן דמויות יתד ומעוצבות לתפיסת הטרף והחזקתו (שלא יברח או יחליק) ולא לחיתוך ולעיסת בשר. טרף קטן נבלע בשלמותו ואילו טרף גדול נגרר למים ומוטבע על ידי התנין.[30] אחרי שהוטבע מבתר התנין את גופת הטרף וקורע אותה לגזרים באמצעות נשיכה ותנועות מהירות עם הראש. מהלך אופייני לביתור גופה על ידי תנין הוא "גלגול המוות": התנין אוחז בגופה בפיו ואז מתגלגל בפראות כדי לתלוש חתיכות בשר.[31] תנין הים בדרך כלל צד מהמארב. הוא מתחבא מתחת למים, לעיתים רק שעיניו ונחיריו בולטים, ומחכה לטרף. כאשר בעל חיים מגיע קרוב לשפת המים, תנין הים מזנק ולופת את הטרף בחוזקה עם לסתותיו החזקות, אם זה לא מספיק להרוג את הטרף הוא גורר אותו אל תוך המים ומטביע אותו למוות.

עוצמת נשיכה

גרף המתאר את המתאם בין מסת הגוף לעוצמת הנשיכה בתנין הים

לתנין הים יש את הנשיכה החזקה ביותר בעולם החי כיום. תנין ים בוגר יכול למחוץ גולגולת של פר בוגר בין לסתותיו. חוקרים מדדו עוצמת נשיכה של כ-16,000 ניוטון בפרט של תנין ים שאורכו 5.2 מטר. עוצמה זו שקולה לכוח שמפעיל 1.63 טון.[32] בכך שבר תנין הים את השיא הקודם של עוצמת נשיכה - 9,450 ניוטון - שבו החזיק אליגטור אמריקאי באורך 3.9 מטר.[33][34] בהתבסס על מתאם בין מסת הגוף (משקל) לעוצמת הנשיכה במספר מיני תנינאים, עוצמת הנשיכה של תנין ים באורך 6.7 מטר הוערכה בין 22,520 ל-34,410 ניוטון.[14] המחקר, בהובלת גרגורי מ. אריקסון, העריך גם את עוצמת הנשיכה של תנינאים פרה-היסטוריים שנכחדו. הדבר אפשרי שכן האנטומיה של התנינאים השתנתה אך במעט והמידע שיש בידי המדע על התנינאים של היום מאפשר להעריך את עוצמת הנשיכה של תנינאי העבר. אריקסון העריך שעוצמת הנשיכה של דיינוסוכוס באורך 11-12 מטר הייתה 103,000 ניוטון (כ-10.5 טון), כוח הגדול פי שניים מזה של הדינוזאור הטורף הענק טירנוזאורוס רקס.[14] עוצמות נשיכה אדירות אלו מושגות הודות לאנטומיה של התנינאים ובפרט לשרירים החזקים והקשיחים המצויים בבסיס הלסת. השרירים בנויים לסגירת הלסתות בעוצמה אדירה, אך מנגד השרירים שאחראים לפתיחת הלסתות חלשים מאד ומאפשרים לחוקרים התופסים אותם למנוע מהתנין לפתוח אותם באמצעות חבלים, רצועות בד עבה או מספר שכבות של נייר דבק חזק ועבה.

רבייה

תניני ים צעירים

תניני הים מזדווגים בעונה הגשומה, כאשר מפלסי המים בשיאם. באוסטרליה, הזכר מחזר אחרי הנקבה בחודשים ספטמבר ואוקטובר, והנקבה מטילה ביצים בנובמבר ומרץ. הנקבה בוחרת את אתר הקינון, ושני ההורים מגנים על האתר, שבדרך כלל נמצא בגדות נהר או מקווה מים מתוקים אחר. הקן עצמו בנוי מתלולית בוץ ומרופד בצמחייה על מנת לחממו ולהדגיר את הביצים. קוטרו כ-175 ס"מ וגובהה 53 ס"מ. הנקבה מטילה בדרך כלל כ-60-40 ביצים, אך תועדו תטולות ובהן עד כ-90 ביצים. מידות הביצה הן 8 על 15 ס"מ ומשקלה 113 גרם בממוצע. ביצים אלו קטנות בממוצע, שכן נקבת תנין הים גדולה פי 5 מנקבת תנין ג'ונסטון, אך ביציה גדולות רק בכ-40-20% מביצי נקבת תנין ג'ונסטון.[18] הנקבה שומרת על הקן במשך 98-80 יום. למרות זאת, ביצים רבות מושמדות כתוצאה מהצפה או טרף (כלומר: הן נאכלות בידי בעלי חיים אחרים). כמו כל התנינאים, מין האבקוע נקבע לפי טמפרטורת הביצה כאשר בטמפרטורות נמוכות יהיו יותר נקבות ובטמפרטורות גבוהות יהיו יותר זכרים.

