ארתור שיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.

הציור "דיו ודם" בכרזת פרסומת לתערוכה של ארתור שיק במוזיאון השואה ביוסטון
Stamp of Israel - Festivals 5711 - 5mil.jpg
Stamp of Israel - Festivals 5711 - 15mil.jpg
בולי "מועדים לשמחה" ה'תשי"א בעיצובו של שיק

ארתור שִׁיק (לעיתים ארטור; Arthur Szyk;‏ 16 ביוני 189413 בספטמבר 1951) היה אמן יהודי אמריקאי, שהתפרסם בסגנונו המאופיין באיורים צבעוניים.

ביוגרפיה

שיק נולד בקיץ 1894 בעיר לודז' שבפולין הרוסית. למד אמנות בפריז, בקרקוב ותקופה קצרה בארץ ישראל.

במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הרוסי. במסגרת שירותו הצבאי הגיע עד מרכז רוסיה, ושם הייתה לו הזדמנות להתרשם מן האדריכלות המזרחית, מן הדגמים הקישוטיים ומן הצבעוניות שהיו אופייניים למקום. הוא הושפע גם מעיטור ספרים מימי הביניים ומכתבי יד פרסיים.

בשנת 1919 הוציא שיק את ספרו הראשון המאויר, שהיה סאטירה על המצב הפוליטי בגרמניה. בשנת 1921 עבר לפריז, שם הוציא את מגילת אסתר מאוירת וספרים נוספים. בשנת 1932 אייר את אמנת קאליש (המאה ה-14). באותה תקופה הציג מספר תערוכות, בהן לאיורים שערך לחבר הלאומים והוצג בז'נבה.

בשנת 1931 הכין שיק איורים של הנשיא ג'ורג' וושינגטון והמהפכה האמריקאית. בשנת 1934 ביקר שיק בארצות הברית על מנת לקבל עיטור מיוחד מהקונגרס האמריקאי, לרגל שנת המאתיים להולדת ג'ורג' וושינגטון.

בשנת 1936 שהה שיק בפולין, ואז סיים את יצירתו המפורסמת ביותר – הגדה של פסח הידועה כהגדת שיק. יצירה זו הוגדרה על ידי עיתון "הטיימס" הלונדוני כאחד מהספרים היפים ביותר שיצאו מתחת ידי אדם. בכל אותה תקופה, שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד הגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דעותיו האנטי-נאציות של שיק התקבלו בהערכה, ואפילו הפכו לנכס. ההגדה הודפסה עם הקדשה למלך ג'ורג' השישי, והעותק הראשון הוענק לו במתנה. שלטונות פולין ובריטניה שלחוהו לארצות הברית כדי שיעודד את החברה האמריקנית להתנגד לנאציזם.

בדצמבר 1940 התיישב שיק בעיירה ניו כנען שבקונטיקט, ובה התגורר עד לפטירתו. בשנות המלחמה פרסם שיק ספרים רבים וקריקטורות המציגות את הנאצים באור שטני ונלעג; לדוגמה – באיורים למגילת אסתר (בגרסה המאוחרת של ההוצאה), עיטר שיק את המן הרשע, תלוי על עץ, ועליו סמלי צלב הקרס. שיק אייר עבור עתונים וכתבי-עת רבים, וגם עבור גופים ממשלתיים ופרטיים. אמו ואחיו של שיק, שהתגורר בפולין, נספו בשואה.

לאחר המלחמה הצטרף שיק ל"קבוצת ברגסון" הרוויזיוניסטית בראשותו של הלל קוק, שהגדירו: "מחלקת האמנות של איש אחד". מעתה ואילך נסחף שיק בלהט האידיאל הציוני, תוך אהדה לקבוצות המחתרת של האצ"ל והלח"י.

לאחר קום המדינה אייר שיק את מגילת העצמאות, ואת בולי מועדים לשמחה של שנת תשי"א.

מיצירותיו הידועות (מלבד אלו שהוזכרו) ניתן למנות את ספרי התנ"ך המאוירים: איוב, ורות. סיפורי הנס כריסטיאן אנדרסן, סיפורי אלף לילה ולילה, מגילת העצמאות האמריקאית ועוד רבים. יצירותיו מאופיינות בצבעים חזקים ובסגנון המזכיר את כתבי היד הפרסיים הקדומים.

שיק היה בעל מודעות פוליטית וחברתית גבוהה ונלחם נגד אפליית הכושים בארצות הברית ונגד המקארתיזם. ב-1951 הוא נקרא לחקירה בפני ועדת הקונגרס בחשד לשיתוף פעולה עם הקומוניסטים. חקירה זו פגעה בו קשות ובשובו ממנה לקה בהתקף לב ונפטר בגיל 57 בלבד.

שיק היה נשוי לג'וליה ליקרמן, ולבני הזוג נולדו בן ובת.

לקריאה נוספת

  • ש"ל שניידערמאן, אַרטור שיק: דאָס שטורמישע לעבן און שאַפן פון דעם גרויסן יִידישן מיניאַטור-מייסטער, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תש"ם 1980. (ביידיש)
  • עקיבא צימרמן, 'המכחול המגויס', סגולה (מגזין ישראלי להיסטוריה) (אפריל 2011, תשע"א), 68–73.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור שיק בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0