הודו-סין
חבל הודו-סין (או חצי האי הודו-סין) הוא חבל ארץ בדרום-מזרח אסיה השוכן בין הודו לסין.
חצי האי מוקף ממערב על ידי מפרץ בנגל, ים אנדמן ומצר מלאקה וממזרח על ידי ים סין הדרומי, וכולל את המדינות הבאות:
המונח "הודו-סין" משמש לרוב בהקשר של ההתיישבות הצרפתית בחלק מהאזור, שהייתה חלק מהאימפריה הקולוניאלית הצרפתית. הכיבוש הצרפתי של חצי האי החל עם כיבושי נפוליאון השלישי ב-1858 והסתיים כמאה לאחר מכן לאחר בתום מלחמת הודו-סין הראשונה.
הייתה זו פדרציה שהורכבה מטונקין, אנאם וקוצ'ין הסינית (שלושתן כיום בווייטנאם), יחד עם לאוס והרפובליקה החמרית (כיום קמבודיה). במהלך השנים 1885-1884 השתלטה צרפת על טונקין, תוך כדי מלחמתה עם סין, וב-1887 איחדה את החברות בה (מלבד לאוס שהצטרפה ב-1893) לפדרציה. בירתה הייתה האנוי והמשטר בה היה משטר בובות של קיסרים מקומיים.
לאורך ההיסטוריה האזור הושפע מהשכנות הגדולות, מכאן קיבל החבל את שמו. השפעת סין באה לידי ביטוי בעיקר בווייטנאם, בעוד שבתאילנד, קמבודיה ולאוס ההשפעה ההודית ניכרת יותר. הדת המרכזית באזור היא הבודהיזם בעיקר בגרסת הטהרוואדה. במלזיה ניתן למצוא מאמינים הינדים, מוסלמים ונוצרים.
מלחמת צרפת בהודו-סין
ערך מורחב – מלחמת הודו-סין הראשונה
בספטמבר 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה, נכנעה צרפת של וישי (שהייתה כפופה באותו הזמן לגרמניה הנאצית) לדרישתה של האימפריה היפנית לגבי הכנסת כוחות צבא יפניים לתחומה של טונקין. בטווח המיידי הייתה צריכה יפן את שטחה של טונקין כדי להתקרב פיזית לסין, איתה היא ניהלה מלחמה באותו זמן (מלחמת סין-יפן השנייה), אך לטווח הארוך שירתה התוכנית את מטרתה של יפן להשתלט על כלל אזור האוקיינוס השקט, תוכנית שנתמכה על ידי גרמניה בהחלישה במלחמה את השליטות המרכזיות של האזור הפסיפי: הולנד וצרפת. לאחר שקיבלה את השליטה בטונקין שימרה יפן את המדיניות והמנהיגות הצרפתית במדינה.
ב-9 במרץ 1945, כאשר צרפת נשלטה ברובה על ידי בעלות הברית, גרמניה ניהלה קרבות נסיגה אחרונים וארצות הברית שלטה ברוב מרחבי האוקיינוס השקט, החליטה יפן להשתלט על הודו-סין כולה. היפנים שלטו בפדרציה עד לכניעתם באוגוסט של אותה שנה לאחר ההתקפה הגרעינית על הירושימה ונגסאקי.
לאחר המלחמה ניסתה צרפת לשקם את מעמדה כשליטת האזור, אך נתקלה בהתנגדות מצדו של ה"וייט מין", ארגון קומוניסטי-לאומי וייטנאמי שהונהג על ידי הו צ'י מין. במהלך המלחמה נתמך ארגונו של הו על ידי ארצות הברית על מנת להחליש את יפן, ולאחר המלחמה שלט הארגון במדינה (למעט אזורי הערים) למעשה החל מעזיבת הצרפתים במרץ 1945. לאחר שנשיאה של וייטנאם שוכנע על ידי הארגון לפרוש ממשרתו, הכריז הו, כנשיא וייטנאם על עצמאותה של הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם. אך לפני שהספיק להשלים את צעדיו אלו, פלש כח בריטי-צרפתי-הודי, בסיוע שבויי מלחמה יפניים לווייטנאם וכונן שם מחדש את המשטר הצרפתי. קרבות מרים התפתחו במדינה, ובשנת 1950 הכריז הו בשנית על הקמת הרפובליקה כאשר הפעם הוא זוכה לתמיכתן של ברית המועצות וסין.
הלחימה נמשכה עד למרץ 1954 כאשר הווייטנאמים גברו לבסוף על הצרפתים. ניצחון זה גם פילג את המדינה לצפון וייטנאם, שנשלטה בידי הווייט-מין, ולדרום וייטנאם (ידועה גם כרפובליקה של וייטנאם) שנתמכה על ידי ארצות הברית, בריטניה וצרפת. לאחר הפיצול תם עידן שליטתה של צרפת באזור והיא פינתה את מקומה לארצות הברית שהתערבה בפוליטיקה האזורית, התערבות שבסופו של דבר התפתחה למלחמת וייטנאם. באותה שנה, במהלך ועידת ז'נבה, ויתרה צרפת רשמית על כל תביעה לבעלות טריטוריאלית באזור הודו-סין.
כיום כל מדינות החבל עצמאיות, ועם זאת נחשבות למדינות עולם שלישי שטרם התפתחו לעידן המודרניזם מאז מלחמות המאה הקודמת.
קישורים חיצוניים
