גוויאל הודי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גוויאל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןגוויאל הודי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: תנינאים
משפחה: גאביאליים
סוג: Gavialis
מין: גוויאל הודי
שם מדעי
Gavialis gangeticus
תחום תפוצה

גוויאל הודי (שם מדעי: Gavialis gangeticus, שם עממי באנגלית: Gharial) הוא מין של תנינאי נדיר והמין היחיד בסוג גוויאל (Gavialis). הגוויאל ההודי הוא אחד משני המינים, לצד הגוויאל החקיין ששרדו במשפחת הגוויאליים, משפחת תנינאים עתיקת יומין בעלת לסתות ארוכות וצרות.

מין זה נמצא בסכנת הכחדה חמורה. נכון לשנת 2006, ההערכות לאוכלוסייתו עמדו על כ-182 בוגרים בלבד, כאשר גם מתוכם 14% עדיין לא נחשבו לבוגרים מלאים, דבר המפחית את אוכלוסיית הבוגרים המלאה לכ-157 פרטים בלבד.[1]

מאפיינים

הגוויאל הוא מהמינים הארוכים ביותר בסדרת התנינאים. הפרט הגדול ביותר שנתפס ונמדד אי פעם היה באורך 6.25 מטרים (20.5 רגל) ומשקל של 977 קילוגרם (2,154 ליברות). גוויאלים יכולים להגיע לאורך של מעל 6 מטר, אך רוב הגוויאלים אינם גדלים מעל 5 מטרים (16 רגל), ואורכו הממוצע של בוגר נע בין 3.6 ל-4.5 מטרים (15 רגל). הם בעלי חוטם צר וארוך המצויד בשורות של שיניים חדות כתער, עדות להסתגלות לתזונה שלהם (דגים).

הגוויאל ההודי נפוץ בצפון תת-היבשת ההודית: בבהוטן (על סף הכחדה), בבנגלדש (כמעט נעלם), בהודו, במיאנמר (ייתכן שנעלם), בנפאל ובפקיסטן (כמעט נעלם). חלק מאזורי המחיה שלו חופפים לאלו של תנין הביצות ולאלו של תנין הים.

הגוויאל מצוי כמעט אך ורק בתוך הנהר; הוא מעדיף נהרות עמוקים בעלי זרימה חזקה. הוא כמעט ולא יוצא מחוץ למים אלא למטרת חימום הגוף בשמש או לצורכי הקן שלו לאורך גדת הנהר.

גוויאלים צעירים ניזונים בעיקר מחסרי חוליות קטנים כגון חרקים וזחלים, וגם מצפרדעים קטנות. הגוויאלים הבוגרים ניזונים כמעט אך ורק מדגים.

במין הגוויאל בולטת דו-צורתיות זוויגית מעבר להבדלי גודל: בקצה חוטמו של הזכר גדלה תפיחה כדורית גדולה שמשמשת כסמל מעמד אך גם להפקת קולות בזמן הרבייה. תפיחה זו העניקה לו את שמו, שכן ghara בהינדית זה "כד".

תקופת הרבייה של הגוויאל היא בין נובמבר לינואר. הטלת הביצים נעשית בתקופה היבשה של מרץ עד מאי. בתקופה זו הנהרות מצטמקים במקצת, וניתן לקנן בגדות החוליות של הנהרות. הנקבה מטילה בין 30–50 ביצים בקן, ואחר כך מכסה אותן בזהירות. הביצים בוקעות לאחר כ-90 יום. הנקבה משגיחה על התנינים הצעירים לאורך מספר ימים עד שאלו מסוגלים להסתדר לבדם.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גוויאל הודי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ The IUCN Red List of Threatened Species, IUCN Red List of Threatened Species


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35186115גוויאל הודי