גן ילדים
גן ילדים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר. גן ילדים עבור הגיל הרך נקרא לעיתים פעוטון.
היסטוריה
גן הילדים הראשון הוקם בבאד בלנקנבורג שבגרמניה על ידי המחנך הגרמני פרידריך וילהלם אוגוסט פרובל ב-1837. הוא טען שילדים דומים לצמחים בכך שיש לטפח את שניהם. לדעתו עיקרו של טיפוח הילדים צריך להעשות באמצעות משחקים ומלאכת-יד. בנוסף, פרבל השתמש בגן הילדים גם כמרכז להדרכת הורים[1].
גן הילדים הראשון בארצות הברית נפתח על ידי מרגרטה מאייר שורץ (אשתו של הפוליטיקאי קרל שורץ) בווטרטאון שבמחוז דודג' בוויסקונסין. גן הילדים הראשון בארץ ישראל נוסד על ידי המורה לעברית דוד יודילוביץ, והוא הפקיד עליו כגננת את תלמידתו אסתר שפירא גינזבורג ב-1898 בראשון לציון[2].
תפקידו החינוכי של גן הילדים
בפסיכולוגיה ובחינוך נהוג להתייחס לגיל הרך חשיבות רבה להתפתחותו השכלית, הרגשית והחברתית של הילד[1]. בהתאם לכך, ילדים בגילאים 3-6 הולכים לגן הילדים כדי לרכוש מיומנויות חיברות, משמעת (מהגננת או הגנן), משחק, ציור, מוזיקה ולעיתים גם את יסודות הקריאה והכתיבה, כמו גם פעילויות אחרות. ישנה חשיבות רבה ללימוד של מיומנויות מוטוריות בגן הילדים ופיתוח של קואורדינציה, שיווי משקל, קצב, שליטה בגוף והקניית כוח גופני[3].
הסקרנות הטבעית שבה ניחנים ילדים ופעוטות דוחפת אותם לעסוק בהתלהבות בפעילויות מדעיות, ולו רק לצורך קבלת הסיפוק שבעשייה ובחקר כשלעצמם[4]. אחת ממטרות החינוך לגיל הרך היא לעודד ולפתח התעניינות טבעית זו[4]. בהתאם לכך, משרד החינוך יזם את תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה לגיל הרך במטרה לבסס ולחזק את העיסוק בנושאים אלו בגני הילדים[5]. נטייה גוברת והולכת לאמץ סטנדרטים אחידים במערכת הציבורית בישראל שואפת ליצור שפה אחידה ברמת האיתור הראשוני, הפעילות השגרתית והתכנים המועברים בגן.
כישורים חברתיים
ערך מורחב – כישורים חברתיים
הקשרים הבין אישיים הראשונים מתחילים בגיל הינקות במסגרת המשפחה[6]. הגננת מהווה מקור שני לקשרים משמעותיים עם אנשים בוגרים עבור הילד[7] והיא מעורבת בתהליך ההתפתחות החברתית והחיברות.
עבור ילדים שבילו לפני כן את רוב שעות היום בבית הוריהם, גן הילדים הוא המקום הראשון בו מתרחש מפגש משמעותי עם קבוצת השווים, כלומר: אנשים שאינם בני משפחה ולא מבוגרים, אלא ילדים בני אותו גיל. על ידי כך גן הילדים מאפשר אינטרקציה חברתית בין הילדים ומאפשר להם לרכוש מיומנויות חברתיות שונות כמו שיתוף, משחק קבוצתי הקשבה ועזרה לזולת.
הכנה לבית הספר
העלייה בחשיבותם של הביצועים האקדמיים מעלה דאגות בקרב הורים, מחנכים וקובעי מדיניות בנוגע להכנה של הילדים לקראת הלימודים במערכת החינוך הפורמלי[7]. דאגה זו הובילה ליצירת תוכניות ליבה שונות בתחומי דעת שונים, חשבון, גאומטריה, טרום-קריאה, מדע, טכנולוגיה ומורשת ישראל.
תפקיד נוסף של גן הילדים הוא הכנה לבית הספר, תהליך זה מכונה "מוכנות". הפעילות בגן עוזרת לפתח את כושר הריכוז והקשב, את היכולת לפעול על פי הוראות ולהסתגל למסגרת הלמודים. בנוסף לפעילויות המעודדות מתוך סקרנות ויצירתיות נושאי הלימוד בגן עוזרים לרכוש מושגי יסוד במגוון תחומים, כמו: לשון, חשבון, טבע, מדע ואמנות[1].
ניצני אוריינות
פיתוח של תשתית לקראת רכישת הקריאה והכתיבה הוא אחד היעדים החינוכיים החשובים של גן הילדים[8].
ישנם אמצעים רבים לטיפוח האוריינות בגן. הם כוללים משחקי מילים, אותיות וצלילים, הכרת ספרות ילדים, עידוד לכתיבה והתנסות בצורות שונות של שיח ודיון בעל פה[8]. כמו כן, ספרי צביעה יכולים לתרגל את הקואורדינציה ותיאום עין-יד שעליהן מתבססות פעולות מורכבות יותר כמו הכתיבה, אשר נלמדת בבית הספר היסודי.
