דינגו
ערך זה עוסק בכלב פרא אוסטרלי. אם התכוונתם לשריונית סיור בריטית, ראו  דינגו
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | כלביים |
| סוג: | כלב |
| מין: | זאב מצוי |
| תת־מין: | דינגו |
| שם מדעי | |
 Canis lupus dingo
| |
| תחום תפוצה | |
| |
דִּינְגּוֹ[1] (שם מדעי: Canis lupus dingo) הוא כלב פרא המצוי בעיקר ביבשת אוסטרליה. מוצאו במזרח אסיה. רגליו גבוהות, ומראהו הכללי דומה לכלב מבוית. צבעו בדרך כלל צהוב אדמדם ולפעמים שחור מעורב בצהוב. אורכו הממוצע 1.2 מטר מהאף לקצה הזנב, גובהו כ-58 ס"מ ומשקלו הממוצע נע בין 13 ל-20 ק"ג. לדינגו חוש ריח מפותח בעזרתו הוא מוצא את טרפו. ניזון מזוחלים כגון נחשים ולטאות, ממכרסמים כגון ארנבות וחולדות, ומיונקים כגון חיות כיס בגדלים שונים וכן מחזירי בר וכדומה. נחשב למזיק בקרב החוואים באוסטרליה בשל טריפת כבשים, עיזים ועגלים, ואף על פי שהוא מוגן בחוק, מושמד על ידם במספרים גדולים. קיימים מספר דיווחים על טריפת בני אדם באוסטרליה על ידי הדינגו. עקב ריבוי מסיבי עם כלבים מבויתים הוכרז על ידי איגוד השימור העולמי כפגיע.[2]
מוצא
השאלה אודות מוצאו של הדינגו עוררה עניין זמן רב בקרב חוקרים רבים, אולם בשנת 2004 קבוצת חוקרים בינלאומית מטעם האוניברסיטה הלאומית למדע, פרסמה מחקר גנטי[3] המצביע על כך שככל הנראה מוצאו של הדינגו הוא מכלבים מבויתים שהביאו עמם יורדי-ים שהגיעו מדרום סין לפני כ-5,000 שנה. במחקר זה נאספו דגימות מ-211 דינגו והושוו גנטית ל-676 כלבים מבויתים מרחבי העולם, ונמצא כי הדינגו קרוב ביותר לכלב שורק ניו-גינאי וכלבים מבויתים ממזרח אסיה. עוד נטען כי כשהאירופאים הגיעו לראשונה, במאה ה-17 ליבשת אוסטרליה, הדינגו כבר היה נפוץ מאוד וחי בעיקר כחיית בר עצמאית, אולם האבוריג'ינים באותה תקופה נהגו להחזיקם כחיות מחמד או למטרות צייד. הדינגו לא הצליח להגיע לאי טסמניה בשל עליית גובה פני הים והפרדת האי מהיבשת לפני שיובאו.[4]
התנהגות
הדינגו פעילים יותר בלילה באזורים חמים, אולם פעילים ביום באזורים נוחים יותר. עיקר הפעילות שלהם מתרכז סביב עלות השחר ובין הערביים. תקופת הפעילות שלהם קצרה, לרוב פחות משעה, עם זמני מנוחה קצרים. יש להם שתי צורות תנועה: תנועת חיפוש, ככל הנראה קשורה לציד, ותנועה חוקרת, ככל הנראה נועדה ליצירת קשרים חברתיים. בדרך כלל דינגו נרתעים מבני אדם, אולם יש גם מקרים המראים אחרת בסביבת גנים לאומיים, פארקים, ובמשך הלילה נצפו בתוך ערים.
למרות שהדינגו נצפים לרוב כבודדים, במיוחד באזורים שהאדם משמיד אותם, רובם שייכים לקבוצות מיוחדות שחברי הקבוצה שבהם נפגשים לפרקי זמן קצרים אולם נשארים יחד לאורך כל תקופת הרבייה לצורך גידול הגורים. דינגו הוא חיה חברתית ומורכבת עם טריטוריות מוגדרות בינם לבין הלהקות השכנות. פולשים לרוב יהרגו. להקה תורכב מ-3 עד 12 פרטים, לרוב מזוג האלפא מהשגר הנוכחי ומהשגר של השנה החולפת. אולם ישנם משתנים רבים המשפיעים על הרכב הלהקה, ככל הנראה התמחות בטרף גדול יותר מעודדת התנהגות חברתית אחרת והתהוות להקות גדולות יותר. בשנת בצורת הלהקות מתפזרות ושיעור התמותה, ללא קשר להיררכיה, גבוה מאוד.
ללהקות יש היררכיות שונות לזכרים ונקבות, והדירוג ההיררכי מתהווה לרוב באמצעות התנהגות אגרסיבית טקסית, בעיקר בקרב זכרים. קרבות רציניים נצפו לעיתים רחוקות.
צייד
הדינגו הורג את טרפו לרוב באמצעות נשיכה בגרון הטרף, והוא מסגל את האסטרטגיה שלו בהתאם לסיטואציה. לציד טרף גדול יחברו 2 פרטים או יותר, בשל כוחו והסכנה הפוטנציאלית הנשקפת ממנו. לציד טרף קטן כגון ארנבות הם יפעלו כבודדים.