כמו בכל מיני התנינאים, האם מפגינה רמה גבוהה של דאגה לצאצאיה יחסית לזוחלים. היא חופרת את הקן בתגובה לצלילים שמשמעים האבקועים ועוזרת להם לבקוע. אחרי שבקעו היא נושאת אותם בפיה אל מקווה המים הקרוב (כמו תנין היאור והאליגטור האמריקאי). האם נשארת בסביבת צאצאיה מספר חודשים. למרות טיפולה בצאצאים, רבים מתים כתוצאה מטריפה כולל מקניבליזם בידי תניני ים אחרים. בממוצע רק אחוז אחד מהאבקועים מגיע לבגרות.[3] התנינים הקטנים מתפזרים אחרי 8 חודשים ובגיל 2.5 שנים מפתחים התנהגות טריטוריאלית. הנקבות יגיעו לבגרות רק בגיל 12 שנים והזכרים בגיל 16.

תניני ים ששרדו והגיעו לבגרות חיים פרק זמן ארוך מאוד. תוחלת החיים המרבית של תנין הים עולה על 70 ותנינים זקנים במיוחד יכולים לחיות גם כ-100 שנה וקצת יותר.[35] בעוד שלתניני ים בוגרים אין אויבים טבעיים (למעט האדם), תנינים צעירים נמצאים בסיכון ויכולים להיטרף על ידי לטאות כוח, דגים טורפים ועופות מים טורפים גדולים, נמרים (אם כי זה נדיר שנמר יטרוף תנין ים) וכן על ידי תנינים אחרים.

בית גידול ואזורי מחיה

תנין ים משתזף על גדת נהר באוסטרליה
תנין ים גדול בגן-חיות

תנין הים הוא התנין המותאם ביותר למחיה בתנאי מים מלוחים, ונראה שבכך דחק מיני תנינים אחרים מלחיות בסביבה זו. עמידתו הגבוהה של מין זה למליחות, ויכולת מפותחת לשחייה ארוכת טווח, מאפשרים לו להימצא רחוק מגופים יבשתיים. על פי רוב הוא נמצא במים רדודים של הים, בשפכי נהרות אל הים וסביב הנהרות. לעיתים הוא שוהה גם בנהרות של מים מתוקים, בנפתולי נהרות ובביצות.

את זמן העונה הגשומה הטרופית מבלים תניני הים בביצות, מקווי מים מתוקים ונהרות, ובזמן העונה היבשה נודדים במורד הזרם אל שפכי הנהרות ואף משחרים לתוך הים הפתוח. תנועה בין אזורי מחיה מתרחשת בעונה הגשומה, כאשר הצעירים הגדלים בנהרות המתוקים נאלצים לעזוב אזורים אלו התפוסים בידי זכרים בוגרים שאלו להם אתרי הרבייה, ונאלצים לתור צמוד לחוף אחר מערכת נהרות מרוחקת יותר. זכרים מחוסרי טריטוריה פגיעים ביותר בתקופה זו. התנהגות זו מסבירה את התפוצה הרחבה של תנין הים, שכן המאבק על טריטוריה מאלץ זכרים צעירים להרהיב עוז ולהרחיק לנדוד כדי למצוא טריטוריות חדשות שלא תפוסות על ידי זכרים גדולים וחזקים.