במשחק בפינות הגן באים לידי ביטוי ניצני אוריינות רבים[9]. פינות המשחק בגן מכילות מגוון של תמרורים, שלטים וכתוביות שאליהם נחשפים הילדים על בסיס יומי[9]. כמו כן, במסגרת משחקים סוציו-דרמטיים הילדים מחקים פעילויות אוריניות של מבוגרים כמו קריאת עיתון, בישול על פי מתכון, כתיבה של מרשם רופא לחולים והכנת שיעורי בית[9].
אבחון ואיתור קשיי למידה
איתור של קשיי למידה בגיל הגן מאפשר בנייה של תוכנית טיפולית מתאימה, אשר יכולה לצמצם או למנוע את השפעתם העתידית על התפקוד האקדמי של הילד כתלמיד בבית ספר יסודי. על פי, רוב בגילאים אלו, הקשיים הראשוניים מאותרים על ידי הגננת או ההורים. כאשר עולה חשד לקושי בלמידה יש להפנות את הילד לאבחון אצל איש המקצוע המתאים כדי לברר את המקור לקשיים.
אבחון של ילד גן הוא מומחיות מיוחדת המצריכה ידע רחב לצורך בחירת סוגי הטיפול המתאימים. לעיתים יש צורך ביותר מערוץ התערבות אחד כדי לספק את המענה המיטבי לקשיים[10].
פעילויות בגן ילדים
- ערך מורחב – חצר גן הילדים
רוב גני הילדים מכילים צעצועים, משחקים, ספרים[1], חומרי יצירה ועוד.
במהלך הפעילות בגן הילדים מרבים לשחק באופן מאורגן או ספונטאני. המשחק מזמן למידה טבעית, והמטרות הלימודיות מושגות על ידו בדרך עקיפה[11]. למשחק בגן ישנה תרומה חשובה ביותר להתפתחותו הגופנית, הקוגניטיבית, הלשונית, הרגשית והחברתית של הילד[9].
בנוסף להנאה העצומה ולחדווה בהם זוכה הילד תוך כדי משחק, פינות המשחק בגן ובחצר גן הילדים מסייעות לו בפיתוח המיומנויות הנדרשות כהכנה לבית הספר ולחיים הבוגרים[9]. בנוסף, כדי לפתח אצל הילד יכולת הקשבה ושליטה עצמית הנדרשת בבית ספר, משתמש צוות הגן לעיתים במתודות כגון משחק השקט.
כדי ליצור תהליך של למידה יעילה, על הגננת לקדם בהדרגה את רמת התפקוד של הילדים בהתאם ליכולותיהם[8].
אורך יום הלימודים בגן
נראה שתוכניות הלימוד בגני הילדים מספקות תכנים לימודיים חיוביים כמו גם יתרונות חברתיים והתנהגותיים. עם זאת, יש הסכמה בקרב החוקרים כי תוכן הפעילויות בגן הילדים חשוב יותר משאלת אורך יום הלימודים בגן. גולו (Gullo 1990) ואולסן וזיגלר (Olsen, Zigler 1989) מזהירים מחנכים והורים מפני הלחץ לכלול יותר הוראה דידקטית-אקדמית בגני ילדים שבהם נמצאים ילדים במשך יום שלם. לטענתם תוכן שכזה אינו מתאים לילדים צעירים.
בנוסף, קיימים גני ילדים בהם שוהים הילדים יום שלם (גנים הפועלים תחת חוק יוח"א או יול"א) מספקים מסגרת חינוכית עד לשעה 16 הכוללת ארוחת צהריים חמה. גנים אלו פועלים בתקן רגיל הכולל גננת וסייעת ועד 35 ילדים, מסגרת זו מיועדת לילדי חובה בלבד. קיימים מספר דגמי עבודה לגנים אלה כאשר האפשרות הנפוצה ביותר היא עבודה של צוות בגן במהלך יום לימודים מלא.
גן ילדים בישראל
גן הילדים הראשון בארץ ישראל נוסד על ידי אסתר שפירא גינזבורג ב-1898 בראשון לציון[12].
בשנת 1995 נכתבה תוכנית המסגרת להוראת המדעים בגני הילדים. הוצבו בה מטרות ופירוט של תכנים בתחומי המדע והטכנולוגיה. הניסיון העשיר שהצטבר בעקבות זאת יצר את הבסיס לתוכנית הלימודים אשר פורסמה בשנת 2009[5]. בבסיס תוכנית לימודים זו עומדת ההנחה שאפשר להתחיל את העיסוק במדע ובטכנולוגיה כבר בגיל הרך[5].
בנוסף לתפקידים הרבים המקבלים בעולם, גן הילדים בישראל ממלא תפקיד לאומי חשוב בקליטת עולים חדשים. זאת משום שילדי העולים לומדים בו את השפה העברית, מושגי יסוד על ההיסטוריה והדת היהודית, נושאים הקשורים לחברה בישראל וכיצד להשתלב בה[1]. חוק לימוד חובה מחייב את הורי הילד לשלוח ילד מגיל 5 לגן ילדים (גן חובה).
