תנין (סוג)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תנין
Mugger crocodile (Crocodylus palustris).jpg
תנין הביצות מתחמם בשמש
מיון מדעי
ממלכה בעלי חיים
מערכה מיתרניים
מחלקה זוחלים
סדרה תנינאים
משפחה תניניים
סוג תנין
שם מדעי
Crocodylus
תחום תפוצה
Crocodylus Distribution.png
תנין הים טורף דג
תנין יאור שוחה במים

תנין (שם מדעי: Crocodylus), גם תִמסָח או קרוקודיל, הוא סוג זוחל טורף שניזון מדגים, מיונקים ומעופות מים. כיום התנין הוא אחד מהזוחלים הגדולים ביותר החיים בים וביבשה (יחד עם נחשי האנקונדה והפיתון, לטאת כוח ענק ומיני תנינאים אחרים). התנינים בסוג זה נקראים לעיתים תנינים אמיתיים (True crocodiles) או קרוקודילים. שם הסוג Crocodylus נגזר מצירוף המילים κροκόδιλος שפירושו "תולעת חלוקי-אבן" (κροκό = חלוק אבן, διλος = תולעת) ומתייחס לקשקשי השריון על גופו הארוך והגלילי דמוי התולעת של הסוג.

התנינים חיים במגוון מקווי מים בהם נחלים, נהרות רחבים, אגמים וביצות ותנין הים - גם בים. לתנין ארבע רגליים קצרות וזנב חזק. אורכו של התנין כיום נע בין 2 ל-7 מטרים (תלוי במין, בעבר חיו מינים ארוכים יותר), ואורך זנבו מהווה מחצית מאורך גופו. על גבו של התנין בולטות שורות של לוחיות אוסטאודרם קשות עד הזנב. הנחיריים, העיניים והאוזניים בולטים מעל הראש, כך שאיברים אלו יכולים להציץ מעל פני המים כשיתר גופו של התנין מוסתר בתוך המים. בדרך כלל התנין זוחל על גחונו, אך יכול גם להתרומם על רגליו. תנינים צעירים יכולים אפילו לדהור (כשכל הרגליים מתרוממות מהקרקע). מהירותו המרבית של התנין ביבשה נעה בין 12 ל-14 קילומטרים בשעה, אולם התנין יכול לנוע במהירות זו למרחקים קצרים בלבד. התנין מתקדם במים על ידי פיתול גופו וזנבו בתנועות גליות.

בדומה לעופות, ליבו של התנין הוא בעל ארבעה חדרים, עובדה המקנה יעילות גבוהה בחמצון הדם. התנין צולל בדרך-כלל לפרקי זמן בני שתי דקות, אך מסוגל לשהות מתחת למים עד חצי שעה כאשר הוא מרגיש מאוים. התנינים הם בעלי דם קר, כיתר הזוחלים, ולכן שינויי הטמפרטורה שלהם גדולים יותר מאלו של היונקים, שהם בעלי דם חם. עם זאת, במים הם שומרים על טמפרטורה קבועה. כשהם רוצים לקרר את גופם, התנינים עומדים בפה פעור כך שהמים מתאדים מפיהם, וכדי להתחמם הם מתמקמים באזור חשוף לשמש.

תוחלת חייו של התנין לא ידועה, אבל ייתכן שתנינים חיים עד כ-100 שנה.

גודל

בסוג תנין יש מספר רב של מינים ולכל אחד מהם גודל אופייני. אורכם של המינים הגדולים, כגון תנין הים ותנין היאור, יכול להגיע ללמעלה מ-5.5 מטר ומשקלם ללמעלה מ-1,000 ק"ג, אך פרטים בגודל זה הם יחסית נדירים עקב הציד האינטנסיבי בתחילת המאה ה-20. מספר מינים הם בעלי גודל בינוני של 3–4 מטר, כגון תנין הביצות. מיני התנינים הקטנים, כגון תנין ג'ונסטון ותנין מורלט, הם באורך של כ-1.5–3 מטרים (4.9–9.8 רגל) בלבד ומשקל של עד כ-100 ק"ג.