תפוצה

תחום תפוצתו משתרע מדרום-מזרח אסיה עד לצפון אוסטרליה. במדינות הבאות: אוסטרליה (בקו החוף הצפוני של המדינה), איי שלמה, אינדונזיה, בנגלדש, ברוניי, הודו, הפיליפינים, וייטנאם, ונואטו, מיאנמר, מלזיה, סין (בים סין הדרומי), סרי לנקה, פלאו, פפואה גינאה החדשה וקמבודיה. נכחד מסינגפור, סיישל וכנראה אף מתאילנד.

הודו

בהודו נפוץ תנין הים בעיקר בקו החוף המזרחי ונדיר מאד בפנים תת-היבשת ההודית. התנינאים הנפוצים בהודו הם תנין הביצות (Mugger) הקטן יותר והגאביאל שאוכל בעיקר דגים ולא מסוכן לבני אדם. בשמורת הטבע בהיטארקניקה (Bhitarkanika) שבמדינת אודישה בהודו ישנו ריכוז של תניני ים, הכולל מספר זכרים באורך של למעלה מ-6 מטר וכנראה גם פרט שאורכו מעל 7 מטר.

דרום-מזרח אסיה והאיים

תנין הים היה נפוץ בעבר בכל דרום-מזרח אסיה, אך בחלקים רבים נכחד. כבר עשורים רבים לא נצפה תנין ים בהודו-סין והוא נכחד בתאילנד, לאוס, וייטנאם וכנראה קמבודיה. מצבו קריטי ברוב מיאנמר, אך יש גרעין אוכלוסייה יציבה בדלתה של האיראוואדי.[36] אף שבעבר היה תנין הים נפוץ מאד בדלתת מקונג (ממנה נעלם בשנות ה-80 של המאה ה-20) ובמערכות נהרות אחרות, עתיד המין בהודו-סין נראה קודר. עם זאת תנין הים לא נמצא בסכנת הכחדה שכן יש אוכלוסיות גדולות מאד שלו בצפון אוסטרליה וגינאה החדשה.

בעבר היה תנין הים נפוץ בסין אך הוא נכחד ממנה לפני זמן רב. ישנם אזכורים מתקופות שושלת האן ושושלת סונג לתנינים גדולים שטרפו בני אדם ובקר בנהר הפנינה ליד הונג קונג ומקאו, בנהר האן, נהר מין בצפון וחלקים מאזור החוף של גואנגשי ומהאי האינאן. נוכחות תנינים בפוג'יין הייתה גבול התפוצה הצפוני ביותר של תנין הים.[37]

באינדונזיה ומלזיה אוכלוסיית תנין הים היא ספורדית עם מספר אזורים שבהם יש אוכלוסיות גדולות (כגון בורנאו וסומטרה) ואזורים עם אוכלוסיות קטנות הנמצאות בסיכון. למרות קרבתו לריכוזי האוכלוסייה של צפון אוסטרליה אין כיום תניני ים באי באלי. תנין הים נכחד גם מהאיים לומבוק, קומודו וג'אווה (למעט מהפארק הלאומי אוג'ונג קולון). תנין הים נמצא במספר אזורים מוגבלים בדרום האוקיינוס השקט עם אוכלוסייה בינונית באיי שלמה, אוכלוסייה בסכנת הכחדה בוונואטו ואוכלוסייה קטנה בפלאו. גבול תפוצתם המערבי הוא איי סיישל הקרובים לאפריקה. בעבר התנינים שם נחשבו לאוכלוסייה של תנין היאור אך התברר שהם למעשה ממין תנין הים.[3]

תנין ים שוכב על החוף בדרווין (הטריטוריה הצפונית), אוסטרליה.

בגלל נטייתם של תניני הים לנדוד למרחקים גדולים בים, נצפו תניני ים בודדים גם מחוץ לתחום תפוצתם. תצפיות על תניני ים דווחו בקלדוניה החדשה, איוו ג'ימה, פיג'י ואפילו בים יפן הקר יחסית. כמו כן, בסוף 2008 ותחילת 2009 נצפו תניני ים במערכת הנהרות של האי פרייזר, מאות קילומטרים ובמים קרים יותר מתפוצתם בקווינסלנד. ככל הנראה מדובר בנדידה עונתית של תנינים מצפון קווינסלנד. אף על פי שהדבר הפתיע את תושבי האי, לא מדובר בתופעה חדשה.

