תרנגול הבית
 תרנגול הבית
| ||
|---|---|---|
| ||
| מצב שימור | ||
| ||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| מחלקה: | עופות | |
| סדרה: | תרנגולאים | |
| משפחה: | פסיוניים | |
| סוג: | תרנגול | |
| מין: | תרנגול בנקיבה | |
| תת־מין: | תרנגול הבית | |
| שם מדעי | ||
 Gallus gallus domesticus
| ||
תרנגול הבית (שם מדעי: Gallus gallus domesticus) הוא עוף מבוית, הנפוץ ביותר מבין בעלי־החיים המבויתים ומבין כלל העופות על-פני כדור הארץ. מספר התרנגולים שנשחטו לצורכי מזון בשנת 2009 מוערך בכ-52 מיליארד[1].
תרנגולים מוחזקים על ידי האדם לצורך הפקת בשר, ביצים ונוצות, לצורך עריכת קרב תרנגולים ולעיתים גם כחיות מחמד.
תרנגול זכר הוא הציפור הלאומית של צרפת.
שמו
בתנ"ך התרנגול אינו מוזכר בשמו, אך חז"ל הסבירו שה"שכוי" המוזכר בספר איוב: "מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה"[2] הוא התרנגול[3], וכן יש מן המפרשים[4] המזהים את ה"ברברים" המוזכרים בספר מלכים עם התרנגול.
השם העברי תרנגול בא מהשפה השומרית דרך האכדית בצורה תר-לוגל, ופירושו הוא "עוף המלך". כאשר עברה המילה לעברית התחלפה ל' ב-נ' והמילה הפכה לתרנגול.
תרנגול זכר קרוי בעברית גם שכווי או גבר.
היסטוריה
מוצאו של תרנגול הבית בדרום-מזרח אסיה, שם מצויים בימינו ארבעה מיני תרנגולי-בר.
ראשית ביותו של התרנגול מקורה בימי קדם בתרבות עמק האינדוס. ביותו של התרנגול שינה רבות את תכונותיו - הוא הביא לעלייה בגודלו ובמשקלו, לאובדן כושר התעופה שלו ובשל כך למעבר מקינון על-פני עצים לקינון על-פני הקרקע (אם יתאפשר לו) וכן להחלפת אורח-החיים המונוגמי באורח-חיים פוליגמי.
לאחר ביותו בצפון תת-היבשת ההודית, התרנגול התפשט מערבה למסופוטמיה בסביבות האלף הראשון לפני הספירה, אם כי בתחילה השימוש בו עדיין היה מועט מאוד.
מניחים שהתרנגול חדר לארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל או בתחילת תקופת הברזל, כפי שעולה ממצאי עצם שנמצאו בתל לכיש ותל חשבון בשכבות המתוארכות לתקופה זו. נמצאו גם שרידים של תרנגול באתר ה'עופל' בירושלים מתקופת הברזל השנייה, שהיה מיושב עד חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס, נמצאו גם שתי טביעות חותם (אחת מתל אלנצבה) בהם מופיעים דמויות תרנגולים בעמדת קרב, ואיור על כד מגבעון. ממצאים אלו מתוארכים למאה השביעית לפנה"ס והמאה השישית לפנה"ס. דומה שבתחילה הייתה חשיבותו של התרנגול בכלכלה הים תיכונית מועטה. נראה שרק מתקופת הברזל השנייה הוא החל להשתלב בכלכלת ארץ ישראל, וגם אז הייתה חשיבותו קטנה לעומת בשר יונה וציפורים אחרות[6].
גם בקרב היוונים הקדמונים גידול התרנגול לא היה נפוץ במיוחד, והם כינו אותו "העוף הפרסי" או "העוף המדיי", בשל זיהויו עם מקורותיו המזרחיים. רק בתקופת האימפריה הרומית גידול התרנגולים החל להיות נפוץ מאד גם במערב, והפך לאחד הענפים המרכזיים של חקלאות החי.
אינטליגנציה וחישה
מחקר שנערך בשנת 2005, מצא כי תרנגולת הבית מסוגלת להפגין שליטה עצמית בציפייה לתגמול מאוחר יותר. על התרנגולות נערך ניסוי דומה למבחן המרשמלו - מהתרנגולות נדרש ללחוץ על כפתור על מנת לקבל מזון. תרנגולת שהייתה מוכנה לחכות 2–3 שניות לפני שלחצה, קיבלה כמות קטנה של אוכל. תרנגולת שחיכתה 22 שניות, קיבלה כמות גדולה הרבה יותר. בכתשעים אחוז מהפעמים, התרנגולות העדיפו לחכות.[7]
תפיסה מרחבית
נטען כי תרנגולות מבינות קביעות אובייקט כלומר שהן מחפשות עצם במקום בו נראה לאחרונה בלי לראות אותו, תוצאות סותרות הושגו במחקרים בשאלה אם תרנגולות מסוגלות לחזות מיקום של עצם נע כשהוא יוצא משדה הראייה[8]. התפיסה המרחבית נלמדת ומשתפרת כשהתרנגולת נחשפת לגירויים חזותיים בשבועות החיים הראשונים. המידע הסביבתי מעובד בצידו הימני של ההיפוקמפוס ולכן התרנגולת לומדת טוב יותר על סביבתה ממידע הנקלט בעין שמאל.