מעון יום
מעון יום הוא גן המיועד לילדים בגילאי 3 חודשים עד 3 שנים. המעון מופעל על ידי תאגיד כגון ארגון נשים, עמותה, מלכ"ר, חברה בע"מ או רשות מקומית, המקבלים "סמל מעון" מטעם משרד הכלכלה. מעונות היום בישראל נתונים לפיקוח משרד התמ"ת. שעות הפעילות במעון הן 7:00-16:00, לעיתים גם עד 17:00 (כדי לתת מענה לצרכים של הורים עובדים), ובימי שישי עד 13:00. בנוסף לפעילות כגן ילדים בחלקו הראשון של היום, כוללת הפעילות במעון גם מתן ארוחת צהריים לילדים, ולאחריה שנת צהריים. עם זאת, בחלק ממעונות היום בישראל קיימת אפשרות עבור הורים המעוניינים בכך, לאסוף את ילדיהם מהמעון כבר בשעות הצהריים.
גן חובה
גני הילדים בישראל כפופים למשרד החינוך. בגן חובה לומד הילד במשך שנה, בדרך כלל, קודם כניסתו לבית הספר היסודי. הלימודים בגן חובה, בדומה ללימודים בבית הספר היסודי, ניתנים חינם. בשנת תשע"א יושם חוק חינוך חינם לגילאי 3 המרחיב את אוכלוסיית הילדים הזכאית למסגרת חינוכית ממלכתית ללא עלות. החל משנת הלימודים תשע"ו יכנס לתוקפו חוק חינוך חובה מגיל 3 והורים יחויבו לרשום את ילדיהם לגני ילדים המוכרים על ידי משרד החינוך.[13]
ראו גם
|
עיינו גם בפורטל
פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.
|
לקריאה נוספת
- מרים סנפיר, שוש סיטון, גילה רוסו-צימט מאה שנות גן ילדים בארץ ישראל, מוסד ביאליק, מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון, תשע"ג 2012.
- אייזנברג יזהר, אופלטקה מרב, ההורים הסייעת והמפקחת: מקורות התמיכה של מנהלת הגן בשנות עבודתה הראשונות, עיונים במינהל ובארגון החינוך, 30: 227-252, 2008
- zakai sivan, Israel is meant for me:Kindergardens conceptions of Israel, JOURNAL OF JEWISH EDUCATION, 81(1), 2015, 4-34
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גן ילדים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גן ילדים |
- כיצד משפיע גן הילדים על עיצוב אישיותו של הילד? - אורית רוזנבוים, 2014
- משה אילן, הוראת מקרא בגן הילדים, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא, הוראה וחינוך
- מדריך לגני ילדים, באתר משרד החינוך
- רישום לגני ילדים, בפורטל החינוך לרשויות המקומיות
- מעונות יום, באתר כל זכות
- גני ילדים, באתר כל זכות
- מירב ארלוזורוב, גננת - מקצוע לעבריינים בלבד, באתר TheMarker, 26 במאי 2011
- תוכנית הלימודים לחינוך גופני בגיל הרך
- תוכנית מסגרת לחינוך לבריאות לגן ולבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי
- מתמטיקה - תוכנית לימודים לחינוך הקדם יסודי, תשס"חד"ר גילה רוסו-צימט, מרים סנפיר, ד"ר שוש סיטון, 100 שנה לגני הילדים בישראל. מה השתנה?, באתר ynet, 11 בינואר 2013
ליאור דטל, צפיפות, עצבים ותסכול | לראשונה: הורים חייבים לשלוח כל ילד מגיל 3 לגן, באתר TheMarker, 29 בינואר 2015
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
- ^ גן הילדים העברי הראשון
- ^ נופר קרין, דיסלקציה, רכיבה על סוסים והצרבלום, באתר פסיכולוגיה עברית, 8 במאי 2005
- ^ 4.0 4.1 חיים אישך (2009). גן הילדים – גן עדן להוראת מדעים. עלון דע-גן, 2, 16-21.
- ^ 5.0 5.1 5.2 תוכנית לימודים בגן הילדים הממלכתי והממלכתי דתי, תשס"ט. משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009).
- ^ Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
- ^ 7.0 7.1 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
- ^ 8.0 8.1 8.2 משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית - האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, (2007). תשתית לקראת קריאה וכתיבה - תוכנית לימודים לגן הילדים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 אסתר קבלסון, התפתחות, למידה ומשחק בגיל הרך, באתר פסיכולוגיה עברית, 7 ביוני 2005
- ^ נופר ישי-קרין, אבחון פסיכולוגי בגיל הגן, בהתיחס לליקויי למידה והפרעת קשב, באתר פסיכולוגיה עברית, 5 בנובמבר 2005
- ^ חמוטל ארבל, דנוש לחמן, נורה אפשטיין, הגר קאופמן, דינה קבלינסקי בן דור (2011). למידה באמצעות משחקים. אאוריקה, 32.
- ^ גן הילדים העברי הראשון
- ^ אפרת מונשרי גורן, רוצים גן פרטי לבני 3? מהשנה הבאה - אסור, באתר ynet, 4 בפברואר 2015