אוסטרליה

תנין ים בגן חיות בקווינסלנד, אוסטרליה.

תנין הים נפוץ גם בצפון אוסטרליה והם משגשגים בעיקר בטריטוריה הצפונית, מערב אוסטרליה וקווינסלנד. ריכוז גדול של תניני ים נמצא במערכת הנהרות (כולל בנהרות אדלייד, מרי ודאלי) ליד העיר דרווין (הטריטוריה הצפונית), ובאוקיינוס בצפונה של העיר. תניני הים נמצאים לא רק בנהרות עצמם, אלא גם בגדות שלצידם ובבילבונגים הסמוכים אליהם (בילבונג הוא אגמון מים עומדים הנמצא סמוך לנהר). ההערכה היא שנכון ל-2014 יש באוסטרליה בין 100,000 ל-200,000 תניני ים בוגרים. זכרים באורך של למעלה מ-5 מטר אינם נדירים. לצידם חיים תניני ג'ונסטון הקטנים מהם והמוגבלים למים מתוקים.[38] חרטומם של תניני ג'ונסטון צר יותר ולכן בהתחלה (כאשר נתקלו בהם המהגרים האירופאים לראשונה, בסביבות המאה ה-19) נחשבו תניני הים, שלהם חרטום רחב יותר, כאליגטורים.[39]

תנין הים והאדם

סיכונים ושימור

האויב הכי מסוכן של תנין הים הוא האדם, הצד אותו לשם מזון (בשר וביצים) ובמאבק על שטחי מחיה, אך בעיקר לשם עורו. עורו האיכותי והיקר של תנין הים, כמו שאר התנינאים, משמש ליצירת פריטי לבוש ואביזרים כגון ארנקים, תיקי יד ומגפיים. בשל כך, ציד לא מבוקר במהלך המאה ה-20 גרם להידלדלות ניכרת של אוכלוסיית תניני הים. המצב היה חמור עד כדי כך שעד 1971 אוכלוסיית תניני הים פחתה ב-95%. דבר זה גרם למדינות רבות באזור להכריז על התנין כערך טבע מוגן ולאסור על הציד שלו. במקביל, נפתחו חוות תנינאים רבות המגדלות תנינים לצרכים מסחריים ובפרט עבור תעשיית העורות. כיום, תנין הים מוגן בכל אוסטרליה.[40] עם זאת, בארצות אחרות הציד הבלתי-חוקי ממשיך, בעיקר במדינות שבהן אכיפת החוק לא יעילה. למרות זאת, ההגנה על תנין הים הצליחה והאוכלוסייה התאוששה במהירות. בשל כך תנין הים נחשב לחיה שאינה נמצאת בסיכון (דרגת LC במצב השימור של ה-IUCN).

כיום תנין הים רשום באמנת וושינגטון (חיות מוגנות) כדלהלן:

אובדן אזורי מחיה הוא בעיה מרכזית עבור תנין הים. למשל, בצפון אוסטרליה הקינים של תנין הים פגיעים לרמיסה על ידי תאו המים, אך תוכנית למיגור תאו המים הקטינה סיכון זה באופן ניכר. הסיכון העיקרי של אובדן שטחי מחיה הוא ניצולם על ידי האדם לצורכי חקלאות או תעשייה. בנוסף לאובדן בית גידול, הפיכת מקווה מים מתוקים שורץ תנינים לצורכי האדם יכולה להגביר את העימותים הקטלניים בין בני האדם לתנינים.[3]

תקיפות של בני אדם

שלט המזהיר מפני שחייה במים שורצי-תנינים בפארק הלאומי קקדו.