אינטליגנציה חברתית
ניסוי שנערך באוניברסיטת בריסטול בבריטניה תוך שימוש במכשירי הדמיה, מצא כי תרנגולות מסוגלות להפגין אמפתיה כלפי תרנגולות אחרות וכלפי אפרוחיהן, וכי הן מגלות רמות מתח גבוהות יותר כאשר אפרוחיהן במצוקה. במהלך הניסויים התברר לחוקרים, שכל התרנגולות הראו באופן ברור תגובה גופנית והתנהגותית של עקה, כמו עליית טמפרטורת הגוף והערנות, הגברת קצב הלב וקריאות תקשורתיות, בתגובה למצוקת אפרוחיהן.[9] [10] במחקר בריטי נוסף לא נמצאו ראיות לכך שלתרנגולות יש העדפה לשכנותיהן בלול, העשויה ללמד על קשרי חברות ביניהן.[11]
תרנגולים בתעשייה החקלאית
רביית התרנגולים במשק המתועש המודרני מתבצעת על ידי הדגרה מלאכותית. הביצים מוטלות בלולי רבייה מיוחדים, שבהן יש זכר אחד על כל עשר נקבות. לאחר ההטלה נלקחות הביצים ומושמות במדגרה אשר מחקה את תנאי הדגירה הטבעיים, על ידי שמירה על טמפרטורה ולחות קבועים, אוורור נאות, וגלגול של הביצים מדי פעם.
כיום, בעקבות תיעוש ענף הלול, מתקיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין השימוש בתרנגולים לתעשיית הבשר ובין השימוש בהם לתעשיית הביצים. שתי התעשיות משתמשות בגזעים נפרדים של תרנגולים המותאמים לצרכיהן השונים. בנוסף, קיימים מספר סוגי לולים ומערכיהם שונים בהתאם לשימוש.
תעשיית הבשר
לצורך תעשיית הבשר פותחו גזעי תרנגולים שהותאמו על ידי ברירה מלאכותית לגדילה בקצב מואץ ולממדים גדולים, בפרט של האיברים בעלי הערך הכלכלי הגבוה יותר, כגון החזה, הכנף והכרעיים. הגזעים הנפוצים בתעשיית הבשר הם קוב ורוס, הגדלים במהירות גבוהה, ומגיעים לגודל ראוי לשיווק כבר בהיותם בני 35 ימים.
תעשיית הביצים
התרנגולת בטבע מטילה כעשר ביצים בשנה. הטלת ביצה היא חלק ממחזור הרבייה שלה. התרנגולת דוגרת על הביצים, מהן יבקעו אפרוחים רק אם הופרו על ידי תרנגול זכר. הביצים המשמשות למאכל הן ביצים "עקרות", שלא הופרו. בתהליך ביות של אלפי שנים נעשו הרבה הכלאות והשבחות, שתוצאתן מחזורי רבייה ברוב ימות השנה. תרנגולת הבית יכולה להטיל ביצים ללא הפריה מדי 28-24 שעות. הביוץ בתרנגולת הבית מתחדש כ-15 עד 75 דקות לאחר הטלת הביצה.
במקביל לתיעוש הענף, פותחו (על ידי ברירה מלאכותית) גזעים מסוימים שהותאמו להטלה מרובה של ביצים. בעבר, הגזע הנפוץ בישראל של עופות הטלה היה תרנגול לגהורן (Leghorn chicken), התרנגול שמוצאו מהעיר האיטלקית ליבורנו, שהיה הגזע הנפוץ ביותר בעולם המערבי, בשל רמת ההטלה הגבוהה שלו - 300 ביצים לשנה. כיום רוב התרנגולות המטילות בישראל הן מהגזעים הייליין (גזע אמריקני) ולומן (גזע גרמני). בשנים האחרונות נכנסו שני גזעים נוספים: איזה-בראון (המטילות ביצים חומות) ושייבר.