מין התנין הגדול ביותר הוא תנין הים שאורכו המרבי הוא 6.2–7 מטרים (20–23 רגל) ומשקלו 600–1,070 קילוגרם (1,320–2,360 ליברות), אורכו הממוצע הוא 4.3–5.5 מטרים (14–18 רגל). אורכו הממוצע של תנין היאור, הנחשב לתנין גדול, הוא 4–5 מטרים (13–16 רגל) ומשקלו הממוצע 450 קילוגרם (990 ליברות). הפרט החי הגדול ביותר בסוג תנין שתועד ונמדד היה תנין יאור באורך 6.45 מטרים (21.2 רגל) ומשקל 1,090 קילוגרם (2,400 ליברות). ייתכן שבשמורת טבע בהודו חי תנין ים באורך 7 מטר אך הוא טרם נמדד באופן מדויק ומדעי.

תזונה

התנין הוא טורף סתגלני ומגוון הטורף את כל בעלי החיים - החל מבקר ומיונקים הבאים לשתות בנחלים ובנהרות בהם הוא חי, וכלה בדגים החיים בהם. החיה היחידה שחיה באזור החיות של התנינים היא ההיפופוטם, שגודלו הרב ועורו העבה מקנים לו ביטחון יחסי מול התנין. הוא ניזון מחרקים קטנים ועד תאו, והתצרוכת השנתית שלו מהווה עשירית מצריכת בשר ממוצעת של אריה, כך שהתאו משביע את התנין למשך מספר חודשים. מכיוון שהמטבוליזם של התנין איטי למדי, הוא יכול לצום למשך חודשים ארוכים. בחורף התנין צם לחלוטין.

התנין הוא טורף-על וכמעט שאין לו אויבים טבעיים. אויביו הבולטים הם האדם ותנינים אחרים, אך לעיתים גם טורפי-על אחרים (כגון אריות) תוקפים אותו.

רבייה

בחודש אוקטובר הזכרים נאבקים על שטחי מחיה ועל הנקבות, ובנובמבר נגמרת עונת הרבייה, הנקבה חופרת בור בעומק של 30 עד 40 סנטימטרים, ושם היא מטילה את הביצים. היא משאירה את הביצים בבור שבחול למשך שלושה חודשים. היא עוזרת לתנינים לבקוע על ידי נגיסה קטנה בהם. בממוצע, רק ביצה אחת מתוך 50 זוכה להביא לעולם תנין שישרוד עד למוות טבעי. כלומר, לאחת מתוך שתי נקבות ישרדו בין וולד אחד לשניים בממוצע.

מיון

בסוג תנין (Crocodylus) כלולים המינים הבאים:

בעבר גם המין תנין צר-חרטום מערב-אפריקני היה שיך לסוג אך הוא הופרד לסוג תנין צר-חרטום (Mecistops).

התנין בתנ"ך

התנין מוזכר רבות בתנ"ך והוא מן החיות הבודדות המוזכרות בסיפור הבריאה. כבר ביום החמישי בורא ה' את התנינים והיא החיה היחידה המוזכרת בשמה. לתנינים ישנה גם משמעות סימבולית ומיסטית:

  • "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב" (בראשית א כא)
  • ""כי ידבר אליכם פרעה לאמור תנו לכם מופת ואמרת אל אהרון קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין"" (שמות ז ח)
  • "אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם; שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם." (תהלים עד יג)
  • "הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ; תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהלים קמח ז)
  • "חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם, וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר" (דברים לב לג)
  • "הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין" (ישעיהו נא ט)
  • "הֲיָם אָנִי, אִם תַּנִּין, כִּי תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר" (איוב ז יב)

לעיתים משמש התנין כשם נרדף לנחש.

אזכורי התנין בתנ"ך, כמו אלו שמופיעים בישעיהו ובאיוב, מראים על כוחו הרב של התנין, לפי שנרמז כי לתנין הייתה כביכול מלחמה גדולה עם ה', ובסופה ה' ניצח. ניתן לראות זאת בציטוטים שלעיל: ישעיהו רומז כי ה' ניצח את התנין בקרב, ואיוב מוחה כנגד מעשי ה' נגדו, וגורס שאין ה' צריך לשים עליו משמר, כפי שעשה לתנין.

ראו גם

קישורים חיצוניים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0