תנין הים הוא בעל חיים מסוכן ותוקף גם בני אדם, וישנה היסטוריה ארוכה של תקיפות בני אדם בידי תניני ים. תנין הים רואה בבני אדם שנכנסים לטריטוריה שלו טרף פוטנציאלי, ואם האדם יתקרב מספיק התנין יתקוף אותו. בשל כוחו, גודלו ומהירותו של תנין הים, אם האדם נמצא בטווח מגע עם התנין סיכוייו לשרוד נמוכים. בעוד בארצות הברית ישנה סובלנות מסוימת בין אליגטורים ובני אדם בחלוקת בית הגידול, מצב זה לא אפשרי כשמדובר בתנין הים. הדרך היחידה להתמודד עם תנין הים היא לשמור מרחק ולא להיכנס לטריטוריה שלו.[8]

יש מעט נתונים ומידע על תקיפות בידי תנינים מחוץ לאוסטרליה, שבה נהרגים מדי שנה אדם או שניים בידי תנינים.[41] ניתן לייחס מספר נמוך זה למדיניות של ממשלת אוסטרליה למנוע מפגשים בין אדם לתנין וריבוי שלטי האזהרה מפני תנינים במקומות שורצי תנינים. עם זאת, האבוריג'ינים של ארץ ארנהם בדרך כלל לא מדווחים כאשר הם מותקפים בידי תנינים. דיווחים על תקיפות בידי תנינים היו גם בבורנאו,[42] סומטרה,[43] מזרח הודו ואיי אנדמן[44][45] ובורמה.[46]

כאמור, החוקרים סבורים שרוב התקיפות על ידי תניני ים מחוץ לאוסטרליה לא מדווחות, כאשר מחקר מעריך שמתרחשות 20-30 תקיפות מדי שנה. חלק מהתקיפות הן כנראה לסלק את האדם הפולש מהטריטוריה ולא כדי לטרוף אותו, כאשר תניני ים מגיל שנתיים תוקפים כל דבר שנכנס לטריטוריה שלהם, כולל סירות. אחוז השרידה בתקיפות כאלה הוא יחסית גבוה שכן לרוב האדם מסוגל לברוח מהתנין במקרה כזה והתנין יניח לו. רוב התקיפות הלא-קטלניות נעשות על ידי תנינים שאורכם קטן מ-3 מטר. תקיפות קטלניות נעשות על פי רוב על ידי תנינים גדולים, באורך של 4.3 מטר ומעלה, ושמטרתן היא לטרוף ולא רק לגרש את האדם מנחלתם. עם זאת, כמות התקיפות והתקיפות הקטלניות שמבוצעות על ידי תניני יאור באפריקה גדולה בהרבה. הסיבה העיקרית לכך שהיא שרבים מתושבי אפריקה תלויים במקווי המים שבהם שורצים התנינים לצורך קיומם היומיומי, תופעה ששכיחה הרבה פחות באסיה ועוד הרבה פחות מכך באוסטרליה.[47]

אף על פי שתנין היאור הורג יותר בני אדם מתנין הים כל שנה, תנין הים הרוויח בצדק את המוניטין שלו כבעל חיים קטלני ומסוכן לאדם. הטבח הגדול ביותר שבעלי חיים ביצעו בבני אדם היה, על-פי ספר גינס שיאי עולם משנת 2006, ב-19 בפברואר 1945. חטיבה יפנית שהייתה מוצבת באי ראמרי בבורמה (כיום מיאנמר) הותקפה על ידי חיל הים הבריטי ונאלצה לסגת. הדרך היחידה לסגת הייתה חציית 16 ק"מ של ביצות מנגרובים ששרצו באלפי תניני ים. התנינים התקיפו אותם, ובבוקר למחרת, מהחטיבה שמנתה כ-1,000 חיילים נשארו רק 20 בחיים.

בתרבות

לפי ה-Wondjina, המיתולוגיה של האבוריג'ינים, תנין הים גורש ממקווי מים מתוקים בגלל היותו מלא ברוחות רעות וגדילתו לממדים גדולים מדי, בניגוד לתנין ג'ונסטון הקטן יותר שזוכה ליחס של סגידה והערכה.[48] כתוצאה מכך, אמנות האבוריג'ינים ממעטת להציג את תנין הים. עם זאת, ישנם ציורי סלע ופסלים בקקדו וארץ ארנהם המתארים תנין ים. כיום, תנין הים מתואר ומוצג לעיתים קרובות באמנות האבוריג'ינית המודרנית. תנין הים נחשב לחיה קדושה בטימור. לפי האגדה, האי נוצר על ידי תנין ענק.

תנין הים מופיע על מספר בולי דואר של מדינות וארצות האזור.