את התרנגולות המטילות ביצי מאכל מגדלים על-פי רוב בכלובים הקרויים כלובי סוללה. רצפת הכלוב בנויה באלכסון, דבר המאפשר לביצה להתגלגל למתקני איסוף ברגע ההטלה, ובכך להקל את איסוף הביצים. ההטלה מוגברת על ידי תאורה בשעות הלילה, המדמה הארכה של אור היום, וכן על ידי תהליך השרה כפויה, המיועד לחקות את התהליך הטבעי של התחלפות העונות באופן מלאכותי, כדי לעורר בתרנגולות תהליכים הורמונליים המאפיינים את עונת הרבייה.
הצפיפות שבה שוכנות התרנגולות מביאה לבעיות התנהגות, כגון מריטת נוצות של תרנגולות שכנות (Feather pecking), תופעה המופיעה אצל כ-70% מהמטילות, וקניבליזם: אכילת רקמה המנוקרת מתרנגולות אחרות[8]. מריטת נוצות זו פוגעת בעיקר במטילות מבוגרות שהפלומה הפגועה אצלן מתחדשת לאט. המקור לתופעה אינו ברור, על פי היפותיזה אחת מדובר בהפעלה מוסחת של צורת ההתנהגות הטבעית של ניקור בקרקע להשגת מזון, פעילות התופסת כ-90% מזמן הערות בטבע. היפותיזה אחרת מייחסת את התופעה להפעלה שלא במקומה של ניקור לשם טיפוח נוצות לאחר "אמבטיית אבק". כדי למנוע התנהגויות אלו קוטמים את מקורי התרנגולות. ניתן להפחית את הניקור ההדדי על ידי הפחתת צפיפות בלול ומתן אפשרות תנועה, משחק, התפלשות באבק וסביבה מגוונת[8].
בשנים האחרונות ישנה מגמה להעביר את תרנגולות ההטלה למתכונת של "לולי חופש". התרנגולות אינן כלואות בכלובי ברזל, אלא מתהלכות בחופשיות בלול, ולצורך ההטלה הן עולות על מתקנים מיוחדים הקולטים את הביצים ומעבירים אותן לנקודת האיסוף.
ביקורת
ערכים מורחבים – זכויות בעלי חיים, רווחת בעלי חיים, צער בעלי חיים
עם התפתחות המודעות לזכויות בעלי חיים גדלה הביקורת על השימוש שנעשה בתרנגולות ואופן גידולן. ביקורת זו מופנית בעיקר מצד ארגונים לזכויות בעלי חיים הטוענים כי צורת הגידול איננה מוסרית וגורמת סבל רב לתרנגולות, אשר לדבריהם זכאיות לאותו היחס המוסרי לו זוכה האדם. תנאי הגידול של התרנגולות בכלובי הסוללה, תהליך קיטום המקור המבוצע ללא משככי כאבים, הרעבתן ותהליך גריסת האפרוחים הם חלק מרכזי במחאות.
תרנגול גזעי ותרנגול שאינו גזעי
תרנגול גזעי
בדומה לבעלי חיים מבויתים רבים, דוגמת כלבים או סוסים, גם לתרנגולים מבויתים ישנם גזעים שונים, אשר פותחו באופן מלאכותי בידי בני אדם על פי תכונותיהם השונות. למשל, גזע לגהורן מתאפיין בתטולה גבוהה אך אינו נוח לגידול בבית פרטי בשל מזגו הפרוע. לעומתו, גזע המשי מתאפיין בתטולה נמוכה יחסית, אך הוא בעל מזג רגוע ולכן מתאים לבתים פרטיים ולא לייצור ביצים תעשייתי. כיום ישנם מאות גזעים שונים של תרנגולים ברחבי העולם. ראו גם: רשימת גזעי תרנגולים (אנגלית).
תרנגול שאינו גזעי
במזרח התיכון נהוג לכנות תרנגולים מגזעים מעורבים בכינוי "בלאדי", שפירושו "כפרי" בערבית. רבים טועים ומסווגים תרנגולי בלאדי כגזע נפרד, אך כאמור לא כך הדבר.
בשל העובדה שתרנגולי בלאדי הם תרנגולים "מעורבים", קשה לחזות את תכונותיהם, פרט לכך שהם לרוב חסינים ועמידים בפני מחלה במזרח התיכון. תרנגולי בלאדי נפוצים מאד במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט.
התרנגול במקורות היהדות
התרנגול אינו מוזכר בשמו במקרא. יש המזהים אותו בשמות אחרים, הנזכרים פעם אחת בלבד, כגון "זַרְזִיר מָתְנַיִם"[12] ו"שֶּׂכְוִי"[13]. בכמה חותמות שנמצאו מתקופת המקרא נראים תרנגולים בעמדות קרב. מדובר בתחרויות אכזריות הידועות גם בימינו שבמהלכן נלחמים התרנגולים ביניהם עד מוות.