ציד קנגורו יהיה מוצלח יותר בשטחים פתוחים מאשר בשטחי צמחייה צפופה, ודינגו צעירים מוצאים את מותם יותר מהבוגרים במהלך ציד זה. בדרך כלל השיטה הטיפוסית לציד קנגורו גדול היא באמצעות רדיפתו על ידי חלק מהלהקה לעבר יתר הלהקה שממתינים בסתר. חברי הלהקה שממתינים לבואו של הקנגורו, מתמתחים לרוב בשינוי מהיר של כיוון הריצה במהלך המרדף. באזור מסוים באוסטרליה למדו הדינגו להבריח את הקנגורו לעבר גדר תייל שתחסום את נתיב ההימלטות. הוא גם נוהג להבריח את הקנגורו במורד מדרונות, מה שגורם לקנגורו לאבד שליטה וליפול. הדינגו יטרוף בעלי כנף על הקרקע או אם הניסיון לעוף ממנה לא יהיה מהיר מספיק. דינגו יגנבו טרף של עופות דורסים, ונצפה מקרה כאשר 3 פרטים תיאמו התקפה על לטאת כוח. בנוסף, הוכח כי הדינגו יודעים לדוג יצורים ימיים. ישנם גם דיווחים על כך שכמה פרטים חיים אך ורק על מזון מהאדם באמצעות גנבות, חיפוש שאריות ותחינות למזון, ולמעשה בחלקים מסוימים של אוסטרליה התנהגות זו ידועה היטב. משערים כי התנהגות זו עשויה לגרום לאיבוד אסטרטגיות ציד ומבנה חברתי.
רבייה
הדינגו מתרבה פעם בשנה, עונת הרבייה היא בין החודשים ינואר ליולי. רוב הנקבות בטבע מתחילות להתרבות בגיל שנתיים, ובתוך להקה נקבת האלפא מתייחמת לפני האחרות בלהקה ותדכא אקטיבית נקבות אחרות מלהרות. באופן כללי בלהקה רק זוג האלפא יתרבה ויתר חברי הלהקה יסייעו בגידול הגורים, נקבת האלפא תהרוג גורים של נקבות אחרות בלהקה. כשלא בלהקה כל זוג נתון עשוי להתרבות. בגיל 3 שבועות הגורים יעזבו את המאורה בפעם הראשונה ויעזבו אותה לצמיתות בגיל 8 שבועות. הגורים יסיירו ברדיוס של 3 ק"מ מהמאורה, ולמסעות ארוכים יזכו לליווי פרטים בוגרים. בגיל 10 שבועות הגורים יתחילו לצרוך מזון מוצק. הגורים יהפכו לעצמאיים בין הגילאים 3 חודשים לחצי שנה, ויעזבו את הלהקה בשלב מאוחר יותר עד עונת הרבייה הבאה. לרוב לאחר הולדת הגורים, הגורים ממשיכים במסעם עם האב.
הדינגו והאדם
ערך מורחב – תקיפת דינגו
למרות מראהו כשל כלב מבוית, הדינגו בעל לסת חזקה ונשיכתו מסיבה נזק רב ומרסקת עצמות. יחסם של תושבים באוסטרליה ללהקות הדינגו הוא שלילי, בעקבות ריבוי התקפות על בני אדם וחיות המשק. כך למשל, בין 1995 ל-2001 היו 20 מקרים של תקיפת בני אדם על ידי דינגו באי פרייזר שבקווינסלנד. ב-2001 נהרג ילד בן 9 בהתקפה כזו, והדבר גרם לתושבים להרוג 65 מתוך 200 הכלבים שחיו על האי, למרות היותם מין מוגן. בספטמבר 2006 הרגו פקחים דינגו שתקף ילד בן 4 ששיחק בחוף הים באי.
הדינגו למד לצוד חיות משק כגון כבשים ועגלים מחוות ושטחים חקלאיים, וחיות אלה הן טרף קל בעיקר בעונות בצורת. הדינגו נחשב לטורף העיקרי של חיות המשק, וחוואים משמידים אותם בהמוניהם חרף החוק האוסטרלי הקובע כי הדינגו הוא חיה מוגנת.
קיימת סברה לפיה האדם שהכניס את הדינגו ליבשת גרם לכך שהדינגו דחק אל הכחדה את טורף העל יליד היבשת, זאב הכיס. כיום הדינגו ממלא את מקומו של זאב הכיס שנכחד כנראה ב-1936, תומכי שימורו אומרים בין היתר כי הוא מווסת ומבריא את אוכלוסיית יונקי הכיס באוסטרליה על ידי טריפת החלשים והחולים.
כ-80 אחוזים מאוכלוסיית הדינגו נחשבים בני כלאיים כתוצאה מזיווג עם כלבים מבויתים, ובשל כך הוכרז תת-המין כפגיע.[4][2]
קישורים חיצוניים
- דינגו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דינגו, באתר ITIS (באנגלית)
- דינגו, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- דינגו, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פרץ גלעדי, בעקבות כלבי הדינגו באוסטרליה, באתר GoTravel
- דר. אסף רוזנטל, הדינגו, אויב או מסייע?, באתר "הידען", 21 באפריל 2007
- כתבה אודות מוצא הדינגו - BBC
- מחקר גנטי אודות מוצא הדינגו - Pnas
- כתבה על הדינגו בעיתון הארץ
הערות שוליים