תנין הים מככב גם בסרטי קולנוע וטלוויזיה העוסקים באוסטרליה. הידועים שבהם הם סרטי קרוקודיל דנדי וסדרת הטבע The Crocodile Hunter. יש גם מספר פרקי שעשועים הבנויים סביב התמה (נושא) של תנין הים. אחד מהם[49] מציע לצלול בגליל זכוכית משוריינת אל תוך אקווריום ענק בו מוחזק תנין ים באורך של למעלה מ-5 מטר ולצפות בהאכלתו מתוך המים.[50]

תניני ים מפורסמים

פוחלצו של סוויטהארט, תנין ים גדול שתקף סירות רבות באוסטרליה
לולונג, תנין הים הגדול ביותר שנתפס חי

ישנם מספר תניני ים שהפכו למפורסמים, לרוב בגלל גודלם. הגודל המרבי של תנין ים שתועד הוא נושא למחלוקת רבה. הסיבות העיקריות למחלוקת הן הקושי למדוד אורך מקצה לקצה של תנין ים חי, מידע חסר והגזמות של ציידים. הרשימה להלן סוקרת מספר תניני ים שנודעו בשל גודלם ואת המחלוקות על מדידת הגודל שלהם.

גלריה

כללי
  • תנין הים שוכב בשמש, ניתן לראות בבירור את כל גופו
    תנין הים שוכב בשמש, ניתן לראות בבירור את כל גופו
  • תנין הים קופץ מן המים בפארק הלאומי קקדו
    תנין הים קופץ מן המים בפארק הלאומי קקדו
  • האכלת תנין ים בגן חיות
    האכלת תנין ים בגן חיות
  • תקריב על ראשו של תנין הים
    תקריב על ראשו של תנין הים
  • תנין הים שוחה בנהר אדלייד
    תנין הים שוחה בנהר אדלייד
  • תנין ים שוחה במים עכורים
    תנין ים שוחה במים עכורים
  • תנין ים משתזף בשפך נהר
    תנין ים משתזף בשפך נהר
  • תנין ים גדול
    תנין ים גדול
תיעוד של תנין הים טורף דג
  • תנין הים מתנפל על דג,
    תנין הים מתנפל על דג,
  • התנין אוחז בשיניו בדג החלקלק,
    התנין אוחז בשיניו בדג החלקלק,
  • התנין הופך את הדג באוויר ובולע אותו,
    התנין הופך את הדג באוויר ובולע אותו,
  • בתיאבון! תנין הים שבע.
    בתיאבון! תנין הים שבע.

לקריאה נוספת

  • Grahame Webb and Charlie Manolis, Australian Crocodiles - A Natural History, New Holland Reed, 1989

