ליטיגציה

לִיטִיגַצְיָה (בעברית: הִתְדַּיְּנוּת, הִדַּיְּנוּת) הוא שם מקובל למקצוע הטיעון בבית משפט. תפקיד זה לרוב נעשה באמצעות עורך דין, ובישראל גם על ידי טוען רבני.

הליטיגציה עוסקת בתחום המשפט הפלילי, במשפט האזרחי ובמשפט המנהלי. הליטיגציה האזרחית כוללת גם התמחות בליטיגציה מסחרית.

תחום הליטיגציה וההופעה בבית המשפט מוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בהן מפורטים כללי הפרוצדורה האזרחית, תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 וכן חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

תחום הליטיגציה רלוונטי לכל תיק אשר בסופו של דבר מגיע לדיון משפטי, בין אם מדובר בבית משפט, בבית דין או בכל ערכאה שיפוטית אחרת. על עורך דין העוסק בליטיגציה לדעת את סדרי הדין הרלוונטיים להליך המשפטי.

במשך שנים רבות, עורכי הדין בישראל לא נהגו להפריד בין הליטיגציה לשאר סוגי הייצוג המשפטי, ועורכי הדין במשרדים השונים התעסקו בשני התחומים. רק בשנים האחרונות חלה מגמה של התמחות מוגדרת בתחום הליטיגציה, ומשרדים רבים הקימו מחלקות מיוחדות בהן עובדים עורכי דין המומחים בעניין.

בשל העומס הרב על בתי המשפט, ובניסיון לקצר את משך התנהלות המשפטית, שונו סדרי הדין בהליכים אזרחיים במטרה להמעיט את הטיעונים הנטענים בעל פה בבתי המשפט, ואת משך זמן החקירות, כך שבמקום לבצע חקירה ראשית של עדים, קובעות תקנות סדר הדין האזרחי כי יש להגיש תצהירים בכתב; במקום לסכם את טיעוני הצדדים בסיום הדיון המשפטי, נדרשים הצדדים כיום להגיש סיכומים בכתב; ובמקום לבקש בקשות פרוצדורליות בעל פה, התקנו תקנות לפיהן יש להגיש את הבקשות בכתב.