לפי הממצא הארכאוזואולוגי, בשלהי בית ראשון הייתה חשיבות בשר התרנגול קטנה לעומת בשר יונים וציפורים אחרות, ואולם עם הזמן גדלה חשיבותו, ובתקופת המשנה והתלמוד הוא תפס מקום מרכזי ביותר במשק האדם כמקור לביצים ובשר. בתלמוד מובא בשם רבי יוחנן ש"מובחר שבעופות תרנגולת"[14].
לדעת זהר עמר[6], אפשר שהמניעה המקראית להשתמש בתרנגול כקרבן, כמו שנעשה בעמים אחרים, אלא ביונה ותור, קשורה גם לתכונותיו "כעז שבעופות". עמר מביא ראיות רבות לפרשנותו, בהן רואים שאין התרנגול מתאים לרוח השלום שסימל את המזבח בפרט והמקדש בכלל.
כפרות
- ערך מורחב – כפרות
יש מנהג יהודי עתיק לערוך בתרנגול מנהג כפרות בערב יום הכיפורים. על פי המסורת, מסובבים תרנגול מעל ראשו של כל יהודי ומבקשים שהתרנגול ילך למיתה, ותמורתו ילך האדם לחיים טובים ולשלום. לאחר מכן נמסר התרנגול לשחיטה, וניתן לרוב כצדקה לעניים, או נפדה בכסף הנמסר לעניים, ונקרא "פדיון כפרות".
סביב המנהג התפתח פולמוס על רקע מניעים שונים. עם התומכים הבולטים למנהג נמנים, הרמ"א, הרא"ש והאר"י, ובין המתנגדים למנהג ניתן למנות את הרמב"ן ורבי יוסף קארו. בימינו רוב בני קהילות אשכנז מקיימים מנהג זה, ובני עדות המזרח ברובם אינם נוהגים את המנהג. יש כאלה המקיימים את המנהג בדג או בכסף במקום בתרנגול, כאשר בכל מקרה הכסף או התמורה נתרם ישירות לעניים ובכך מדגיש את מימד הצדקה במנהג. קיום המנהג בצורה זו נקרא פדיון כפרות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תרנגול |
| ערך מילוני בוויקימילון: גבר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תרנגול |
- יורם שורק, מה תפקיד הכנפיים של התרנגולת?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- עופות משק, הפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים
הערות שוליים
- ^ נשיונל ג'אוגרפיק ישראל, גיליון 156, מאי 2011
- ^ ספר איוב, פרק ל"ח, פסוק ל"ו
- ^ ”או מי נתן לשכוי בינה, זה תרנגול”, תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ו עמוד א'.
- ^ רש"י על ספר מלכים א', פרק ה', פסוק ג' ד"ה וברבורים
- ^ מחבר החי והצומח של ארץ-ישראל : אנציקלופדיה שימושית מאויירת כרך 12 – צמחים ובעלי-חיים במשק האדם, מו"ל 1988, עמ' 152
- ^ 6.0 6.1 להרחבה: זהר עמר, מסורת העוף, תל אביב תשס"ד,עמ' 203-198.
- ^ http://dx.doi.org/10.1016/j.anbehav.2004.10.011, מחקר: תרנגולות מסוגלות לדמיין את העתיד באתר animal discovery
- ^ 8.0 8.1 8.2 Sabine Boks, Cognition in the Chicken
- ^ תרנגולות מגלות סימנים לאמפתיה באתר החדשות BBC
- ^ תרנגולות מסוגלות לחוש אמפתיה באתר החדשות הבריטי daily-motion
- ^ http://dx.doi.org/10.1016/j.applanim.2012.12.003
- ^ ספר משלי, פרק ל', פסוק ל"א.
- ^ ספר איוב, פרק ל"ח, פסוק ל"ו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו עמוד ב'.
| גזעי תרנגולים נפוצים בישראל | ||
|---|---|---|
| במשקים תעשייתיים | ברוילר • לגהורן • הייליין • לוהמן • י.ס.א. בראון • קורניש • שייבר | |
| במשקים ביתיים | אמראקונה • אורפינגטון • ברהמה • ברנבלדר • משי • סאסקס • סולטאן • פולני • פליימות' רוק • בראקל • פקין • קוצ'ין • רוד איילנד אדום • שבו • שחף כרונינגן • תרנגול קרב תאילנדי | |
| ראו גם | ביצי חופש • בנטם • לול • תרנגולות כחיות מחמד | |
23665781תרנגול הבית