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תנין הים

הערות שוליים

  1. ^ מילון בעלי חיים נכר (תשל"ב), 1972. האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Saltwater Crocodile facts. "In Australia, one or two fatal attacks are reported on average per year"
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 Crocodylus porosus (SCHNEIDER, 1801, באתר Crocodilians
  4. ^ "On the Maximum Total Length of the Salt-Water Crocodile (Crocodylus porosus)", Journal of Herpetology 8(4), 1974, pp. 381–384
  5. ^ Darren Naish,‏ The world’s largest modern crocodilian skull, באתר ScienceBlogs,‏ 30 באוקטובר 2008
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 6.7 6.8 Gerald Wood, The Guinness Book of Animal Facts and Feats, 1983, p. 256
  7. ^ Australian crocodile Elvis sinks teeth into lawnmower, באתר CNN, ‏28 בדצמבר 2011
  8. ^ 8.0 8.1 Guggisberg, C.A.W., s, Crocodiles: Their Natural History, Folklore, and Conservation, Newton Abbot: David & Charles, 1972, p. 195
  9. ^ 9.0 9.1 דייוויד קירשנר, What are the differences between a salt water crocodile and a Nile crocodile?, באתר Quora
  10. ^ ניתן לראות את הרכסים שעל ראשו בתמונה זו.
  11. ^ Kondo, H., Grolier's Amazing World of Reptiles, New York, NY: Grolier Interprises Inc., 1970
  12. ^ Lanworn, R., The Book of Reptiles, New York, NY: The Hamlyn Publishing Group Ltd, 1972
  13. ^ Reptiles - Saltwater Crocodile, באתר Australia Zoo
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Erickson, GM; Gignac PM, Steppan SJ, Lappin AK, Vliet KA, et al, "Insights into the Ecology and Evolutionary Success of Crocodilians Revealed through Bite-Force and Tooth-Pressure Experimentation", PLoS ONE 7(3), March 2012
  15. ^ מצוטט גם ב-King of Crocodylians מאת דיוויד ר. שווימר, 2002
  16. ^ 16.0 16.1 Braja Kishore Mishra, ‏World's Largest Reptile Found in India, באתר OhmyNews‏, 14 ביוני 2006
  17. ^ Information About Crocodiles
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 Insights Into Crocodile lifestyles , באתר New Holland Publishers(הקישור אינו פעיל, 8 במרץ 2017)
  19. ^ בריאן הנדוורק, נשיכת התנין היא החזקה ביותר שנמדדה, באתר נשיונל ג'אוגרפיק, 23 באפריל 2012
  20. ^ 20.0 20.1 Katia Moskvitch, ‏Crocodiles 'surf' long distance on ocean currents, באתר BBC, ‏7 ביוני 2010,
    Secret Revealed: How Crocodiles Cross Oceans, אתר Live Science,‏ יוני 2010.
  21. ^ G. C. Grigg, F. Seebacher, L. A. Beard, and D. Morris, Thermal relations of large crocodiles, Crocodylus porosus, free-ranging in a naturalistic situation, Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences 265(1407), 1998, pp. 1793–1799
  22. ^ Lepas anatifera Linnaeus, 1758, באתר Walla Walla University(הקישור אינו פעיל, 8 במרץ 2017)
  23. ^ Big Gecko, באתר Crocodilians
  24. ^ Crocodile Talk, באתר Florida Museum of Natural History
  25. ^ Charles A. Ross (ed.), Crocodiles and Alligators, Checkmark Books, 1989
  26. ^ Emu, באתר A-Z Animals
  27. ^ Crocodile vs. shark photos
  28. ^ תנין ים באורך 5.5 מטר באוסטרליה טורף כריש בנהר אדלייד, "חורים ברשת", אוגוסט 2014.
  29. ^ Dean Nelson,‏ Fifteen-foot Bengali crocodile claims king of jungle title from tiger, באתר דיילי טלגרף, 11 באוגוסט 2011
  30. ^ Brian Handwerk, ‏Crocodiles Have Strongest Bite Ever Measured, Hands-on Tests Show, באתר נשיונל ג'יאוגרפיק, 15 במרץ 2012
  31. ^ Saltwater Crocodiles, Crocodylus porosus, באתר MarineBio
  32. ^ 10 קילוניוטון שקולים ל-1 טון-כוח.
  33. ^ Gregory M. Erickson, A. Kristopher Lappin and Kent A. Vliet, "The ontogeny of bite-force performance in American alligator (Alligator mississippiensis)", Journal of Zoology, 260(3), 2003, pp. 317-327
  34. ^ Australian saltwater crocodiles are world’s most powerful biters, באתר ScienceDaily, ‏16 במרץ 2012
  35. ^ Estuarine Crocodile - Crocodylus porosus, United Nations Environment Programme - World Conservation Monitoring Centre [אוחסן מהמקור ב-29 בפברואר 2008](הקישור אינו פעיל, 8 במרץ 2017)
  36. ^ Jungle justice: Croc kills alleged illegal Logger, באתר NBC, ‏20 באפריל 2008
  37. ^ Current Distribution of Crocodylus porosus, באתר Crocodilians
  38. ^ לכן באנגלית נקראים תניני ג'ונסטון Freshwater Crocodiles.
  39. ^ West Alligator River, באתר ממשלת הטריטוריה הצפונית
  40. ^ Crocodylus porosus — Salt-water Crocodile, Estuarine Crocodile, באתר Department of the Environment (Australia)
  41. ^ Caldicott, David G.E.; et al, "Crocodile Attack in Australia: An Analysis of Its Incidence and Review of the Pathology and Management of Crocodilian Attacks in General", Wilderness & Environmental Medicine 16(3), September 2005, pp. 143–159
  42. ^ The Associated Press,‏Rise in Borneo crocodile attacks may be linked to Malaysia's logging, palm oil, expert says, באתר International Herald Tribune, ‏25 באפריל 2007 [אוחסן מהמקור ב-11 באוגוסט 2007]
  43. ^ Woman saves daughter from crocodile, באתר דיילי טלגרף, 14 במרץ 2008
  44. ^ Two injured in crocodile attack in Orissa, באתר Kalinga Times, ‏7 ביוני 2008 [אוחסן מהמקור ב-7 ביוני 2008]
  45. ^ Mike Celizic, ‏Croc kills woman 4 years after her sister’s death, באתר TODAY, ‏5 באוקטובר 2010
  46. ^ The Associated Press, ‏Crocodile kills man accused of illegal logging in Myanmar wildlife sanctuary, באתר International Herald Tribune, ‏20 באפריל 2008 [אוחסן מהמקור ב-17 במאי 2008]
  47. ^ Crocodile Specialist Group – Crocodilian Attacks [אוחסן מהמקור ב-3 במאי 2009]
  48. ^ The Aborigines - Early Inhabitants of the 'Top-End', באתר Australian Stamp(הקישור אינו פעיל, 8 במרץ 2017)
  49. ^ Crocosaurus Cove בדרווין, אוסטרליה.
  50. ^ מעוניינים למות, סליחה, לשחות עם תנין ענק?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 במרץ 2017‏.
  51. ^ Monster croc? Welcome to my nightmare, באתר News.com.au, ‏28 בנובמבר 2010
  52. ^ Robert Reid, ‏Death of a monster, באתר The Australian, ‏28 בנובמבר 2008
  53. ^ QLD - NORMANTON - Home of largest Crocodile ever shot!, באתר Give An Aussie A Go
  54. ^ Saltwater Crocodile Crocodylus porosus, באתר נשיונל ג'יאוגרפיק
  55. ^ 55.0 55.1 Guinness: India Park Home to World's Largest Crocodile; 23 Feet, באתר UnderwaterTimes,‏ 14 ביוני 2006
  56. ^ Crocodilian Biology Database - FAQ, באתר Crocodilians
  57. ^ “Lolong” holds world record as largest croc in the world, באתר (Biodiversity Management Bureau (Philippines, ‏17 בנובמבר 2011
  58. ^ Philippine town claims world's largest crocodile title, באתר דיילי טלגרף, 9 בנובמבר 2011
  59. ^ Philippine giant croc captured after three-week hunt, באתר הBBC, ‏7 בספטמבר 2011
  60. ^ Pictures: Biggest Crocodile Ever Caught?, באתר נשיונל ג'יאוגרפיק, 6 בספטמבר 2011
  61. ^ Erik Ortiz, ‏Tears for a croc: Lolong, the world's largest crocodile in captivity, dies in the Philippines, באתר ניו יורק דיילי ניוז, 10 בפברואר 2013
  62. ^ Utan King of the Crocs באתר גן החיות Alligator Adventure


תנינאים
תניניים
תנין תנין אמריקני • תנין אורינוקו • תנין ג'ונסטון • תנין פיליפיני • תנין מורלט • תנין היאור • תנין מערב אפריקני • תנין גינאה החדשה • תנין האלי • תנין הביצות • תנין הים • תנין קובני • תנין סיאמי • תנין בורנאו

תנין גמדי תנין גמדי מצוי • תנין מצוי קונגולזי
תנין צר-חרטום תנין צר-חרטום מערב-אפריקני • תנין צר-חרטום מרכז-אפריקני
גוויאליים
גוויאל הודי (סוג ומין יחיד) גוויאל הודי
גוויאל חקיין (סוג ומין יחיד) גוויאל חקיין
אליגטוריים
אליגטורים
אליגטור              אליגטור אמריקני • אליגטור סיני
קיימנים
קיימן שחור (סוג ומין יחיד) קיימן שחור
קיימן קיימן ז'קרה • קיימן ממושקף • קיימן רחב-חרטום
קיימן גמדי קיימן גמדי של שניידר • קיימן גמדי של קיוויה


ערך מומלץ
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תנין_הים&oldid=1535468"